התעללות בחולי נפש: הפיתרון

בחלקו הראשון של המאמר דן צביאל רופא בתופעת התעללות בחולי נפש שעלתה לכותרות עקב התוכנית כלבוטק.

הוא העלה השערות מדוע מתרחשת התעללות בחולי נפש בישראל ושאל את השאלות הנוקבות שהטרידו את מנוחתו מאז שצפה בתוכנית. כעת הוא ממשיך לשאול.

1. למה מתעלמים ואפילו נותנים גיבוי להתעללות? איך אפשר להסביר שמקצועות הרפואה ומוסדות החוק והמשפט במדינת ישראל נותנים לפסיכיאטריה ולמוסדותיה גיבוי כבר עשרות שנים למרות הביקורת הקשה והתמידית המוטחת בה?

איך יתכן שלמרות אלפי הפניות במשך השנים האגודה המפוארת לזכויות האזרח לא עושה דבר וחצי דבר ביחס למצב החמור בתחום זה?

ואיך להסביר שארגון כמו 'רופאים לזכויות אדם' אינו יוצא חוצץ כנגד, למרות פניות חוזרות ונשנות מצד מתמודדים כמוני, למשל?

אין לי תשובות טובות למצב עניינים מתמשך זה, אך אולי יתכן שהפסיכיאטריה מקבלת לגיטימציה וחופש פעולה מוחלט כי מחד - היא מתרצת את פעילותה בנימוקים טיפוליים, ומאידך - מפני שהיא "דואגת לכך" שיהיה מינימום של דליפות מרשיעות.

למידע נוסף על מחלת נפש, פסיכיאטריה היכנסו:
פורום תמיכה נפשית, פסיכולוגיה
פורום חרדות, טראומות, פחדים
פורום דיכאון חרדה
פורום פסיכיאטריה
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער

2. האם בידיי כל הנתונים כדי לדון בסוגיה מוסרית זו? אני בטוח שלא. למשל, לא נגעתי כאן בנושא השחיקה הקשה מאוד שעוברים צוותים בבתי חולים פסיכיאטריים. גם לא רציתי להתעסק בכך, מפני שלדעתי אין בכל העולם נסיבות מקלות להתעללות שנראו בתוכנית כלבוטק.

3. האם אני "אויב הפסיכיאטריה" או אויב הטיפול הנפשי? בכלל לא, נהפוך הוא! כל כולי בעד טיפול נפשי כי יודע אני שרק הוא זה שעשוי לפתוח בפני המטופל, הכלוא בתוך עצמו, צוהר לעולמות חדשים אשר לא היה מגיע אליהם בלעדיו.

אך כל זאת רק בתנאי הכרחי שתתקיים בד בבד שמירה מוקפדת על זכויות האדם של המטופל כפי שהן מעוגנות בחוק זכויות החולה, כערך עליון הגובר על פני כל שיקול מקצועי אחר המנוגד לחוק או לרוחו של החוק.

ובוודאי הדברים אמורים לגבי רוב המאושפזים שהם "מאושפזים מרצון" שלפי דעתי אמור לחול גם עליהם חוק זכויות החולה, ובייחוד על פי סעיף 13 העוסק בחובת ההסכמה מדעת לטיפול.

עד כאן על מה שמתרחש במעמקי בתי החולים הפסיכיאטריים, ומכאן ואילך אביא במאמר זה הצעה מהפכנית לפיתרון אלגנטי ומתוחכם למצב הירוד השורר במערכות האשפוז.

פתרון זה עשוי להיות לא רק יעיל אלא גם חסכוני - הוא לא יעלה אגורה אחת לקופת משלם המיסים.

המצב כיום. ברפואה הכללית יכול הפציינט לקבוע במידה רבה את מקום אשפוזו דרך קופת החולים שבה הוא מבוטח, על ידי שרות רפואי פרטי ובהתייצבות בחדר מיון.

באשפוז הפסיכיאטרי קופות החולים אינן מעורבות ומיקום האשפוז לפי אזור המגורים נכפה בצורה קשיחה.

רוב האשפוזים (כ-20,000 בשנה) הם אשפוזים חוזרים והפציינט חוזר לרוב לאותה מחלקה. המעבר לבית חולים פסיכיאטרי אחר מוגבל בקשיחות בהתאם לסעיף 32 לחוק הטיפול בחולי נפש, וגם בשטח.

תלונות ופחד. מלבד כתבת 'כלבוטק' הנוכחית, כבר בעבר חשפו ועדות בדיקה ודיווחים בתקשורת חריגות חמורות ביחסי אנוש, בהזנחת הטיפול הגופני ("בית החולים לא מתוקצב לכך") ועוד.

מספר התלונות שמגיעות לבירור רציני או לתביעה משפטית הוא אפסי מפני שמחלות נפש פוגעות ביכולת לפעול ולהגיב וגם בגלל סטיגמה ופחד החולים ומשפחותיהם: "אם נתלונן, מי יודע מה יעשו לנו כשנחזור בעתיד לאותה מחלקה". וכמובן בגלל מדיניות של טיוח מצד גורמים בכירים.

הצעת הייעול החיונית והחסכונית. אחרי ישיבה של שנים אחדות על המדוכה הגעתי למסקנה שיש לתת לחולה או לבא-כוחו אפשרות לבחור את מקום האשפוז.

אפשר, שהחולה יוכל לבחור לפני אשפוזו או זמן מה קודם (ע"י הצהרה בכתב למקרה שיתאשפז). ואם לא יהיה במצב בו יוכל להחליט יוכלו קרוביו מדרגה ראשונה להחליט עבורו.

המועמד לאשפוז, או מישהו מטעמו, ייתן כמה שמות של בתי חולים. אם בית חולים הראשון ברשימה מלא, יתאשפז החולה בבית החולים השני לפי בחירתו, וכו'. שיטה זו יכולה להיות מנוף אדיר לשיפור הטיפול והיחס כלפי החולים ולהביא לייעול תפעולי.

לכתבות נוספות בנושא מחלת נפש:
חולי נפש עוברים התעללויות. מה הפיתרון?
חולי נפש: למה קושרים אותם על ארבע?
מחלות נפש: אפשר להתרפא מהן?
תרופות פסיכיאטריות: לקחת או לא?
פרוזאק? פסיכיאטר? זה נועד לעזור לכם

הרעיון הוא, לשנות את המצב הקיים ולבטל את האפליה של מערכת בריאות הנפש, כך שיהיה אפשר לבחור את מקום האשפוז בדיוק כפי שהדברים קורים במערכת הבריאות הכללית.

תחרות - האלמנט המנצח. במצב זה תיווצר תחרות חיובית בין בתי החולים. במצב זה בית חולים X הידוע לשמצה כמעט לא יקבל חולים (כי מעטים יבחרו בו), ואז בהתאם לא יקבל תקציבים (כי תקציב מקבלים על פי מספר המאושפזים).

אם בכל זאת בבית חולים X הצוות וההנהלה ירצו שיגיעו אליהם יותר מאושפזים, יצטרכו שם לעבוד קשה על תנאי האשפוז ובייחוד על יחסי האנוש הלקויים, כדי ליצור בית חולים "נעים והומאני יותר".

חשוב ליצור מצב שבו חוקי השוק יכריחו את בתי החולים הפסיכיאטריים "להתנהג יפה" או שיפסידו בגדול.

עתירה לבג"ץ? כבר בשנת 2005 פנו חברי ארגון מתמודדים למען מתמודדים למשרד עורכי דין מפורסם, אשר בנדיבות ליבו הסכים לנסח מסמך בנושא אשר יהיה בסיס לבג"ץ.

המסמך נוסח ונשלח לשר הבריאות דאז - יעקב אדרי. עיקר הטענה המשפטית שהמסמך מעלה הוא: שבפועל אין שוויון בין חולים פיזיים לחולים נפשית בעניין חופש בחירת בית החולים למרות שאין רמז לאפליה זו בספר החוקים.

בכל זאת עד היום לא הוגשה עתירה לבג"ץ מפאת ההערכה, שהרפורמה העומדת בפתח (כבר עידן ועידנים!) תגרום לבית המשפט העליון לסרב לדון בעתירתנו עד אשר ייפול דבר בתחום הרפורמה לכאן או לכאן.

יכול להיות שזה לא השינוי האופטימלי המיוחל, אך כל עוד אין אפשרות לנטרל כליל את ההתעללות והדיכוי בבתי החולים, זהו השינוי שאפשר לבצע בקלות יחסית.

השפעתו תוכר בהדרגה ותשנה באופן משמעותי את המצב הקשה והקלוקל השורר כיום, ובנוסף - לא תעלה כאמור אפילו אגורה אחת למשלם המיסים הישראלי.

לאתר של מל"מ - מתמודדים למען מתמודדים

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר