מבין התופעות האלרגיות של תקופת הילדות, אלרגיה למזון היא אחת השכיחות ואחת המפחידות ביותר. שכיחות אלרגיה למזון בילדים על פי הספרות העולמית נעה בין 2% ל-6% אך פוחתת ככל שמתבגרים. בישראל, המזונות העיקריים הגורמים לתגובות אלרגיות בקרב ילדים הם: חלב פרה, ביצים, שומשום, בוטנים, אגוזים ודגים.

למידע נוסף היכנסו לפורום:
פורום אלרגיה, טיפול באלרגיות

מהם התסמינים של אלרגיה למזון?

קיים בציבור בלבול לגבי מהי אלרגיה למזון כאשר לעיתים קרובות מיוחסות תופעות לוואי שונות שאינן אלרגיות לאלרגיה למזון, כגון אי סבילות ללקטוז המיוחסת כאלרגיה לחלב. אלרגיה אמיתית למזון נובעת מתגובה של מערכת החיסון (המערכת האימונית) לחלבוני מזון שונים. ישנם מספר סוגי תגובות אימוניות למזון והם מסווגים בהתאם לסוג התא ולנוגדן המגיב לחשיפה למזון החודר לגוף.

אלרגיה למזון המתווכת על ידי הנוגדן IgE גורמת במרבית המקרים לתגובה תוך דקות עד שעתיים מרגע החשיפה, עם התבטאות של פריחה בעור, כאבי בטן, הקאות, נזלת, שיעול, קוצר נשימה ועד ירידה בלחץ הדם, ישנוניות ומוות. אלרגיה למזון שאינה מתווכת על ידי נוגדן מסוגIgE מתאפיינת בתסמינים מאוחרים (שעות עד ימים) של מערכת העיכול כגון הקאות, שלשולים, דם בצואה וחוסר עליה במשקל. לאחר קביעת אבחנה של אלרגיה למזון יש כמובן להימנע מלצרוך את המזון הבעייתי ולעיתים להיות מצוידים במזרק אדרנלין היכול למנוע תגובות קשות בזמן חשיפה אקראית למזון האלרגני.

בדיקות לזיהוי אלרגיה

על מנת לעשות אבחנה מדויקת של אלרגיה למזון מהסוג המידי חייבים להתקיים שני תנאים: סיפור קליני מתאים לתגובה אלרגית למזון החשוד ונוכחות של נוגדן ספציפי מסוג IgE למזון החשוד. זיהוי נוגדנים מסוג זה מתבצע על ידי תבחיני עור או על ידי בדיקת דם הקרויה RAST. חשוב להדגיש שקיום רק אחד מן התנאים הללו אינו תומך באלרגיה מידית למזון ולכן מציאת נוגדןIgE ספציפי ללא סיפור קליני מתאים לאלרגיה אינה תורמת לאבחנה.

לעיתים, אם התמונה הקלינית ותשובות המעבדה אינן חד משמעותיות, יש להשלים תגר למזון – חשיפה מבוקרת של הנבדק למזון החשוד כגורם לתגובה האלרגית. תגר זה יש לבצע תחת השגחה רפואית מתאימה מכיוון שהוא עלול להסתיים בתגובה קשה מסכנת חיים המצריכה טיפול מידי.

חשיפה הדרגתית למזון לריפוי אלרגיה

כפי שצוין לעיל, שכיחות אלרגיה למזון יורדת עם העלייה בגיל, במיוחד אלרגיה לחלב וביצים (לעומת אלרגיה לדגים ולאגוזים שאינה נוטה לחלוף עם הגיל). לפיכך, חשוב להיות במעקב אלרגולוגי מסודר לאורך השנים ולהימנע מקביעה גורפת של אלרגיה למזון לתמיד. נוסף על כך, בשנים האחרונות החלו במספר מרכזים בעולם, כולל בארץ, טיפוליים ניסיוניים שנועדו להשרות סבילות פומית למזונות אלרגניים, תהליך הקרוי דה-סנסטיזציה או אימונותרפיה למזון. כיום הדרך המועדפת לביצוע תהליך זה הוא חשיפה פומית הדרגתית של הנבדק לכמויות מזון זעירות ההולכות ועולות עם הזמן עד אשר מגיעים למנה הרצויה של המזון. טיפול זה הוא בעל אחוזי הצלחה גבוהים אך גם תופעות לוואי קשות ולכן לא מתאים לכל המטופלים.

בחיפוש אחר פתרונות נסבלים יותר למטופלים פותחו תכניות טיפול של חשיפה הדרגתית למזון אפוי, כמו ביצים אפויות וחלב אפוי, ולצורות שונות של חימום של המזון הגורם לפירוק החלבון והפיכתו לפחות אלרגני. תהליך של חשיפה למזון אפוי הוא בעל סיכונים פחותים לתופעות לוואי בהשוואה לתהליך הדה-סנסטיזציה ויכול להיות פתרון מצוין בעיקר בילדים קטנים עם אלרגיה לחלב וביצים.

אולי תרצו לקרוא גם:
רופא אלרגיה – מה עושה האלרגולוג?
כיצד מאבחנים אלרגיה?
אלרגיה ורפואת עור

אם כן, אלרגיה למזון היא תופעה שכיחה אשר יכולה לסכן חיים. לכן חשוב לקבל אבחנה נכונה לסוג האלרגיה ולסוג המזון אשר מעורר אותה. עם זאת, אבחון של אלרגיה אינו בהכרח גזרת גורל, האלרגיה יכולה לחלוף מעצמה או בעזרת טיפולים כמו אימונותרפיה ודה-סנסטיזציה. ישנן צורות שונות של אימונותרפיה למזון ורצוי להתייעץ עם אלרגולוג מומחה בתחום על מנת לקבל את האבחנה הנכונה ולתפור טיפול המתאים לכל אחד ואחת.

ד"ר יורם פייטלסון – מומחה ברפואת ילדים ובאלרגיה ובאימונולוגיה קלינית



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר