ריטלין, אתם בעד או נגד?

ב-20 השנים האחרונות הפכה הפרעת קשב וריכוז, מתופעה שנצפתה רק לעיתים נדירות, להפרעה המאובחנת ביותר בילדות. הערכות עדכניות מדווחות על שכיחות שבין שני אחוזים לבין 18%.

הפרעת קשב וריכוז, Attention Deficit Hyperactivity Disorder) ADHD) היא הפרעה נוירו-ביולוגית, שיש לה בדרך כלל בסיס גנטי תורשתי, ושמקורה בתת פעילות של אזורים במוח האחראים על ויסות קשב והתנהגות.

אין מדובר רק בבעיה של קשב, אלא מדובר בליקוי התפתחותי בשליטה העצמית, המורכב מבעיות בטווח קשב, בשליטה בדחפים וברמת הפעילות.

שני עקרונות מנחים בהבנת ההפרעה המורכבת הזו:

1. עיקרון הרב ממדיות - להפרעת קשב וריכוז אספקטים רבים מתחומים שונים: נוירולוגיים, פסיכיאטריים, מוטוריים, שפתיים, חינוכיים, חברתיים, פסיכולוגיים ומשפטיים.

2. עיקרון התפתחותי - ההפרעה אינה סטטית וקבועה אלא מתפתחת על ציר הזמן החל מהגיל הרך, דרך גיל בית הספר, גיל ההתבגרות וגיל הבגרות.

למידע נוסף על הפרעות קשב וריכוז היכנסו לפורומים:
פורום הפרעות קשב וריכוז
פורום הפרעות קשב וריכוז, רפואה משלימה
פורום אלימות נוער
פורום פסיכולוגית ילדים, יעוץ להורים
פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות

למרות העובדה שהפרעה זו הפכה לשכיחה מאוד, הטיפול בה שנוי במחלוקת וכולל מגוון רחב של גישות טיפוליות.

בין השיטות המקובלות: פסיכותרפיה לילד או להורים, טיפול קוגניטיבי, טיפול תרופתי, עיצוב התנהגות, טיפול פסיכו-חינוכי כולל הדרכת הורים ומורים בסביבה של הילד, טיפול קבוצתי וטיפול משפחתי.

פעמים רבות הורים לילד/ה עם הפרעת קשב, ניצבים בפני הצורך להחליט איזה מהטיפולים הכי מתאים לילדם. הטיפול התרופתי הנפוץ ביותר בהפרעת קשב וריכוז הוא הריטלין.

בשנים האחרונות הריטלין נמצא במוקד תשומת הלב ורבות נכתב על השפעותיו הפיסיולוגיות, נוירולוגיות ופסיכיאטריות.

לעומת זאת, קיימים פחות מאמרים ומחקרים הבוחנים את ההיבטים הפסיכולוגיים של הריטלין. מבחינה זו מעניין לבדוק כיצד משפיע ריטלין על הילד עצמו והקונטקסט בו הוא חי.

ניתן לחלק את ההשלכות הפסיכולוגיות של ריטלין לשלוש רמות: ברמה הראשונה - הילד עצמו, ברמה השניה - היחסים שבין הילד לבין הוריו, ואילו ברמה השלישית - היחסים שבין הילד לבין מוריו.

חשוב לזכור שאין תשובה אחת נכונה עבור כולם. כל משפחה צריכה לשקול ולשקלל את כל ההיבטים, היתרונות והחסרונות, ולבחון מה הכי טוב עבור הילד שלה.

לכתבות נוספות על הפרעות קשב וריכוז, ריטלין:
הפרעות קשב וריכוז - לא רק ריטלין
הציבור בעד תרופות להפרעת קשב וריכוז
דיון בכנסת: "ריטלין, סם מסוכן"
הפרעות קשב וריכוז? יש קואצ'ינג
על הפרעות קשב וריכוז במבוגרים

בעד הטיפול בריטלין. ברמת הילד עצמו, ניתן למנות את העובדות שהריטלין נמצא בשימוש כבר עשרות שנים וכי נמצא שהוא משפר מיקוד קשב, כלומר, את היכולת להתמקד ולהתמיד בעיסוק אחד.

כמו כן, ריטלין מביא לשיפור הזיכרון, השליפה, התפקוד הלימודי והדימוי הלימודי. מזווית אחרת ניתן לציין שהריטלין משפר את יכולת הויסות המוטורית.

הילד פחות אימפולסיבי ומסוגל לדייק בתנועותיו במרחב, דבר שעשוי לשפר את יחסיו עם החברים ואנשים בסביבתו. נקודה חשובה נוספת היא שהריטלין מאפשר לפתח את הפונקציות הניהוליות.

הפונקציות הניהוליות מוגדרות כיכולת לתכנן צעדים ולפתור בעיות על מנת להשיג מטרות עתידיות, כמו מתן תשומת לב, תכנון, הסקת מסקנות, זיכרון עבודה ועיכוב תגובה, כישורים אלה חשובים להתנהגות האנושית המורכבת.

ריטלין מאפשר לילד להבין שלא פועלים בעולם רק על פי דחפים, על פי חשק. אלא ניתן לעכב תגובות ולפעול על פי שיקול דעת, אסטרטגיות ותכנון לטווח ארוך.

בנוסף, מחקרים מורים שהפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה מורכבת, ובמידה ולא מטפלים בה היא עלולה להוביל לבעיות התנהגות ואף לנשירה מבית ספר ועבריינות. במובן מסוים, הריטלין מאפשר לילד להתאים עצמו לחוקים חברתיים ולתפקד במערכות מובנות עם כללים ברורים.

מעל לכל, ניתן לראות את הריטלין כאמצעי ממתן או מתווך את המציאות לילד. הריטלין פותח חלון של זמן, בו הילד קולט את המציאות בצורה רציפה (ולא מקוטעת), ואז הוא יכול להגיב ולפעול בצורה ההולמת אותה.

ואילו ברובד האישי, נוצר מרווח של זמן המאפשר הכרות של הילד עם עצמי מווסת, רגוע שמממש את היכולות שלו. בנוסף, הריטלין מאפשר לילד אינטרוספקציה - להיות מודע לעצמו, להתנהגות שלו, לתנודות ולרצונות לעומת המציאות. כפועל יוצא, הוא גם מאפשר לילד לאמץ טכניקות של ויסות והרגעה, כמו דיבור פנימי.

היבט חשוב נוסף הוא המוטיבציה. ישנם הורים וילדים המדווחים שהריטלין עוזר לווסת את המוטיבציה של הילד כמו למשל, לתחום הלימודי. להתעלם ממוטיבציות זמניות, רגעיות ולחשוב על המוטיבציות לטווח הארוך, ולהתנהג בהתאם.

לבסוף, ברמה של יחסי הילד עם חבריו נמצא שהריטלין משפר דימוי עצמי וחברתי. כאשר הילד משווה את עצמו לאחרים ונוכח שהוא מסוגל ללמוד ולהגיע להישגים כמוהם, תחושת השייכות שלו והקבלה לחברה משתפרים.

ואילו ברמה היישומית, יש הטוענים כי הריטלין משפר הבנה של מצבים חברתיים כיוון שכאשר הילד מווסת ורגוע הוא מסוגל לפירוש נכון של מסרים חברתיים, תקשורת לא מילולית, הבנה של האחר ולקיחת אחריות.

נגד הטיפול בריטלין. לעומת זאת, נגד הטיפול בריטלין ניתן למנות טיעונים הנוגעים לפגיעה בדימוי העצמי והגופני.

כך למשל, ילדים ומתבגרים עשויים לחשוב שהם עצמם והגוף שלהם פגומים כיוון שהם זקוקים לסיוע של תרופה על מנת לתפקד.

בנוסף, בקרב ילדים מסוימים הנוטלים ריטלין קיימת תופעת לוואי של טיקים. פחות מאחוז אחד מהילדים עלולים לפתח טיקים, או שאם היו להם טיקים הם עשויים לגבור בעקבות נטילת התרופה.

מזווית אחרת, חשוב לזכור שלאחוז גבוה מהילדים עם הפרעת קשב וריכוז יש לקויות נוספות, הדורשות מענה טיפולי שאינו רק תרופתי. ריטלין בלבד לא יעשה את העבודה, ולרוב צריך גם עזרה בלימודים, טיפול רגשי לילד והדרכה להורים ולצוות החינוכי.

היבט פסיכולוגי נוסף הנוגד את השימוש בריטלין מתייחס להבדלים תרבותיים. יש אומרים שהריטלין מדכא התנהגות "גברית", בשם הרעיון שצריך לרסן ילדים כאלה על מנת שיתאימו עצמם לסטנדרטים חברתיים.

מתן ריטלין עושה סוציאליזציה לתרבות שאינה סובלנית לשונה, לפעיל, לאנרגטי ולספונטני. כך למשל, תרבויות המעודדות למשמעת וקונפורמיות חברתית יעודדו טיפול בריטלין, ואילו תרבויות יותר סובלניות לשונה ולאינדיווידואל יתנגדו לשימוש בריטלין.

לבסוף, כיום יודעים שהפרעת קשב וריכוז נמשכת לאורך החיים, אבל הסימפטומים משתנים עם הגיל. בהחלט יתכן והילד או המתבגר ימצא עצמו בסביבות יותר סובלניות לפרט.

בכל מקרה, חשוב לזכור שלעתים הסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז חופפים לסימפטומים של הפרעות אחרות כגון חרדה, דיכאון בילדים, הפרעות התנהגות או לקויות למידה. במידה ולא עושים הבחנה נכונה, הריטלין לא יעזור ואף עשוי להזיק.

לחלקה השני של הכתבה - על ריטלין לילדים - בעד ונגד

לאתר של דליה אלוני

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר