גיל ההתבגרות: עצות להורים הסובלים

גידול ילדים בכל גיל, בפרט ילדים בגיל ההתבגרות, הוא מלאכת אומנות יצירתית. אין נוסחה אחת שפותרת את כל הבעיות כשם שאין תשובה אחת שתתאים לכולם. כל משפחה וניגון שלה ולכל ילד במשפחה ישנו התו המתאים לו, ולעיתים גם התו המוכר אינו עוזר וגם הוא צריך להשתנות ולהתחדש.

במהלך גיל ההתבגרות הילד חש כל כך הרבה בלבול, בו זמנית מתחוללים במתבגר תהליכים פרדוכסליים של נפרדות וזהות, קרבה ומרחק. במהלך גיל ההתבגרות הילד חש בלבול נוכח תהליכים רגשיים מטלטלים שעוברים עליו במקביל להתפתחותו המינית. אך גם אנו כהורים מאוד מבולבלים נוכח הבלבול שלו. לעיתים נראה לנו המתבגר מתלבט, כמעט אובד דרך ולא ברור כיצד אפשר לעזור לו. כשרוצים לעזור הוא כועס על כך שאנו מתערבים ואם לא נתערב אולי הוא לא ימצא את דרכו.

למידע נוסף בנושא גיל ההתבגרות ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות
פורום פסיכולוגיה ילדים
פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי
פורום נוער במצוקה
פורום רפואת ילדים, מחלות ילדים

פיטר בלוס כינה את גיל ההתבגרות כתקופת "האינדיבידואציה השנייה", כלומר במהלך גיל ההתבגרות חוזרים בשנית תהליכים של רצון לנפרדות ולעצמאות המאפיינים את גיל שנתיים- שלוש. תהליך העצמאות משתחזר בעוצמה ויכולת שונה מגיל הילדות. תהליך זה של נפרדות מאפשר למתבגר לגבש את זהותו האישית ולבסס קשרים בין אישיים משמעותיים עם הסביבה החיצונית ולא רק עם הוריו. כאשר תהליך זה מתרחש באופן תקין, המתבגר יוכל בסיומו להיות בשל להשתלבות בחברה הבוגרת.

אלא שתהליך שכזה כלל אינו פשוט. הוא מלווה בהמון כעס וזעם כלפינו ההורים. פעמים רבות איננו מבינים במה חטאנו ומה היינו יכולים לעשות אחרת. לעיתים הזעם כל כך חזק שמביא אותנו לידי פחד. אנו מבוהלים מילדנו המתבגר דבר שיכול לגרום לנו להיות תוקפניים בעצמנו ולא מסוגלים להכיל את עוצמות הכעס. פחד לא יאפשר לנו לראות את הילד ואת צרכיו.

לעיתים אנו כה נבהלים מהבהלה ומחוסר הביטחון של ילדינו המתבגרים שאנו מנסים להחזיר לעצמנו את השליטה על ידי הצבת גבולות נוקשים, אך ללא הצלחה. לעיתים אנו מנסים להציב גבולות אך נגררים לוויכוחים חסרי תועלת ושוב אנו אובדי עצות.

הכעס והתוקפנות של ילד במהלך גיל ההתבגרות הם חלק בלתי נפרד מכאבי הפרידה שהוא עובר בדרך לעצמאותו. התוקפנות שלו באה כדי לשרת את הגדרת העצמיות הנפרדת שלו. כמו כן לעיתים הוא חייב להקטין אותנו, המבוגרים, כדי שיוכל לחוש בעל ערך. הוא משליך עלינו את כעסו, כי לו עצמו לא ברור כיצד הוא יכול להיפרד בלי להיפגע.

יחד עם זאת, עם כל הבנתנו למניעי הכעס של המתבגר ואף בכדי לאפשר לו לכעוס, עלינו להציב לו גבולות ברורים, גבולות שישמשו כמיכל לתוקפנות שלו. ושוב עלינו להיות יצירתיים, כדי למצוא את המינון המתאים. גבולות מוגזמים יגרמו למתבגר לחוש שאיננו מבינים אותו. לעומת זאת, גבולות רופפים מדי לא יאפשרו לו להתנגד לנו ולחוש נפרד ואף אולי יתנו לו תחושה כי הוא אינו מספיק חשוב עבורנו. מה שדרוש לילדנו שעובר את גיל ההתבגרות זוהי אווירה אוהדת ואמפאטית בצד גבולות ברורים. עלינו לא לוותר על הרגישות אך יחד עם זאת להיות החלטיים וברורים. מילות המפתח בהליכה הלוליינית על החבל הדק שבין שמירה על גבולות לבין גמישות הם אמפטיה והבנה.

קושי נוסף שלנו כהורים הוא לראות את ילדנו מתרחק מאתנו ופונה לחבריו. אותו ילד, שעד לפני כמה זמן יכולנו לחבק, לא מעוניין בחברתנו ובוודאי שלא בגילויי אהבה מצידנו.

למאמרים נוספים בנושא גיל ההתבגרות ועוד:
גיל ההתבגרות: מה לעשות כשהילד מתרחק?
גיל ההתבגרות: יותר קשה ממה שזכרתם?
גיל ההתבגרות: כך תחזקו את הקשר עם הילד
גיל ההתבגרות: הכל על תקשורת הורה-מתבגר
וידאו להורים אחראיים: בטיחות ילדים בבית

יחסיו עם קבוצת השווים (בני גילו) מהווים גם הם מרכיב חשוב שעוזר למתבגר בתהליך הנפרדות והיציאה לעצמאות. השתייכות לקבוצה חברתית מרככת את רגשות האשם והחרדה המתעוררים בו כשהוא מתרחק מאתנו ההורים. כמו כן, ההשתלבות בקבוצת השווים מאפשרת לו להתנסות בתפקידים והזדהויות בלתי מחייבים ולגבש את זהותו החברתית, האישית והמינית.

בצומת הזאת שבין עודף מעורבות לחוסר מעורבות בחייו של המתבגר התשובה היצירתית טמונה במינון. כהורים אנו אמורים לתמרן ולהעניק לילדנו בו זמנית שתי תחושות חשובות: מצד אחד תחושת הביטחון שנהייה שם בשבילו כשיזדקק לנו ומצד שני התחושה שאנו סומכים עליו, שהוא יכול גם לבד ובעיקר שיש לו כוחות. לעיתים דווקא כשאנחנו כהורים ממהרים לעזור, כי ממרום גילנו נדמה לנו שאנו כבר יודעים את התשובות הנכונות, אנחנו לא נותנים לו את הכוח למצוא אותן לבד.

למרות כל הקושי, הכעס והבלבול, נזכור שהעבודה הלוליינית של הליכה על חבל דק במשך כל תקופת ההתבגרות של ילדינו שכרה בצידה. הגיל הזה מזמן גם לנו ההורים הזדמנות נוספת לתקן תהליכים שלא צלחו בתקופת הילדות המוקדמת. ניתנת לנו הזדמנות נוספת לתת לילדים המתבגרים אפשרות לגדול תוך כדי גיבוש זהות, ביטחון וערך עצמי.

*לאתר של אפרת גל - לחצו כאן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר