כיצד מאבחנים אלרגיה?

במקרים שישנה אלרגיה יש לפנות לאלרגולוג ולבצע סדרת בדיקות כדי למצוא את מקור האלרגיה. בדיקות אלה כוללות תגרים, תבחיני עור והזרקות תת-עוריות
ד``ר יורם פייטלסון
| 26/06/2018 |
צפיות: 1,670
דירוג: 4.0 מתוך 2 הצבעות
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע 4.0 מתוך 5
מלבד לקיחת היסטוריה רפואית מעמיקה ובדיקה גופנית מתאימה, ישנם מגוון רחב של תבחיני אלרגיה המיועדים למצבים השונים. בהתאם לסיפור הקליני יחליט האלרגולוג מהי הבדיקה המתאימה ובהתאם לתוצאות יקבע את הטיפול.

יש לכם שאלות? היכנסו לפורום:
פורום אלרגיה, טיפול באלרגיות

תבחין עור לבדיקת רגישות העור

תבחיני עור – תבחיני עור הם השיטה העדיפה לזיהוי אלרגנים נשאפים ומזונות הגורמים לתופעות מידיות של אלרגיה ולעיתים גם משמשים לזיהוי תרופות שונות הגורמות לאלרגיה מידית. תבחיני עור הם בדיקות שבהן מטפטפים את החומר האלרגי על העור של החולה ומבצעים שריטות עדינות בעור היכן שהונח החומר. אנשים רגישים יגיבו למגע החומר הנבדק עם תגובה מקומית קלה של העור (נפיחות ואודם מקומי) ובכך יאששו את אבחנת האלרגיה. חשוב לציין שיש לבחור בקפידה את החומרים הנבדקים מכיוון שלעיתים יתכנו תגובות עוריות שאינן קשורות למחלה שממנה סובל החולה ולכן ההחלטה על אילו חומרים לבדוק ופענוח התוצאות חייבת להיעשות על ידי אלרגולוג מומחה.

הזרקה תת עורית (Intradermal)– בשיטה זו מזריקים את החומר, בדרך כלל תרופות, לרקמה התת עורית על מנת לקבל תגובה עורית לתרופות חשודות. בשיטה זו ניתן לאבחן אלרגיה לתרופות ולעקיצות חרקים.

מבחני מטלית (Patch test) – בבדיקה זו מדביקים על גב החולה מדבקות המכילות חומרים החשודים כגורמים לתופעות האלרגיה וקוראים את התוצאות לאחר יומיים-שלושה. זוהי בדיקה המתאימה לתגובות אלרגיות מאוחרות כגון דלקות עור כרוניות (דרמטיטיס במגע) לתרופות, תמרוקים, מתכות או חומרים אחרים.

בדיקות דם לאיתור נוגדנים הגורמים לאלרגיה

בדיקות דם – לעיתים לא ניתן לבצע תבחיני עור מסיבות שונות (עור פצוע, חוסר שיתוף פעולה וכו') ויש להשתמש בבדיקות דם לזיהוי נוגדנים מסוג IgE הגורמים לתופעות האלרגיות המידיות. בדיקה זו נקראת RAST ומבוצעת בקופות החולים בהתאם לבקשת האלרגולוג. בעזרת בדיקה זו ניתן לזהות אלרגיות למזון ולאלרגנים נשאפים הגורמים לנזלת אלרגית ואסטמה בדומה לתבחיני העור.

תגרים – תגר הוא מתן מבוקר של חומר החשוד כאלרגני לחולה במידה ויש סבירות גבוהה שהאלרגיה חלפה. תגרים מבוצעים למזון בצורות שונות ולתרופות. מכיוון שהתגר הוא תהליך הטומן בחובו סיכון לתגובה אלרגית משמעותית יש לבחור בקפידה את אילו המתאימים לעבור תגר ולבצע זאת רק במרפאות המצוידות באמצעי טיפול והחייאה במידה ואכן תגובה אלרגית מתרחשת.

אימונותרפיה – חשיפה הדרגתית לאלרגן

אימונתרפיה (חיסונים) – בשיטה זו חושפים את החולה לכמויות הולכות ועולות של האלרגן (החומר אליו החולה אלרגי) על ידי הזרקת החומר לרקמה התת עורית. החשיפה ההדרגתית גורמת בסופו של דבר להתפתחות עמידות כנגד האלרגן ושיפור עד כדי החלמה של התופעות האלרגיות. אימונותרפיה נועדה בעיקר לטפל בנזלת אלרגית, אסטמה, דלקות עיניים אלרגית, דרמטיטיס אטופית ורגישות לעקיצות דבורניים. מדובר בתהליך ארוך הנמשך מספר שנים אבל יעיל במרבית המקרים ויכול לעזור לאילו שנואשו מהטיפול התרופתי הרגיל. בשנים האחרונות התפתח תחום זה וכולל היום גם חשיפה מבוקרת בצורות שונות למזון. טיפול זה ניתן לביצוע בצורות שונות בהתאם לסוג האלרגיה ומותאם לכל מטופל באופן אישי. צורת טיפול זו פתחה אפשרויות טיפול חדשות בילדים ומבוגרים עם אלרגיות למזון אשר עד לא מזמן לא יכלו לקבל שום צורה או כמות של המזון אליו הם אלרגיים.

ד"ר יורם פייטלסון– מומחה לאלרגיה, לרפואת ילדים ולאימונולוגיה קלינית

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר