בטן גב אצל תינוקות

מנח השכיבה של תינוקות בחודשי חייהם הראשונים משפיע על התפתחותם במגוון תחומים. בניגוד לקשיים שמתגלים בהשכבת תינוקות על הבטן, הורים רבים מעדיפים להשכיב תינוקות על הגב. נשאלת השאלה מה גורם להורים ולתינוקות כאחד להיות כה מרוצים ממנח שכיבה על הגב?

הסיבה הראשונית היא קשר-עין ותקשורת ראשונית טובה עם התינוק הצעיר. במנח שכיבה על הגב תינוקות יכולים בקלות יחסית לעקוב אחר המתרחש סביבם, ליצור קשר עין עם הסובבים, לחייך ולייצר אינטראקציה ראשונית. בניגוד למנחי השכיבה על הבטן, הדורשים מתינוקות מאמץ ניכר, השכיבה על הגב היא מנח בו הגוף נתמך בצורה מקסימאלית ולכן נדרש מאמץ שרירי נמוך בהרבה מזה הנדרש בשכיבה על הבטן. מסיבה זו מרבית התינוקות נינוחים יותר בשכיבה על הגב, בו בעת שירבו לרטון בשכיבה על הבטן. עבור חלק מההורים כל טרוניה בשכיבה על הבטן משמעותה שחייבים להפוך את התינוק אל גבו או להרימו אל חיק המטפל.

למידע נוסף בנושא תינוקות, הריון ולידה, היכנסו לפורומים:
פורום רפואת תינוקות, טיפול בתינוקות
פורום בחירת שם לתינוק, שמות לתינוקות, נומרולוגיה
פורום תזונת תינוקות
פורום תאומים ושלישיות
פורום אחרי לידה

יתרון נוסף הוא שבשכיבה על הגב קל יותר להשיג התקדמות בתפקודי ידיים ובמשחק ראשוני: קל יותר לשכב על הגב ולאחוז משחק בידיים, מאשר לשכב על הבטן ולהתאמץ. בעת השכיבה על הבטן תינוקות מרימים משחק תוך שזרועותיהם נדרשות להתמודד כנגד משקל גופם. משחק בשתי ידיים, כגון מחיאת כף, העברת חפץ מיד ליד, הכנסה של חפץ לתוך חפץ אחר, הקשת קוביות בקו אמצע ועוד מגוון משחקים ראשוניים יכולים להתבצע בשכיבה על הגב בקלות יחסית, לעומת הקושי הרב באותו ביצוע בשכיבה על הבטן. מסיבה זו משחק הדורש מניפולציה בשתי ידיים יתקיים בעיקר בשכיבה על הגב ובהמשך בישיבה.

חלק חשוב נוסף מיתרונות השכיבה על הגב הוא הכרת הגוף מבחינה תחושתית. בעת שכיבה על הגב ניתן לראות את מרבית הגוף ואף למששו. תינוקות מתחילים בהתבוננות ובמגע של ידיהם בפניהם ובפיהם, ובהמשך לומדים לבחון ראייתית ותחושתית, גם את החלק התחתון של גופם. הכרות זו עם הגוף חשובה מאוד לשם רכישת אבני דרך רבות. למעשה ההכרה התחושתית מאפשרת לבנות סכמת גוף שתלווה את התינוקות בעת רכישת אבני הדרך בכל התנוחות, ולא רק בשכיבה על הגב. לתינוקות הצעירים קשה מאוד להכיר את גופם במנח שכיבה על הבטן, בעיקר לראות ולמשש את הגפיים התחתונות ואת הגו.

סיבה נוספת להשכבה על הגב היא סיבה בטיחותית. בשנת 1992, בעקבות מציאת קשר בין תסמונת המוות בעריסה לבין שינה בשכיבה על הבטן או על הצד, יצאה האקדמיה האמריקאית לרפואת-ילדים (American Academy of Pediatrics, AAP) בקמפיין תקשורתי ענק שמטרתו הייתה להביא לידיעת ציבור ההורים שסיכון תסמונת המוות בעריסה פוחת כאשר תינוקות שכובים על גבם. מסע התקשורת נקרא "Back to sleep" שמשמעותו כפולה: "חיזרו לישון" וגם "השכיבו על הגב בעת שינה".

ההמלצה היא להעדיף תנוחה של השכבה על הגב אצל תינוקות ישנים ואצל תינוקות הנמצאים מחוץ לטווח ההשגחה המיידי של המטפל. מסע הפרסום הצליח, המודעות עלתה ומחקרים מצביעים על כך שמדיניות זו בהחלט הפחיתה את שיעור התינוקות שמתו בעת שנתם. חלק מההורים הבינו מכך שמומלץ לא להשכיב תינוקות על הבטן גם בשעות העירות, ומאז שנת 1992 הורים העדיפו להשכיב את תינוקות על הגב ללא קשר לשעות השינה שלהם.

החשש הרפואי כי תינוקות ימותו בשנתם היה קיים מאז ומתמיד, אך ההמלצות הרפואיות השתנו דרמטית במהלך השנים. כשאימי ילדה אותי, הורים חששו להשכיב תינוקות על הגב בעת שהיו ללא השגחה, משום שהסברה הרפואית המקובלת הייתה כי תינוקות עלולים לפלוט ולהיחנק מנוזלי הפליטה שלהם. מסיבה זו ההמלצה הייתה להשכיב תינוקות על הבטן במטרה למנוע סיכוני חנק מיותרים. עם השנים השתנו, כאמור, ההמלצות הרפואיות ועימן העדפת ההורים במנח השכבה לתינוקם הצעיר.

יתרונות כה רבים, אז מדוע לא להשכיב את תינוקות על גבם כל העת?

עיקר חיזוק השרירים של תינוקות בשנת חייהם הראשונה מתקבל מהמאבק כנגד כוח הכובד בתנוחת השכיבה על הבטן. תינוקות השוכבים עיקר יומם על גבם מפסידים את "יחידת האימון" ההכרחית הזו ופותחים פערים בין משקלם הממשיך לעלות, לבין חוזקם שאינו עולה באותה מהירות. ככל שנפתחים פערים גדולים יותר כך קשה יותר להורה להשכיב את התינוק על הבטן. התלונה הנפוצה של ההורים היא שהילד בוכה מיידית, מתוסכל מאוד ואינו יכול להציג דבר מיכולות התקשורת והמשחק שלו כשהוא שוכב על הבטן.

במצב של השכבה סדירה על הבטן, תינוקות מציגים יכולת עולה בצורה הדרגתית כך שבגיל חצי שנה הם חשים נינוחים לחלוטין על הבטן. כשתינוקות מתקשים לשכב על הבטן ומתלוננים, נוטים להדביק להם תוויות לא מחמיאות של "בכיינים", "חלשים", "עצלנים", "לא אוהבים לעבוד" ועוד כהנה וכהנה כינויים המציגים את התינוקות בצורה שלילית. בהדרגה התיאורים הללו משפיעים גם על תינוקות והם תופסים עצמם כתינוקות בעל מסוגלות נמוכה.

מניסיוני, קיים הבדל ניכר בין תינוקות ששוכבים רוב יומם על הגב והם צעירים מגיל חצי שנה, לבין תינוקות מעל גיל חצי שנה. התינוקות הצעירים פחות מתוסכלים: הם שמחים להזדמנות לשכב יום שלם על גבם וליהנות ממראה משפחתם האהובה. לעומתם, תינוקות בוגרים יותר מציגים תסכול רגשי אמיתי: ניכר עד כמה הם רוצים להגיע לחפצים מסויימים אך אינם מצליחים, ולעיתים אף חוששים מפני נפילה לא מוצלחת. תינוקות "מבוגרים" יודעים שהם זקוקים לסיועו של מבוגר ואינם יכולים להשיג דבר מבלי לבקש עזרה.

חלק מהתינוקות נכנסים למסגרת מעון-יום בגילאים הצעירים. נדרש הרבה ממטפלות המעון בכדי שיסבלו את בכי של תינוקות המתקשים לשכב על הבטן ובכך גורמים לשאר התינוקות לבכות גם. במגוון מעונות יום שדגמתי ראיתי כי התינוקות שהושכבו יומיומית על הבטן היו בעיקר התינוקות שהגיעו "מהבית" עם היכולת הזו. לעומתם, תינוקות שהוריהם לא הצליחו להטמיע את יכולת השכיבה על הבטן הושכבו במעון למשכי זמן קצרים על בטנם והועברו לשכיבה על הגב מעט לאחר שהחלו לבכות.

האם השכבה עודפת על הגב מחמירה מצב של השטחת גולגולת?

סיבה נוספת להימנעות מהשכבה עודפת על הגב בינקות היא הסיכון להשטחת הגולגולת. הגולגולת של היילוד, כמו שאר עצמותיו, טרם סיימה את תהליך התגרמותה ולכן היא משנה את צורתה בהתאם לעומסים הסביבתיים הפועלים עליה. כחומר ביד היוצר, כך גם הגולגולת עדיין חומר גמיש הניתן לעיצוב. תהליך ה"עיצוב" הזה של הגולגולת מכונה בשפה המקצועית molding, ויכול להופיע כתוצאה מגורמים מכאניים הפועלים על הראש בשלב הרחמי או בתחילת הינקות. העצם הרכה משנה את צורתה בהתאם לעומסים המופעלים עליה.

בתרבויות מסויימות היו נוטים לעצב את ראשו של הרך הנולד באמצעות אביזרי-עזר בצורה מכוונת. בתרבות המערבית השטחת הגולגולת היא על פי רוב תוצאה לא מתוכננת, המופיעה בעקבות תנוחות ממושכות המפעילות לחץ על הגולגולת.
<@ --- IMG_2 --- @>
קיימים מצבים בהריון או בלידה העלולים להוביל לאסימטריה של ראש העובר. לדוגמא הריון ראשון, הריון רב-עוברי, לידה עם התערבות מכשירנית (כגון לידת מלקחיים) ועוד. תינוקות פגים נמצאו כחשופים יותר ללחץ המכאני הסביבתי בחייהם החוץ-רחמיים. אסימטריה גולגולתית שנגרמה בעקבות גורמים רחמיים ומיילדותיים נוטה להשתפר בהדרגה עם הינקות, בתנאי שהתינוק לא מצוי בתנוחות המחמירות את האסימטריה הראשונית.

אסימטריה גולגולתית עלולה להופיע ללא סיפור מיילדותי. חלק מהתינוקות מציג גולגולת סימטרית בעת לידתם, שמשתנה בהדרגה והופכת לאסימטרית בעקבות שינויים מכאניים ולחץ מקומי על חלקים שונים של הגולגולת כתוצאה מתנוחה מסויימת. הסיבה הנפוצה ביותר לכך היא עודף שכיבה על הגב, המתבטאת בהשטחה אחורית של גולגולת התינוקות.

האסימטריה של הגולגולת מתבטאת על פני כלל הגולגולת ולא רק באזור ממוקד. פעמים רבות ניכרת ההשטחה האחורית בגולגולת אליה מתלווה "קרחת" מקומית, אך במבט עליון על הגולגולת ניתן לצפות בפיתול של הגולגולת, שמתבטא בהשטחה בצד אחורי אחד של הגולגולת, עם בליטה (bossing) של המצח באותו הצד וכן מיקום קדמי של האוזן באותו הצד. הספרות הרפואית מתייחסת למצב כזה בשם פלגיוצפאליה (plagiocephaly), שמקורו ביוונית ומשמעותו "ראש אלכסוני". קיימים גורמים שונים לפלאגיוצפליה, כאשר המצב הנובע מלחץ מכאני מקומי עקב מנח סטטי ממושך נקרא פלאגיוצפליה תנוחתית (positional plagiocephaly).

מחקרים מצביעים על כך שמדיניות ההשכבה על הגב משנת 1992 תרמה לעליה משמעותית בשיעור מקרי הפלגיוצפאליה. מחקר שפורסם בשנת 1996 הציג תוצאות בדיקה של 269 תינוקות שהופנו בין שנת 1979 לשנת 1994, עקב מצב של פלאגיוצפליה תנוחתית. במהלך 13 שנות מחקרם נמצאה עליה הדרגתית קלה בכמות התינוקות המופנים למרכז הטיפולי, כאשר המספר הממוצע של ההפניות בשנה עלה פי שש בשנים 1992- 1994 בהשוואה לממוצע השנתי מהשנים הקודמות ( 1979 עד 1991).

למאמרים נוספים בנושא תינוקות:
הישיבה הטובה ביותר עבור תינוקות
התפתחות תינוקות: המדריך המלא
מחקר חדש: "קביעות אובייקט" אצל תינוקות
ליקויי ראיה אצל תינוקות וילדים: הסימנים
פעילות תינוקות במים: האם כדאי להצליל?

מחקר פרוספקטיבי משנת 2007 בדק 379 תינוקות בריאים שנולדו במועד. מתוך כלל התינוקות רק 23 הציגו פלגיוצפליה חמורה בלידתם. החוקרים שבו ובדקו את אותם התינוקות בגיל שבעה שבועות ומצאו שמתוך התינוקות שהציגו פלגיוצפליה מולדת, 60% מהם השתפרו בצורה משמעותית. מאידך 75 תינוקות, שבלידתם הציגו מבנה גולגולת תקין, פיתחו פלאגיוצפליה חמורה במהלך שבעת השבועות מאז לידתם. המאפיינים המשותפים לתינוקות שהציגו פלאגיוצפליה נרכשת במהלך שבעת השבועות היו יילוד בכור ממין זכר, מנח ראש קבוע בעת השינה, מנח ראש לכיוון קבוע בעת השימוש בשידת ההחתלה, האכלה בבקבוק בלבד ובמנח קבוע, שכיבה מועטה על הבטן בשעות העירות של התינוקות (פחות משלוש פעמים ביום) ואיחור ברכישת אבני דרך מוטוריות. מחקר זה מצביע על קשר חשוב בין הטיפול היומיומי בתינוקות לבין האפשרות לשפר או להחמיר אסימטריה גולגולתית. השגה מוקדמת של אבני-דרך מוטוריות שימשה כגורם מגן מפני פלאגיוצפליה תנוחתית נרכשת, כלומר שעידוד השכבה על הבטן יכול לסייע בהפחתת האסימטריה ואף להביא להחלמה מלאה.

לסיכום, ניתן לומר כי לשכיבה על הגב יתרונות רבים, אך יש לשלבם עם השכבה יומיומית על הבטן, בכדי לאפשר לתינוקות התפתחות מיטבית מבחינת אבני הדרך ההתפתחותיות והתפתחות השלד שלהם.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר