מה גירושין באמת עושים לילדים?

החברה המערבית המודרנית של חרטה על דיגלה ערכים שהשפיעו על דמותה ועל המוסדות שבנתה. ערכים כמו הזכות לאושר, הזכות למימוש עצמי, החופש לבחור את בן או בת הזוג וכמובן התנועות לשוויון זכויות לנשים הם היום ערכים בסיסיים, מובנים מאליהם. השפעה דרמטית של ערכים אלה על מוסד המשפחה, ואולי אחד המחירים של מימושם, ניתן לראות באחוז הגירושין הגבוה בעולם בכלל ובישראל בפרט. על פי נתונים של ארגון משפחה חדשה 26% מהזוגות מתגרשים. על פי נתונים אלה ישראל הינה במקום ה-27 בעולם.

אנו אנשי המקצוע, פוגשים את משפחות המתגרשים באחת התקופות הקשות של חייהם, ולא בכדי, מאחר וגירושין הינו משבר הכולל בתוכו חוויות רגשיות קשות ביותר של אובדן, אבל, התפרקות של המסגרת, המפגש עם בן או בת הזוג כאויבים ולא כאוהבים כפי שהורגלו, פחדים קיומיים מציאותיים או דמיוניים ועוד. כל הרגשות האלה מובילים לעיתים למלחמה הרסנית וחסרת פשרות.

את המחיר הגבוה ביותר עבור הבחירה שעשו ההורים משלמים הילדים. גם כאשר ההורים מתגרשים ללא מלחמות, בדרך של הסכמות, הילדים נפגעים, אך כאשר ההורים נלחמים ביניהם והילדים מוצאים עצמם בעל כורחם בקו האש, הפגיעה הרגשית קשה הרבה יותר. כך או כך רואים החוקרים בגירושין גורם בעל השלכות משמעותיות על המבנה הרגשי, על הדימוי העצמי ועל דפוסי קשר אינטימי של הילדים כאשר הם מגיעים לגיל המבוגר.

החוקרים מבחינים בין תגובות האופייניות לשנה הראשונה שלאחר גירושין ובין תגובות שהופיעו שנים לאחר גירושין. ההבדלים בתגובות הילדים נעוצים באישיותם, התייחסותם לרגשותיהם, ואופן התמודדות ההורים עם גירושין. משבר גירושין טומן בחובו חוויה קשה של אובדן וכאב, והחוקרים מצאו דמיון בין עיבוד תהליכי אבל על אובדן, לבין עיבוד האובדן שחשים בני זוג בתהליך גירושין.

לשאלות בנושא גירושין וילדים, היכנסו לפורומים:
פורום פסיכולוגית ילדים, יעוץ להורים
פורום פרידות, גירושין, בגידות
פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי
פורום יחסים, זוגיות ונישואין
פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות

ילדי המתגרשים עוברים שלבים שונים לאורך הגירושין:

1. הכחשה.

הילד עושה מאמצים לבטל את המפגש הרגשי שלו עם המציאות החדשה והקשה. כדי להימנע מרגשות קשים כאב, חרדה ואיום, ילד כזה יתנהג כלפי חוץ כאילו המציאות לא השתנתה ויתפקד באופן רגיל.

2. אשמה.

ילד עלול לחוש אשמה ואחריות על הגירושין. בגלל התפיסה האגוצנטרית ילד עלול להרגיש שהגירושין נגרמו בגללו או כי עשה משהו רע.

3. כעס.

בתקופת המשבר חשים ילדים רבים אובדן של ביטחון ואהבה וחווים נטישה והזנחה. עוצמת הרגשות משתנה בהתאם לעוצמת המשבר. על כך חשים הילדים כעס, הן על ההורה שיזם את הגירושין- בין אם הם מסכימים או לא עם הסיבות להחלטה.

4. ייאוש.

כאשר ילד מתחבר רגשית למציאות של גירושין, הוא עלול לחוות רגשות של דיכאון ואבל. רגשות אלה יכולים לבא לידי ביטוי בתופעות גופניות - כמו ירידה בתאבון ובעיות שינה וגם בבעיות לימודיות וחברתיות.

5. השלמה.

זהו השלב הסופי בו הילד משלים עם המציאות ולומד לחיות איתה בצורה האפשרית הטובה. מהמחקרים עולה כי הילדים עוברים שלבים אלה ללא הבדלי גיל, שלבי התפתחות אישית, יחסים עם ההורים ועוד. הבדלים שנמצאו בגילאים השונים הם בעצמת התגובות.

מספר תגובות אפשריות מזוהות עם משבר זה במהלך השנה הראשונה לגירושין:

1. תוקפנות.

ילדים המגיבים תוקפנות על מנת להניא את ההורים מלבצע את תכניתם להתגרש.

2. תיווך בין ההורים.

ילדים ההופכים להיות מתווכים בין ההורים גם מתוך תקווה לאחד ביניהם וגם מתוך הצורך לקבל מקום, התייחסות ואהבה, בתקופה בה הוריהם אינם פנויים אליהם רגשית.

3. הזדהות עם אחד ההורים.

לעיתים ילד מזדהה עם הצד שלדעתו הוא הצד שנפגע, והופך להיות ילד הורי המנסה להגן על ההורה הפגוע לדעתו. כך הוא מקבל תחושת כוח ושליטה במציאות כאוטית שבה איבד את הוריו כפי שהיו לפני הגירושין. לעיתים הילד מזדהה עם ההורה עימו הקשר לפני הגירושין לא היה מספק ובטוח. הוא משתמש בהזדהותו כדי לקבל אהבה והכרה על חשבון הקשר עם ההורה האחר, עימו הקשר יותר בטוח. בשני המצבים ילדים אלה המשמשים ככלי במאבק בין הוריהם, מוצאים עצמם כלואים בקו האש ללא יכולת לצאת ממנו.

4. התנתקות.

נמצא כי בעיקר בגיל ההתבגרות, ילדים שאינם מוכנים רגשית להיכנס למציאות הקשה של משבר הגירושין, מוצאים ערוצים כדי להתנתק ממנה. הם עשויים לעזוב פיזית את הבית-אם לבית קרובים, לפנימייה או לרחוב. יש ילדים המתנתקים מהבית על ידי בריחה לפעילות חברתית מוגברת ויש ילדים הבורחים לעולם הדמיון.

5. ירידה בהישגים הלימודיים.

מחקרים מצאו שהישגיהם של ילדים להורים גרושים, נמוכים מאלה של משפחות שלמות-בעיקר בגילאים 9-11.

6. קשיים בהסתגלות רגשית.

מחקרים מצאו כי ילדים להורים גרושים הם בעלי דימוי עצמי, אישי ומשפחתי נמוך לעומת ילדים למשפחות שלמות. רמת הדימוי העצמי מותנית בגיל בו היה הילד כשהוריו התגרשו. ככל שהילד היה צעיר כשהוריו התגרשו, יהיה לו דימוי עצמי נמוך יותר. יש לציין כי בתום השנה הראשונה זיהו החוקרים עיבוד רגשי והשלמה אצל רוב הילדים.

לגבי תגובות הילדים לטווח הרחוק, המחקר המוכר ביותר הוא מחקרם של וולרשטיין וקלי שנערך בארה"ב ועקב אחר ילדי הורי הגירושין לאורך חמש שנים. במחקרן מצאו החוקרות כי 45% מן הילדים התפתחו והתמודדו באופן חיובי עם משימות התפתחותיות במהלך חייהם הבוגרים. 41% מן הילדים היו במצוקה קשה. הם הגיעו לבגרות כאנשים חרדים, עם השגיות נמוכה, דימוי עצמי נמוך וכעס גדול.

ילדים שמיד לאחר גירושין הכחישו את הקושי והתנהגו כאילו דבר לא השתנה בחייהם, התמוטטו בתקופת הבגרות כאשר עמדו בפני המשימה של יצירת קשר אינטימי מחייב. החוקרות זיהו גם בעיות שהיו ייחודיות לבנים ולבנות: לבנים היו כעסים על אימותיהן שלא היו סמכותיות דיין. הבנות ראו בעזיבת אביהן כשלון אישי שלהן ביחסים עם בני המין השני.

וולרשטיין בספרה על גירושין והשפעתם על הילדים בבגרותם, קובעת שילדי גירושין סובלים רבות בבגרותם-הרבה יותר מילדים שצמחו בחיק משפחות בלתי מאושרות ואפילו אלימות שבהן ההורים לא התגרשו. כשהם מחפשים אהבה וקשר אינטימי מחייב, אין להם תמונה פנימית של יחסים יציבים בין גבר לאישה, ויש להם זיכרונות על כשלון ההורים בנישואיהם. שברים אלה מחבלים בניסיונותיהם למצוא קשר יציב. רבים מתחברים לבני זוג בעייתיים בזוגיות שדינה נחרץ מראש.

ילדים שגדלו במשפחות אומללות, הבינו את הדרישות והויתורים הנדרשים כדי לקיים קשר יציב. יש להם זיכרונות כיצד הוריהם התאמצו להחזיק בקשר. לילדי גירושין בוגרים יש פחד מאובדן, פחד משינוי ופחד מאסון מתקרב במיוחד כשהדברים מתנהלים כשורה.

קיימים מגוון של גורמים המשפיעים על הסתגלותו של הילד לגירושין:

1. גיל. לגילו של הילד יש השפעה משמעותית ביותר על הסתגלותו. ככל שהילד מבוגר יותר, יש לו הכישורים הקוגניטיביים להבין את משמעות הגירושין, ויכולת ההמשגה טובה יותר באשר להשלכות של הגירושין על חייו. מאחר וילד בוגר יותר הספיק לצבור חוויות של משפחה שלמה, ההסתגלות שלו טובה יותר.

מאמרים בנושא גירושין וילדים ועוד:
מי קובע משמורת על הילדים?
הכללים שיצילו לכם את הנישואים
גירושין: ילדים אצל אמא או אבא?
ביטחון עצמי, איך תעניקו ממנו לילדכם
על אימון זוגי, אישי ומשפחתי

2. מין הילד. מחקרים מראים שבנות מסתגלות מהר יותר מבנים.

3. היקף השינויים בעקבות הגירושין. גורם משמעותי נוסף הוא היקף השינויים שהילד חשוף אליהם בעקבות הגירושין: האם הילד יישאר באותו הבית או יאלץ לשנות את מקום מגוריו? האם יהיה שינוי במצב הכלכלי או לא? מה תהיה רמת הקשר שלו עם ההורה הלא משמורן?

4. מידת שיתוף הפעולה בין ההורים בגידולו הילד. ככל שההורים יהיו מסוגלים להידבר ביניהם, ולהגיע להסכמות באשר לילדם, כולל על אופן הקשר של הילד עם שניהם. ככל שהילד יחווה את עצמו נאהב על ידי שניהם כך תהיה הסתגלותו טובה יותר.

המשמעות היא, שככל שההורים יוכלו לעבד את חווית הגירושין שעברו, ולהשתחרר מהצורך להשליך על ההורה השני את כל האחריות לסבלו, הם יוכלו להתפנות פיזית ורגשית לראות צרכי ילדיהם ולתת להם מענה כפי יכולתם. היכולת של ההורים לתת לילדיהם את החוויה שהם לא לבד, וכי הוריהם רואים אותו, מאפשרת לילד להרגיש נאהב ולהסתגל באופן טוב יותר לגירושי הוריו.

המשמעות הטיפולית היא: ככל שאנו המטפלים נצליח לסייע להורים המתגרשים לקחת אחריות, קודם כל על רגשותיהם שלהם, קשים ככל שיהיו, ולתעל אותם לכוחות שיובילו לצמיחה והתבגרות, כך נצליח לקדם הסתגלות טובה יותר של ילדיהם.

* לאתר ת.ל.מ - לחצו כאן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר