גמגום מוגדר כהפרעה בשטף של הדיבור, תופעה הפוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה. הגורמים לה הם שונים, וכוללים מרכיבים פיזיולוגיים ופסיכולוגים.
ההפרעה מתבטאת בחזרה על הברות וצלילים או מילים, הארכות, לחיצות, הוספות וקצב דיבור ואינטונציה שונים מהנורמה.
מעבר לבעיית הדיבור חווים הלוקים בתסמונת בתחושות של בושה, הדחקה ופגיעה בתפקוד היומיומי עד כדי הפסקת דיבור על מנת להסתיר את הבעיה.
במחקר שנערך בהולנד בשנת 2002 (Kraimaat), נמצא קשר בין חרדה חברתית לגמגום. על פי מחקר נוסף שנערך ב-2003 (Craig et al), לאנשים בוגרים עם גמגום רמות חרדה גבוהות באופן משמעותי בהשוואה לכלל הציבור. באופן ספציפי נצפתה חרדה גבוהה בתחום החברתי המונעת אינטראקציה חברתית.
מחקר נוסף שנערך ב-2004 מצא כי אנשים בוגרים עם גמגום הראו באופן ספציפי חרדה גבוהה בתחום החברתי וציפייה להערכה חברתית שלילית בהשוואה לקבוצת הביקורת שהשתתפה במחקר. בנוסף לכך נמצא שהחרדה שיש לאנשים עם גמגום משפיעה על המרחב החברתי שלהם.
לשאלות בנושא, היכנסו לפורומים:
פורום הפרעות דיבור
פורום חרדות, טראומות, פחדים
פורום תמיכה נפשית
פורום דיכאון חרדה
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער
הגמגום מופיע לראשונה בדרך כלל בילדות ומחמיר במצבים שונים כולל תחת לחץ פסיכולוגי. גיל ההתחלה השכיח ביותר הוא שתייים-חמש שנים.
זה לא רק איך שאתה מדבר או נשמע, זה גם מה שאתה מרגיש (חרדה, מתח, לחץ, בושה, תסכול), מה שאתה חושב ("כולם יצחקו עלי", "יחשבו שאני מוזר") וגם מה שאתה לא עושה והיית רוצה לעשות- הימנעות מפעולות.
אנחנו מכירים בצד הסמוי הזה של הגמגום ומטפלים בו. לעתים, הצד הסמוי של הגמגום, הוא החלק המשמעותי יותר, המקשה על התפקוד היומיומי ועל החיים בכלל.
יש כמובן יחסי גומלין הדוקים בין שני האספקטים: קושי טכני מגביר את המצוקה הפנימית שהיא בתורה מגבירה את הקושי הטכני.
על מנת לטפל בגמגום, יש צורך לתת מענה טיפולי לשני ההיבטים. בדרך כלל, קלינאיות תקשורת עוסקות בהיבט הגלוי, והפסיכולוגים בהיבט הסמוי. הטיפול החדשני בבעיית גמגום באמצעות טכנולוגיית מציאות מדומה משלב את שניהם.
בהיבט הגלוי - בטיפול זה משתמשים בשיטת "עיצוב שטף הדיבור" ( FLUENCY SHAPING) הנהוגה במקומות רבים בעולם ובארץ בעיקר בבית חולים הדסה עין כרם, מזה 20 שנה.
בהיבט הסמוי - אנו נעזרים בשיטת הטיפול הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT), שמקובלת בעולם המערבי כשיטה הפסיכולוגית המועדפת לטיפול במצוקה רגשית (ובמיוחד חרדות ודיכאון). שיטה בעלת תקיפות מחקרית גבוהה ומשך טיפול קצר מאוד.
שילוב הטיפול בטכניקה החדשנית של מציאות מדומה משדרגת את היעילות של הטיפול ההתנהגותי ומאפשרת לבצע חשיפה למצבי דיבור קשים בתנאי מעבדה לפני החשיפה האמיתית וכך מכינה את המטופל טוב יותר לחיים האמיתיים.
כל מטופל צריך לעבור אבחון בו נקבעת חומרת הקושי הגלוי לעומת הסמוי ובהתאם נקבעת מידת ההתייחסות לכל אחד מהתחומים.
בכל טיפול בגמגום קיים צורך במה שמכונה באנגלית "generalization" - "הכללה" (יישום בחוץ).
הכוונה היא שאין די ברכישת כלים וטכניקה לדיבור שוטף בין כתלי הקליניקה אלא צריך לעבור לשלב בו התכנים שנלמדו מוכללים ומיושמים במגוון מצבי דיבור מחוץ לקליניקה. ברובם מצבי דיבור הנתפסים כקשים ומלחיצים יותר עבור המגמגם.
במהלך היישום המטופל אמור להיחשף למצבים שונים אולם יש קושי טכני וכלכלי לצאת עם המגמגם מחוץ לקליניקה ולארגן לו מצבי דיבור קשים כגון: דיבור בפני קהל.
אם אין מדובר בקליניקה במרכז רפואי גדול אלא בקליניקה פרטית יש קושי רב לארגן קבוצת אנשים זרים שתהווה קהל עבור כל מטופל ובנוסף, עלות ארגון קבוצת "דמי" יקרה מאוד.
במהלך היישום יוצרים מדרג (היררכיה) של מצבים קשים ונחשפים אליהם בהדרגה אולם קשה לשלוט על כל הגורמים בעולם האמיתי ויש סכנה שכשלון מוקדם יפריע למהלך המוצלח של היישום.
עוד על הפרעות שונות:
לראות טוב כדי לשמוע טוב
לקויי שמיעה: מגיע לכם - תיקחו
הלו, מישהו שומע אותי?
הכל על קשיי קריאה אצל ילדים
הילד מגמגם? יש מה לעשות
תגובות לא נעימות של אנשים או יחס לא סבלני או משפיל עלולים לחבל קשות בהצלחת היישום והטיפול כולו.
הטיפול בבעיית הגמגום באמצעות טכנולוגית מציאות וירטואלית, מאפשר התנסות במצבים באופן מדורג ועם שליטה רבה יותר בכל הפרמטרים של הסיטואציה.
אין סכנה של תגובות לא רצויות מצד הקהל בטרם המטופל מוכן לכך ואין הסחות שמפריעות למטופל להתמקד בטכניקה הדיבורית שצריך לבצע.
בנוסף, המדידה והתיעוד של תהליך היישום בחוץ מאוד קשה עקב חוסר השליטה על פרמטרים רבים בסביבה. בטכנולוגית מציאות וירטואלית, ניתן לשלוט באספקטים רבים וכן ניתן לחזור על התרגול מספר רב של פעמים כפי הצורך של המטופל.
הבאת המצבים הקשים לתוך הקליניקה יעילה יותר ובטוחה יותר עבור המטופל. מובן, שמציאות מדומה אינה יכולה להדגים כל אספקט של העולם האמיתי אך היא מגדילה את טווח ההזדמנויות הזמינות למטפל.
יחודו של הטיפול בכך שהוא משלב את שני האספקטים של הגמגום ובכך נותן מענה טוב יותר לאורך זמן. הכלי הטיפולי של VR מאפשר הכנה טובה יותר, מדוייקת והדרגתית לתפקוד במצבי דיבור קשים בחיי היומיום. משך הטיפול הוא 10-15 מפגשים.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)





