על ריטלין לילדים - בעד ונגד

בכתבה הקודמת הסבירה דליה אלוני על התופעה של הפרעות קשב וריכוז, אפשרויות הטיפול והנגזרות של הבעיה.

אלוני חילקה את ההשלכות הפסיכולוגיות של ריטלין לשלוש רמות: ברמה הראשונה - הילד עצמו, ברמה השניה - היחסים שבין הילד לבין הוריו, ואילו ברמה השלישית - היחסים שבין הילד לבין מוריו.

בכתבה זו ממשיכה אלוני לדון בהשלכות של ריטלין בעד ונגד ברמת היחסים ילד-הורה, וברמת היחסים בין הילד למוריו.

בעד ריטלין ברמת היחסים ילד-הורה. מתוך תפיסה שהילד אינו חי בואקום מוחלט, אלא בתוך מערכת משפחתית, חשוב לשקול את ההשלכות הפסיכולוגיות של הפרעות קשב וריכוז על הילד, אחיו והוריו.

המצדדים בטיפול בריטלין יטענו שהתרופה משפרת את איכות חיי הילד ומשפחתו ואת היחסים בין האחים. הילד בעל הפרעת הקשב וריכוז לא עוד נתפס כ"הילד הרע", שהורס את הבית, החפצים, החדר או אירועים משפחתיים.

בנוסף, במישור היחסים של הילד והוריו, פעמים רבות כאשר יש במשפחה ילד עם הפרעת קשב, קיימים יותר עימותים ומחלוקות בין בני המשפחה.

למידע נוסף על הפרעות קשב וריכוז היכנסו לפורומים:
פורום הפרעות קשב וריכוז
פורום הפרעות קשב וריכוז, רפואה משלימה
פורום אלימות נוער
פורום פסיכולוגית ילדים, יעוץ להורים
פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות

כאשר ילד עם הפרעת קשב וריכוז מכעיס את ההורים או שלא מגיב בהתאם לבקשות ומחוות של ההורים, האווירה הופכת למתוחה ופורצים קונפליקטים.

מצבי קונפליקט כאלה מכניסים את הילד והוריו למעגל קסמים, שחוזר על עצמו כל יום, מספר פעמים ביום, בעיקר סביב נושאים הקשורים לשגרת החיים המשפחתית, כמו הכנת שיעורי בית, מקלחת ושינה.

ברמת המשפחה, הורים לעיתים מעידים על עצמם שהם נפגעים באופן אישי מכך שהילד אימפולסיבי, לא מקשיב ולא מגיב לבקשותיהם.

במקרים כאלה, ריטלין מאפשר הרגעה של המערכת המשפחתית, תקשורת יותר בהירה ורציפה ופחות עימותים בין ההורה לילד.

היבט אחר קשור להורה עצמו; מחקרים מצאו כי קיים מרכיב תורשתי בהפרעת קשב וריכוז. במידה ולהורה עצמו יש בעיית קשב, אז קיימת בעיה כפולה במשפחה.

ההורה לא יכול לספק לילד סביבה יציבה ועקבית, מאורגנת ומרגיעה ולחוות יעילות בתפקודו כהורה. במקרים כאלה, הריטלין (שהילד ו/או ההורה נוטלים) משפר שיתוף פעולה, אינטרקציה חיובית, תקשורת רגשית ודיאלוג.

כתוצאה מכך, גם הדימוי העצמי של ההורה משתפר. הוא מרגיש פחות שחיקה, חוסר סיפוק וחוסר ערך עצמי כהורה, כמו גם פחות חוסר אונים שחש קודם אל מול ילדו.

לכתבות נוספות על ריטלין, הפרעות קשב:
ריטלין, אתם בעד או נגד?
איך מאבחנים ADHD?
רגע לפני שמסממים את הילד
הפרעות קשב וריכוז? עשו אימון למוח
ישראל: הוכפלה צריכת הריטלין בשנתיים

ברגעים של רוגע, ההורה מסוגל להרפות, לא להאשים את הילד שהוא עצלן, אלא להיות נגיש רגשית ולמצוא רגעים בהם הילד מעורר בו גאווה והתפעלות.

נגד ריטלין. לעומת זאת, קיימים שיקולים כבדי משקל נגד הטיפול בריטלין, כמו למשל תופעת מיקוד היתר, שלפיה יש ילדים שנראים כבויים, אפאתיים ("זומביים") בזמן שהתרופה פועלת.

תופעה זו מטרידה הורים וגורמת לכאב לב, הילדים נראים מנותקים במידה מסוימת ולא דומים לעצמם. להורים קשה לראות את ילדם "ישנוני" ולהשלים עם השינויים בהתנהגות הילד והם מעדיפים שימשיך להיות ספונטני ונמרץ.

בנוסף, הורים מתקשים להתמודד עם תופעת "הריבאונד". הריבאונד הינה תופעת לוואי של הריטלין, שלפיה ישנם מקרים בהם קיימת החמרה בהתנהגות הילד לאחר שחולפת השפעת התרופה.

לפתע, ההורים מקבלים ילד עם שינויים עוד יותר קיצוניים במצב הרוח, אי שקט חמור ועצבנות והרבה יותר קשה להם להתמודד עימו.

בעד ריטלין ברמת היחסים ילד-מורה. במהלך שנת הלימודים הילד מבלה שעות רבות במסגרת הכיתה.

ילדים בעלי בעיות קשב וריכוז מתקשים לשבת בכיתה חמש עד שבע שעות ביום ומתחילים בשלב מסוים להפריע לעצמם ולאחרים.

פעמים רבות הצוות החינוכי מפנה הורים לאבחון נוירולוגי/פסיכיאטרי על מנת לבחון מתן ריטלין לילד. הטוענים בעד הטיפול בריטלין גורסים שהוא משפר את יחסים שבין הילד למוריו.

לפתע, בית הספר מגלה "ילד חדש", נבון, שיודע להתאפק ולענות בתורו, שתורם מידיעותיו לילדים האחרים, שמשתף פעולה, שנשמע לכללי המערכת. נוצר מצב המאפשר לילד לשפר את הציונים שלו ולמורה לתגמל את הילד.

כמו כן, מורים נאחזים בהורים הנותנים ריטלין לילד כהוכחה לכך שההורים מודעים לקשיים, שהם רציניים ורוצים לעזור לילד ולצוות החינוכי להתמודד.

נגד ריטלין. לעומת זאת, הטוענים נגד הטיפול בריטלין גורסים כי מתן ריטלין יוצר סטיגמה על הילד בקרב אנשי חינוך. יש חדרי מורים בהם ניתן לשמוע שיחות בהן מציינים את הילדים הנוטלים תרופה ואלה שלא.

יתרה מזאת, לעיתים דווקא לאחר שהילד התחיל ליטול ריטלין, המערכת הבית ספרית מתחילה לבחון אותו בזכוכית מגדלת.

בתחילה מתפעלים מהשפעת הכדור והשינוי שחל בילד, ולאחר מכן, גוברות הציפיות ואז המחנכת תתקשר להורים לספר שהכדור הפסיק להשפיע היום בשעה הרביעית ואתמול באמצע השעה השלישית.

דווקא אז, ההורים עשויים לקבל את הרושם שקיימת עוד פחות סבלנות והחזקה של המערכת החינוכית. לבסוף, ניתן להבחין במערכות חינוכיות שאינן בונות תוכניות טיפוליות עבור הילד.

אלה מסתפקות במתן הריטלין ולא נרתמות לגיוס של משאבי סיוע נוספים עבור הילד, בניית תוכנית עיצוב התנהגות ופגישות מעקב עם ההורים.

לסיכום, השאלה אם לתת לילד ריטלין או לא הינה שאלה קשה, המציבה הורים במקום בו צריך להחליט, בזמן בו עדין לא נפתרה המחלוקת באשר לטיפול היעיל ביותר במקרים של הפרעת קשב וריכוז, ולא נאמרה המילה האחרונה באשר להשלכות של הריטלין.

בסופו של תהליך, ההחלטה אם לתת או לא לתת ריטלין לילד/ה מורכבת מאינטרקציה של גורמים רבים. לפני שמכריעים לכאן או לכאן, חשוב לעשות אבחון רב תחומי משולב.

אבחון כזה מאפשר לקבל תמונת מצב מקיפה על הכוחות והקשיים של הילד, ומבסס את ההבחנה בין קשיי קשב וריכוז לבין קשיים רגשיים ולבין לקויות למידה אחרות.

רק הבחנה חדה ומדויקת תוכל לסייע בבניית תוכנית מערכתית הכוללת מגוון של משאבים ואמצעים שעשויים להקל על ההשתלבות וההסתגלות של הילד בעל הפרעת הקשב וריכוז ומשפחתו.

לחלק הראשון של הכתבה: ריטלין, אתם בעד או נגד?

לאתר של דליה אלוני



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר