על חוש המישוש והוויסות החושי בגיל הרך

חוש המישוש מגיע לבשלות עוד בהיות העובר ברחם אמו, מוקדם הרבה יותר מאשר מערכות תחושתיות אחרות, זאת הודות לקירות הרחם ומעטפת מי השפיר המאפשרים לעובר לחוש את גבולות גופו. מיד לאחר הלידה, ישנה חשיבות מרבית להענקת גירויי מגע לתינוק על ידי האם באמצעות חיבוק חם, עיסויים על פני גופו וכו', על מנת ליצור קשר רגשי חיובי של קבלה בין האם לבין התינוק ולהקנות ביטחון פיזי ונפשי כאחד.

מערכת המגע מקשרת בין העור לבין הסביבה על ידי קבלת מידע מקולטני חישה הממוקמים על פני כל הגוף, דרכם מגיעה כמות רבה ותמידית של מידע אל המוח. מערכת זו מתחלקת לשתי תת מערכות: המערכת ההגנתית והמערכת ההבחנתית. המערכת ההגנתית מגיבה למגע קל או בלתי צפוי; היא מסייעת לגוף להתגונן, אם המגע מזיק או מסוכן. מערכת הזו פועלת, לדוגמה, כשנוגעים בקוביית קרח קר - היא הגורמת למשיכת היד במהירות כבר לאחר הניסיון הראשון. המערכת ההגנתית מאפשרת לילד לבחור על פי יכולת הסתגלותו, את הגירויים ועוצמתם.

לעומתה, המערכת ההבחנתית מסייעת לילד בהבחנה בין האיכויות השונות של הגירויים אליהם הוא נחשף, ובד בבד לסגל אליהן תגובות בהתאם. המערכת הזו מאפשרת לנו לגלות את איכויות הגירוי.

לשאלות על חוש המישוש, רפואת ילדים ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום רפואת ילדים, מחלות ילדים
פורום רפואת תינוקות, טיפול בתינוקות
פורום התפתחות הילד
פורום פסיכולוגיה - הגיל הרך, הורים לתינוקות
פורום פסיכולוגית ילדים, יעוץ להורים

בגיל הינקות, תחושת המגע ממשיכה להתפתח תוך כדי התנסות התינוק ביניקה, אכילה, רחיצה באמבטיה, ניגוב וכו'. מגע חם ונעים תורם להרגעת התינוק וכן יש בו תרומה להמרצת מחזור הדם. בגיל הרך, התנסויות של מגע עם כפות הידיים ואיברי גוף נוספים במסגרת הבית והגן תורמות לפיתוח ולביסוס מושגים כגון:

מודעות למרחב האישי מול המרחב החיצוני לגוף.

הבחנה בין משקלים: (כבד- קל).

הבחנה בין צורות וגדלים.

הבחנה בין מרקמים: (חלק - מחוספס).

הבחנה בין הבדלי טמפרטורות שונות: (חם - קר).

הבחנה בדרגת הצמיגות של החומר: (רך - קשיח).

הבחנות אלה מאפשרות לילד לתכנן ולבחור את התגובה המוטורית הנדרשת בהתאם לסוג החומרים ו/או החפצים אשר עימם הוא בא במגע. לדוגמה: מידת הלחץ שיפעיל על כלי הכתיבה לשם הפקת קווים בציור ובכתיבה, מידת הכוח שישקיע בשעה שנדרש לזרוק כדור מספוג לעומת כדור מגומי ועוד. ההתאמה בין הגירוי התחושתי לתגובה המוטורית מאפשרת התנסויות מוצלחת אשר מעודדות את הילד להתמדה ולעיסוק בחוויות תחושתיות-מוטוריות נוספות.

התפתחות תקינה של מערכת המגע בשילוב עם מערכות תחושתיות נוספות כמו מערכת הראייה ומערכת שיווי המשקל תורמות לביסוס כישורי למידה כגון תיאום בין עין-יד כמו בגזירה, בהשחלה וכו'; לאיזון גופני ואיזון נפשי. בגיל הרך קיימים מקרים בהם ילדים מסוימים מגלים רגישות יתר (היפרסנסיטיביות) למגע
או תת-רגישות (היפוסנסיטיביות) למגע.

רגישות יתר למגע. ילדים עם רגישות יתר למגע מאופיינים בסף נמוך לגירויים, דהיינו כל גירוי קל עלול להוציא אותם משלוותם ולהוות עבורם איום. אי לכך, מכונה המצב "הגנתיות יתר". רגישות היתר באה לידי ביטוי באופנים שונים אצל ילדים שונים, כאשר אצל חלק מהילדים גירוי היתר באזור הפנים וחלל הפה, בעוד שאצל ילדים אחרים תופיע רגישות יתר בכפות הידיים ובגב. ישנם ילדים שמאופיינים ברגישות יתר לגירויי מגע על פני העור כולו.

תת רגישות למגע. בקרב ילדים בעלי תת רגישות למגע, המערכת ההגנתית מצויה במעין תרדמה. אי לכך, הם מתקשים בזיהוי סוג הגירויים עימם הם באים במגע. מצב זה אינו מקשה רק על תפקודם במשחק ובלמידה כי אם גם מהווה בעיה במקרים של סכנה אמיתית. הם בדרך כלל אינם מודעים לסכנה שיש בקפיצה ממקומות גבוהים, אינם חשים את הכאב במקרים של חתכים וחבלות, ולעיתים יעדיפו מאכלים מתובלים בהגזמה רק כדי לחוש את טעם האוכל. לשם קבלת התחושה החסרה להם, הם נוטים להפיל את עצמם ולחוש מגע חזק, נצמדים לבני שיחם, נוטים לחבק בחוזקה ולהשתמש בכוח רב כאשר הם מפעילים משחקים, או עוסקים בחומרים רכים כגון צבעי ידיים, דבק וכו'.

בשני המקרים - רגישות יתר למגע ותת רגישות למגע - הילדים אינם מפענחים נכונה את הגירויים מהסביבה, תגובותיהם אינן תואמות לנדרש במציאות, ויתרה מכך, הסתגלותם לסביבה ולילדים אחרים בסביבתם נפגמת. מצבים אלה עלולים להביא לקשיים בקשב ובריכוז, לבדידות חברתית, ולקשיים בלמידה.

סממנים לאיתור מוקדם של ילדים עם רגישות יתר למגע:

הימנעות מהכנסת חפצים לפה; בכיינות יתר, חוסר שקט מוטורית.

רתיעה ממגע בפנים, תגובות רתיעה בעת רחיצת הפנים, הגוף.

חוסר הנאה ממגע פיזי כמו חיבוק, ליטוף, נישוק ומגע יד על הכתף.

תגובה קשה למצבים הקשורים במגע, כגון התלבשות, תספורת, רחיצה וגזיזת ציפורניים.

רתיעה כאשר עומדים בקרבתם, לעיתים העדפה להתבודד.

מגלים התנגדות ללבישת בגדים מצמר, בגדים עם תפרים/תוויות.

הימנעות מעיסוק עם חומרים: חול, צבעי אצבעות, פלסטלינה, דבק וכד'.

הימנעות מללכת יחף במיוחד על חול ודשא.

קשיים בריכוז ובקשב כתוצאה מחיפוש דרכים להתגוננות ממגע ומעיסוק עם חומרים.


סממנים לאיתור מוקדם של ילדים עם תת-רגישות למגע:

1. הכנסת חפצים לפה בניסיון לקבל מידע תחושתי.

2. תת רגישות למצבים כמו: נזלת על הפנים, ורוק באזור הפה.

3. תת רגישות לכאב.

4. קושי בזיהוי חפץ על ידי חוש המישוש.

5. קשיים בביצוע פעולות תנועתיות עדינות.

6. דימוי עצמי נמוך, לעיתים קרובות ילד מבודד חברתית בשל כן שמרבה לגעת ולחבק את חבריו עד למצב שבו הם דוחים אותו.

הסביבה יכולה לתרום. קבלה ללא תנאי וללא האשמה. כהורים וכמשפחה בכלל, חשוב לגלות הבנה לצרכים הייחודים של הילד ולקבלו כמו שהוא, ללא תנאי, בזכות עצמו ולא בזכות מעשיו או הישגיו. חשוב שהמסגרת המשפחתית תהווה מקור ביטחון ותעודד אותו להתמודד עם הקשיים והתסכולים.

יישום התאמות בסביבה הביתית:

1. סילוק גירויים מיותרים במרחב המחייה.

2. דאגה לפינה מסודרת ומאורגנת של עבודה ליד שולחן.

3. דאגה למרחב אישי מספיק גדול (בארוחה - ללא מגע עם הזרועות רגליים של אחרים).

למאמרים נוספים על חוש המישוש, רפואת ילדים ועוד:
יש לילדכם הפרעת קואורדינציה התפתחותית?
האם לקחת אותו על הידיים?
ללכת כי כולם הולכים: על התפתחות ההליכה
הצבת גבולות לילד: משימה אפשרית
הורדת חום לילדים, תינוקות - המדריך

4. יצירת סביבה עם כריות, כסא מתנדנד, מקום שהילד יוכל ללכת אליו כאשר הוא צריך להירגע לכן הוא צריך מקום רגוע.

5. שק אגרוף כמטלה לפורקן.

6. השתתפות בחוג תנועה לגיל הרך המאפשר פעילויות לפורקן כמו ריצה, קפיצה וכו'.

7. השמעת מוסיקת רקע שקטה בשעה שמצייר/משחק.

סיפוק גירויי מגע: ביישום המגע, להימנע ממגע קל ושטחי, רצוי עם לחץ לשם דיכוי יתר הרגישות (חיבוק דוב גדול וחם) ובמקרים של תת רגישות לשם עוררות. מומלץ לתת לילד התנסויות רבות עם חומרים כגון צבעי ידיים, קצף גילוח, הקצפת מי סבון וכו'. במקרים של רתיעה מהחומרים אפשר לנסות ולהגיש החומרים בשינויים קלים, למשל שינוי הטמפרטורה של החומר, הוספת צבע מאכל לגירוי חוש הראייה, הוספת תמצית וניל לגירוי חוש הריח, מתן אפשרות לעסוק עם החומר עם כפפות ניילון בשלב ראשון ועוד.

חשוב לזכור: תנו לילד חיזוקים חיוביים על התקדמות, ולו הקטנה ביותר, ועודדו אותו לאורך כל הדרך.


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר