גירושין: כך תקלו על הילדים

גירושין הן תהליך לא פשוט הן לבני הזוג והן לילדים. הילדים חווים לרוב את תהליך הגירושין כמשבר. לפניכם מספר טיפים שיעזרו לכם להקל על ילדיכם בתקופה הלא פשוטה של גירושין.
מאת חגית פריידס
| 19/02/2010 |
צפיות: 6,310
גירושין הנו תהליך של התפרקות הזוגיות והתא המשפחתי השלם והוא מלווה בתחושת אובדן וטראומה.רבים מההורים השוקלים גירושין מתלבטים בהקשר לילדים וחושבים רבות כיצד ישפיעו הגירושין על ילדיהם, מה יהיו ההשלכות של בחירה זו או אחרת עליהם ועוד.

מחקרים העוסקים בנושא גירושין וילדים מדברים על השפעות גירושין על ילדים במישור הרגשי, החברתי והתפקודי. חווית האובדן של החלום המשפחתי ותחושת הנטישה, מעלות אצלם חרדה וחוסר ביטחון והם עלולים להגיב בבעיות רגשיות ובסימפטומים גופניים. יחד עם זאת, ילדים מסתגלים טוב יותר כאשר הוריהם קשובים, פנויים לצורכיהם ומהווים עבורם מקור תמיכה. לכן, האתגר העומד בפני ההורים הוא להקל על ילדיהם בתהליך הפרידה והגירושין, למרות המשבר האישי שהם עצמם חווים.

למידע נוסף בנושא גירושין, ילדים ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום פסיכולוגיה ילדים
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער
פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים
פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות
פורום פרידות, גירושין, בגידות

מהן הדרכים לסייע לילדים במהלך תהליך גירושין?



1. לספר על הפרידה.

ההודעה לילדים על הפרידה היא בלתי נמנעת ויש לעשות זאת בעיתוי מתאים (בהתאם גיל הילדים) ובאופן רגוע ומכיל. מומלץ כי שני ההורים יהיו נוכחים ויעבירו מסר כי הפרידה היא מבן הזוג אך לא מהילדים וכי שניהם ימשיכו לאהוב אותם. מאחר וילדים נוטים להאשים את עצמם בגירושי הוריהם, יש חשיבות להסיר את תחושת האשמה מהילדים ולהדגיש כי אין זה בגללם. הכנת הילדים לשינויים הצפויים יחד עם מסר של אמון ותקווה כי המשפחה תוכל להתמודד עם המצב מקלה על הילדים מאוד.

2. יצירת שיתוף פעולה בין ההורים.

תהליך הפרידה בין בני הזוג מלווה בכאב ובמטענים רגשיים, אולם לצד זה נמשכת המחויבות ההורית. מחקרים בנושא ילדים וגירושין מצאו כי רמת העימות בין ההורים הינו אחד הגורמים העיקריים המשפיע על הסתגלות ילדים לגירושין. כאשר רמת העימות גבוהה והילדים חשופים לתקשורת לקויה, הם לכודים בקונפליקט נאמנויות ונגרם נזק להתפתחותם. לפיכך, על ההורים לפתח תקשורת ישירה ביניהם סביב צורכי הילדים ולתכנן את ההורות המשותפת. מומלץ להחליט על נושאים כגון העברת אינפורמציה ביניהם אודות מצב הילדים, קבלת החלטות משותפות, השתתפות באירועים של הילד במסגרות השונות. מצד שני חשוב גם להחליט על הדברים שעליהם להימנע צהם, כגון: להעביר מסרים דרך הילדים, לדרוש מהילדים לבחור צד וכו'.

בני זוג הנמצאים בקונפליקט גבוה מתקשים לעשות את ההפרדה בין הזוגיות להורות ומערבים את ילדיהם בסכסוך. במקרים אלה, מטפלת זוגית יכולה לסייע להורים להפחית את רמת הקונפליקט ביניהם, לשפר את היחסים ולעזור להם להיפרד נכון כך שיוכלו לשתף פעולה ולהמשיך לתקשר ביניהם עבור ילדיהם. מפגשים עם מטפלת זוגית בתהליך זה נערכים בפגישות משותפות ונפרדות בהתאם לצרכים שעולים.

3. המשך קשר רציף עם שני ההורים.

הילד זקוק באופן טבעי לשני הוריו להתפתחותו הפסיכולוגית. שני ההורים צריכים להיות נגישים לילדיהם ולהעניק להם את התמיכה הדרושה. על ההורים לאפשר לילד מעבר בטוח מהורה אחד למשנהו ולא להכפיש את דמותו של ההורה האחר. יש חשיבות רבה למעורבות ההורה הלא משמורן (כיום בדרך כלל האב) בחיי הילד, שכוללת קשר עקבי ורציף, ביקורים תכופים, לינה ומעורבות בחיי הילדים. מאידך, תפקיד ההורה המשמורן להכיר בתרומה של ההורה השני ולעודד קשר עימו.

אצל אבות רבים יש פגיעה בהמשכיות ורציפות הקשר, אם מתוך הקושי לתפקד כהורים במסגרת זמן מצומצמת של הסדרי הראייה או מתוך קשיים שמערימה האם. במקרים אלה, מומלץ להתייעץ עם מטפלת זוגית ומשפחתית על מנת שתוכל לסייע בבניית הקשר שלאחר גירושין באמצעות טיפול משפחתי מקצועי או הדרכות הורים.

למאמרים נוספים בנושא גירושין, ילדים ועוד:
הפרעות קשב וריכוז וקשיי למידה אצל ילדים
גיל ההתבגרות: עצות להורים הסובלים
בדיקה גניקולוגית ראשונה: המדריך
השפעות מחלות כליות כרוניות בקרב ילדים
וידאו להורים אחראיים: בטיחות ילדים בבית

4

. מצבם הרגשי של ההורים בגירושין.

דבר זה משפיע אף הוא על מצבם הרגשי של הילדים. הורים שמצליחים להתמודד טוב יותר עם משבר גירושין, פנויים יותר לילדיהם והילדים מסתגלים לגירושין טוב יותר. לעומת זאת, הורים 'מדוכאים' השקועים במשבר, מתקשים לתת לילדים את התמיכה הדרושה. הורה שחש כי מתקשה בהתמודדות עם משבר גירושין, היה רצוי כי יפנה לטיפול אישי על מנת לקבל את התמיכה והכוחות לסייע לו בהתמודדות עם המשבר.

5. שמירה על יציבות.

תהליך הגירושין כשלעצמו גורם לשינויים רבים בו זמנית במציאות החדשה מה שמעורר אצל הילדים את תחושת הלחץ. לפיכך מומלץ לשמור על יציבות במידת האפשר, לדוגמה: שמירה על אותה סביבת מגורים, שמירה על סביבה חברתית, שמירה על שיגרה וסדר יום וכד'.

6. תקשורת עם הילדים.

ילדיכם חווים את מה שאתם ההורים חווים ומתמודדים עם אותם רגשות של כעס, בלבול, חוסר אונים, בושה, חוסר ודאות ועוד. פתחו ערוץ תקשורת בנושא עם ילדיכם. שוחחו איתם ותנו לגיטימציה לתחושותיהם. אפשר להיעזר בספרי ילדים בהתאם לגילם.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר