בעולם הרפואה מוכרת היטב החשיבות הרבה של טיפול מניעתי בהיותו טיפול יעיל, פשוט, זול ומהיר ביחס לטיפול הרפואי הנדרש בהעדר מניעה.
מתפקידי השיננית נמנים שלושה תחומים חשובים ביותר:
1. שמירה על גהות הפה. ברפואת השיניים המודרנית קיימים כלים רבים ומתוחכמים לשמירה על גהות הפה, בהם מברשות שיניים, חוט דנטלי, קיסמי שיניים, משחת שיניים, מברשות ייחודיות, שטיפות פה יום - יומיות ורפואיות ועוד.
לשאלות על רפואת שיניים ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום רפואת שיניים
פורום מחלות חניכיים
פורום שיקום הפה
פורום רפואת שיניים לילדים
פורום רפואת שיניים לחולים בסיכון
האחריות הראשונה של שיננית הוא להתאים את מערכת ההיגיינה האוראלית המתאימה ביותר למתרפא ולהדריך אותו להשתמש בה. על פי רוב מדובר בשני אמצעים מכאניים לסילוק רובד (לדוגמה מברשת שיניים לניקוי פני שטח השן וחוט דנטאלי או קיסם לניקוי בין השיניים), משחת שיניים ובעת הצורך שטיפה משלימה.
תפקידה של השיננית הוא לוודא שהשימוש באמצעים להיגיינה אוראלית מנוצלים באופן המיטבי. צחצוח, בדומה לכל פעילות גופנית, דורשת מעין "מאמן כושר אישי" שיקפיד לבדוק שאין אזורים בשיניים שהמתרפא דילג עליהם מתוך חוסר תשומת לב.
מאמרים מראים כי עם הזמן חלה ירידה במיומנותו של המתרפא בניקוי השיניים ויש צורך לבקר אצל שיננית כדי לבדוק ולתקן את הטעון שיפור.
2. סילוק אבן שן. אבן השן נוצרת כתוצאה משקיעת מינרלים בתוך מרבצי רובד שן. האבן מאופיינת בצבע צהוב - אפרפר ובעלת מרקם מחוספס הפוגע בחלקות ובאסתטיקה של פני השן.
קצב היווצרות אבן השן שונה מאדם לאדם ולכן כל אדם נדרש לביקורים אצל השיננית בתדירויות שונות במטרה לסלק את אבן השן.
לאבן השן, כאמור, צבע לא אסתטי, אך לא זו הסיבה העיקרית לצורך בסילוקה. אבן השן מונעת ממברשת השיניים להגיע לחניכיים ולנקות אותם מרובד החיידקים.
לכן אבן השן, באופן עקיף, מעודדת את דלקות החניכיים, גורמת לדימום בצחצוח, ריח רע מהפה וכנראה שגם מאיצה בשל כך את מחלות החניכיים הגורמות לנסיגת חניכיים וספיגת העצם שסביב השן.
בעת הטיפול אצל השיננית מוּסרת אבן השן, ופני השטח של השן חוזרים להיות חלקים ולבנים. כטיפול משלים מבצעת השיננית פוליש לשיניים ועוזרת לשיפור לובן השן על ידי מברשת סיבי ניילון חזקה ומשחת ליטוש המסירה כתמים חיצוניים.
3. חיזוק זגוגית האמייל באמצעות פלאוריד. כאשר השן בוקעת היא מכילה מינרל בשם סידן, המעניק לשן את חוזקה. מינרל זה המצוי גם בעצמות לא יעיל כל כך בשמירה על חוזק השן, כיוון שהוא רגיש מאוד לחומצות שמפרישים החיידקים שמכסים את השן, וכך נוצרים בקלות חורים בשיניים.
פלואוריד הוא מינרל המחליף את הסידן שבשן. הפלאורים מצטיין בעמידות גבוהה יותר לחומצות שמופרשות מהחיידקים ולכן השימוש בו הופך את השן לחזקה יותר ועמידה יותר לחורים ועששת.
מאמרים נוספים בנושא רפואת שיניים:
מחלת חניכיים: כשהחיידקים משתלטים על הפה
רפואת שיניים - אתם שאלתם, המומחים השיבו
בריאות השיניים: מיתוסים על בריאות השן
חרדה דנטלית: רופא שיניים מרגיע
10 מיתוסים על דלקות חניכיים
במדינת ישראל ישנם שלושה מקורות נפוצים עיקריים לצריכת פלואוריד:
1. מי השתייה. מדינת ישראל מוסיפה פלאוריד למי השתייה מזה שנים, ובכך הופחת מספר מקרי העששת במדינה.
2. משחות שיניים. משחת שיניים מכילה כמות פלאוריד הגדולה פי 1,600 מזו שבמי הברז.
3. משחות פלואוריד מרוכז אצל השיננית. ברשות השיננית טיפול פשוט ומהיר של הנחת פלואוריד מרוכז בכמות הגדולה פי 1,000 (!!!) מכמות הפלואוריד במשחת השיניים.
הנחת פלואוריד על ידי שיננית אחת לחצי שנה מומלצת לכל הילדים מגיל 6-18 באופן קבוע.
* לאתר של ד"ר בצר בנושא הלבנת שיניים - לחצו כאן
דרג עד כמה מאמר זה עזר לך
![]() עזר מאד |
![]() עזר |
![]() טוב |
![]() עזר קצת |
![]() לא עזר |
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר