לפטין: בין פעילות גופנית והשמנה

לפי הממצאים בנוגע להורמון הלפטין לא בטוח שאימון גופני ממושך עוזר להורדה במשקל. לעיתים, לאחר אימון ממושך הספורטאי עלול לחוש רעב ולצרוך כמות גדולה מדי של מזון
מאת גיא שלמון
| 21/01/2008 |
צפיות: 10,563
מזה זמן כבר ידוע, כי רקמת השומן לא מסיימת את תפקידה רק באגירת שומן לצרכי אנרגיה, וכי יש לה גם תפקידים אנדוקריניים ומטבוליים חיוניים.

תאי השומן מפרישים הורמון הנקרא לפטין, שגם לו, כמו לשאר פקטורים רבים אחרים בגוף, יש תפקיד פיסיולוגי חשוב בעידוד תחושות שובע ומכאן הוא מעודד את תהליך ההרזיה.

להורמון לפטין ידועים חמישה רצפטורים ממברנליים, הממוקמים על פני התא. את הרצפטורים נמצא על פני תאי: ההיפותלמוס, הכבד, שרירי שלד, תאים אנדותליאלים, מקרופאגים, תאי T והלבלב.

הקשר בין הורמון לפטין לשובע. לאחר הפרשת לפטין מתאי השומן לדם, הוא מסוגל לעבור את "מחסום דם מוח" (BBB), להיקשר לרצפטורים בהיפותלמוס ולהגביר את תחושת השובע, לדכא תחושת רעב ולחזק את תהליך התרמוגנזה.

למידע בריאותי נוסף היכנסו לפורומים:
פורום תזונת ספורט
פורום תזונה קלינית
פורום תזונה ודיאטה
פורום כושר גופני
פורום פוד קואצ'ינג

התוצאה הסופית היא הקטנת צריכת המזון במשך היום וירידה במשקל. אפשר לשייך את הלפטין למנגנון שובע בטווח הארוך.

המנגנון הקצר כולל חומרים המופרשים אל זרם הדם, או שרמתם בדם משתנה, מיד לאחר האכילה, כמו: CCK, שינויים ברמות הגלוקוז, חומצות אמינו וכדומה. כך שהמוח מקבל אינפורמציה על המצב בדם ובשאר הרקמות.

לעומת זאת, לפטין לא מופרש מיד לאחר ארוחה, אלא עוברות מספר שעות עד שרמות הלפטין עולות בצורה משמעותית.

האם מתן לפטין הוא הפיתרון הרפואי המתאים לטיפול בהשמנה? בשנת 1994, כשזיהו את הגן, אכן חשבו כך. אבל השמחה הייתה מוקדמת, וזאת משום שרוב השמנים מפתחים תנגודת ללפטין.

לאדם שמן קיימת רקמת שומן גדולה יותר, ולכן רמת הלפטין בדמו גבוהה יותר. למרות הרמה הגבוהה של הלפטין, תחושת השובע אינה ממהרת לבוא, כיוון שהתאים המגיבים להורמון הלפטין מגלים תנגודת ולכן לא משתפים פעולה.

לכתבות נוספות בנושא כושר גופני ובריאות:
דיאטה, איך נצליח ב-2008
השמנת יתר אצל ילדים - ההורים אשמים!
אין דיאטה יעילה בלי אימון כושר
שתיה חיונית לכושר הגופני שלכם
ספורט לילדים למניעת השמנה

האם פעילות גופנית משפיעה על רמות לפטין? שאלה זו נבדקה במחקרים רבים ובמצבי אימון שונים, אך כאן אנו נדון בהשפעתה של פעילות גופנית הכוללת סבולת לב ריאה (רכיבת אופניים, ריצה) למשך זמן אימון קצר וארוך.

1. תקופת אימונים קצרה (מספר שבועות בלבד) למול תקופת אימונים ארוכה (מעל 12 שבועות). מסתבר שככל שאדם מאומן יותר כך גם גדלה הרגישות ללפטין ורמתו בדם יורדת.

עיסוק מתמיד בפעילות גופנית מגדיל את הסיכוי לצמצם אחוזי שומן, ומכאן חלה ירידה ברמות הלפטין, הרי ככל שרקמת השומן קטנה יותר בגוף, כך היא מפרישה פחות לפטין.

תקופה קצרה של אימונים לא מביאה לשינויים משמעותיים ברמות הלפטין במנוחה, ואילו תקופת אימונים כרונית (מעל 12 שבועות) מגדילה יותר את הסיכוי לצמצם אחוזי שומן ומכאן לגרום לירידה ברמות הלפטין במנוחה.

2. השפעת אימון בודד, קצר מול ארוך. בדקו בעיקר ענפי ספורט של ריצה ואופניים. אימון ארוך הוגדר כאימון של שעה וחצי ומעלה. אימון קצר הוגדר כאימון של עד שעה, או שסך כל ההוצאה הקלורית בו היתה עד 800 קלוריות.

מספר עבודות הראו שבמאמץ ארוך, מעל שעה וחצי, נמצאה ירידה ברמת הלפטין מייד לאחר האימון, עד מספר שעות אחר כך, ירידה של 30-35% בהשוואה לרמה הבזאלית.

ההסבר הפיסיולגי למנגנון מוסבר על ידי פעילות אנדוקרינית המתרחשת בזמן האימון. במהלך הפעילות יורדת רמת האינסולין בדם ועולה רמתם של הורמונים קטכולאמינים (אדרנלין ונוראדרנלין).

מסתבר כי אינסולין קשור בהגברת הייצור של הורמון הלפטין ואילו קטכולאמינים יוצרים דיכוי בייצור הלפטין. מאחר ומאמץ ממושך גורם לדיכוי האינסולין ובמקביל מביא לעלייה בקטכולאמינים, הרי ששילוב בין שניהם מביא לדיכוי הפרשת הלפטין מרקמת השומן.

זה אולי יכול להסביר, מדוע חש הספורטאי רעב גדול לאחר אימון ממושך. רעב שעלול להביא לצריכה קלורית גבוהה בהרבה מזו שבוזבזה באימון. פעילות של עד שעה, או פעילות שאינה עוברת את ה-800 קלוריות, לא מביאה לשינויים משמעותיים ברמת הלפטין (כלומר לא מביאה להשפעה מעכבת משמעותית).

תופעה זו עשויה לעורר את השאלה האם אימון ממושך מתאים לתהליך הרזיה? האם אימון ממושך לא מפריע לתהליך ההרזיה בגלל אותה הגברה של רעב, וקושי לשלוט בכמויות המזון הנצרכות?

מממצאים אלו עולה, כי יש לשקול ולחקור עוד פעמים נוספות: האם אימון של שעה וחצי או יותר, אינו מומלץ לתהליכי הרזיה, מחשש לאיבוד השליטה על מאזן קלורי תזונתי.

המידע הובא בהרצאה שנשא הכותב במסגרת הועידה המדעית לתזונה, Nutrition 2008, שהתקיימה שבוע שעבר במלון דויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהשתתפות מאות דיאטניות קליניות, רופאים, סטז'רים לתזונה וסטודנטים בתחום.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר מרים מייזל
    ד"ר מרים מייזל
    אורחות חיים, רפואת משפחה ד"ר מייזל היא מומחית ברפואת משפחה ובעלת רישיון לעסוק בהיפנוזה רפואית. דוגלת בתזונה בריאה. בשנת 2018, חיברה ד"ר מייזל פרק בספר לימוד לרופאים. פרק זה עוסק במחקרים שמביעים... קרא עוד
  • ד"ר אסנת רזיאל
    ד"ר אסנת רזיאל
    טיפול רב תחומי בהשמנה כירורגית בכירה, מומחית לטיפול רב תחומי בהשמנה והמקימה והמנהלת הרפואית של מלב"י - המרכז לטיפול בהשמנת יתר. תחומי התמחות: שרוול קיבה, מעקף קיבה, מעקף תריסריון, הצרת קיבה עם טבעת... קרא עוד