סדיזם טהור? התעללות בחולי נפש

לעתים יש צורך לאשפז בכפיה אנשים שהם חולים מאוד ומסוכנים לעצמם ו/או לסביבתם.

אם לכם הקוראים היה בן, בת, אחות או אח, אב או אם - במצב נפשי קשה המנותק באופן משמעותי מהמציאות - אני בטוח שלא הייתם יכולים לישון בלילה, ולו רק מפחד שישלח יד בנפשו כאשר תירדמו.

מצב קשה כזה היה שורר בביתכם כל עוד לא הייתם מרגישים בטוחים ביחס למצבו של הסובל בזמן שהיה מתייסר במחוזות החולי. כלומר, עד שהיה חוזר לאיתנו או עד שהיה מצוי במקום בטוח יותר.

אך הבעיה הגדולה, לדעתי, אינה טמונה בשאלת נחיצותו של האשפוז הפסיכיאטרי, אלא באופן המזעזע - שבעוד רגעים ספורים תוכלו לחזות בו באמצעות הקישור לתוכנית כלבוטק - שבו נעשים הדברים.

למידע נוסף על מחלת נפש, פסיכיאטריה היכנסו:
פורום תמיכה נפשית, פסיכולוגיה
פורום חרדות, טראומות, פחדים
פורום דיכאון חרדה
פורום פסיכיאטריה
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער

ושלא יגידו לכם שמדובר בחריגות נדירות, כי התעללות בחולי נפש שכיחה הרבה יותר מכפי שהייתם רוצים להאמין.

התנאים האנושיים המשפילים, והתנאים הפיזיים הירודים ברבים ממוסדות האשפוז, זועקים ללב השמיים ונדמה שלאיש כבר לא איכפת.

הגורל פגע בנפגעי הנפש קשות ואנושות, מדוע גם בני האדם האמורים לטפל בהם צריכים להוסיף חטא על פשע?

בחלק ב' של מאמר זה, אביא גם את הצעתי לפתרון אלגנטי שבין היתר לא יעלה אגורה אחת למשלם המיסים הישראלי.

העדות מכלבוטק. תוכנית "כלבוטק" המזעזעת ששודרה לאחרונה בערוץ 2 מדברת בעד עצמה ומעידה כאלף עדים על המתרחש בבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל.

אני יודע ומודע לזוועה הזו כבר הרבה שנים, כי אני עצמי הייתי מאושפז ביותר ממוסד אחד וכי שמעתי אין-ספור עדויות מפי חבריי ובאמצעות כלי התקשורת.

כיום, אחרי תוכנית שכזו, כבר אין ספק שכלל המתאשפזים עוברים שבעה מדורי גיהינום ברוב הגדול מאוד של המסגרות הפסיכיאטריות הקיימות.

אחרי הוידאו המזעזע הזה חלחלו בי מחשבות נוגות שהפכו די מהר לשאלות נוקבות. בין היתר שאלתי את עצמי:

1. מי המתעללים? איזה מין אנשים הם אנשי הצוות האלה, המבצעים התעללות בחולי נפש חסרי ישע יום-יום, ומי הם השותפים לפשעים אלה?

למיטב ניסיוני וידיעתי ההתעללויות הן לחם חוקם של המאושפזים הפסיכיאטריים לכל אורך שנות המדינה, והן שכיחות למדי בייחוד במחלקות הסגורות בכל בתי החולים הפסיכיאטריים במדינת ישראל ובידיעת כל דרגי בית החולים מגדול ועד קטן.

כי זאת לדעת: בית חולים הוא מקום קטן יחסית ואי אפשר להסתיר דבר וחצי דבר מהעובדים הקבועים. חלק מסוים מהצוותים משתתף בפועל במסכת ההשפלה וההתעללות ואילו החלק הנותר, הכולל גם את הדרגים הגבוהים ביותר, שותף לקשר השתיקה.

קרי, כולם עוברים על החוק: אלה שמבצעים בפועל, ואלה שממלאים פיהם מים כבר שנים ארוכות לנוכח המתרחש. עם זאת, נתקלתי גם בקומץ צדיקים בסדום (שלצערי אינה מתהפכת).

2. למה מתעללים? כאן אני מוצא שלוש תשובות תיאורטיות:

בקצה האחד. ההתעללויות הן פרי סדיזם טהור. זו היא התשובה הרווחת אחרי שצופים בקטע מ'כלבוטק'. לכאורה, איך אפשר בכלל לחשוב אחרת?

בקצה השני. ההתעללויות הן למעשה טיפול פסיכיאטרי הנסתר מעיני ההדיוטות שמטרתו לטפל באישיות החולים המקובעת.

זו היא תשובה שאולי נתפשת כשגויה לחלוטין אחרי הצפייה בקטע. אך בכל זאת יש לזכור, שבמסגרת טיפולים נפשיים רבים, הסבל הקשה שעוברים המטופלים - שתדיר נחווה כאכזריות חסרת לב מצד המטפלים - נובע ישירות משיטות הטיפול הרפואי הפסיכיאטרי.

אני עצמי עברתי טיפול פסיכו-דינאמי שכזה זאת על בשרי במשך שנים לא מעטות. טיפול שכזה, מתבצע בסתר, הרחק מעין הציבור ובייחוד מהבנתו, ומצריך מעצם מהותו ועקרונותיו, שימוש באמצעים לוחצים ומייסרים כדי לנסות ולהיטיב עם המטופל לטווח ארוך, בבחינת "מצווה הבאה בעבירה".

בין שני אלו. ההתעללויות הן פריצות גבול של הצוותים הסיעודיים שהתרגלו לבצע טיפולים מכאיבים ומייסרים בחוליהם, אך בדרך הטבע ממשיכים לעשות כן גם כאשר לא קיימת הוראה טיפולית מפורשת מטעם הרופאים.

וזאת משום שעבודת הצוותים היא קשה ושוחקת, והימנעות מגלישה לאלימות מילולית ו/או פיזית דורשת שליטה רבה ובלמים מנהלתיים יעילים. אם אין כאלה באופן רצוף ומובנה, האלימות לצורותיה השונות עלולה וצפויה לפרוץ לעתים קרובות.

זו היא תשובה שבעצם חושפת מצב עניינים מורכב יותר בין כותלי בתי החולים הפסיכיאטריים: הטיפול הפסיכיאטרי אינו מתמצה במתן תרופות אלא גם בטיפול בשורש העמוק של המחלה - הלא היא האישיות.

האחרונה אחראית על ניהול ענייני האדם כלפי חוץ וכלפי פנים והיא זו שאמורה להתמודד עם קשיים ולחצים באופן שבעליה לא יקרוס לחולי נפשי.

אבל הטיפול הזה, הדורש פגיעות טיפוליות בחולים, מן הסתם משחית את נפשם של הצוותים הטיפוליים על פי הכלל: "מצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה". מי שמתרגל להכאיב לחלשים מתוך הוראות מגבוה, מן הסתם גם יכאיב ויפגע גם כאשר איש אינו מחייב אותו לעשות כן.

לכתבות נוספות בנושא מחלת נפש:
חולי נפש עוברים התעללויות. מה הפיתרון?
חולי נפש: למה קושרים אותם על ארבע?
מחלות נפש: אפשר להתרפא מהן?
תרופות פסיכיאטריות: לקחת או לא?
פרוזאק? פסיכיאטר? זה נועד לעזור לכם

3. למה הצוות הבכיר משתף פעולה בשתיקה ומתיר את ההתעללויות? כלומר, מדוע בעצם בוחרים אנשי המקצוע המשכילים והמכובדים "ללכלך את ידיהם", להכתים את מצפונם ואף לקלקל את תדמיתם ותדמית מקצועם על ידי שימוש ביחס בוטה ופוגע כלפי הנפגעים?

מה עוד, שפעילות זו שבעיני החוק נחשבת כפלילית ומכניסה אותם לסיכון תמידי לא מבוטל של העמדה לדין אם וכאשר ייתפסו.

הגורסים שההתעללויות הן פרי סדיזם מסבירים כי ההתעללויות החמורות בחסרי הישע משרתות יצרים אפלים.

השאלה הגדולה היא: מה מרוויח מהתעללויות האלה הדרג הבכיר הכולל פסיכיאטרים רבים? מדוע הם מסכנים את עורם בחיפוי מתמיד לאורך עשרות שנים על הצוותים הסעודים? מה החיפוי הזה נותן להם?

כמו כן, האם שכחו ששבועת היפוקראטס קובעת שהעיקרון הראשון של עיסוק ברפואה הוא אי גרימת נזק לחולה? תמהני.

4. מדוע הצוותים הזוטרים והבכירים אינם חוששים מתלונות? לפני מספר שנים רן רזניק, רוני זינגר וחיים שדמי, כתבי הארץ, נתנו באומץ תשובות נוקבות לשאלה זו בשתי כתבות מצמררות.

התשובה הראשונה, מדובר על טיוח תלונות שיטתי ברמת בית החולים. השנייה, עניינה טיוח המגיע לרמה מיניסטריאלית! הטיוח המסיבי מספק מטרייה לצוותים ומאפשר להם לפעול ללא מעצורים ובלא חשש מתביעות משפטיות.

5. למה המטפלים הופכים ל"קרנפים"? כלומר, איך אפשר להסביר שאלפי האנשים שהולכים ללמוד מקצועות טיפוליים מתוך רצון להיטיב - פתאום תוך שנים מספר "מתקרנפים" - והופכים למשתפי פעולה עם המתעללים במטופלים במסגרת עבודתם בבתי חולים פסיכיאטריים?

בכתבת 'כלבוטק' ניתנת תשובה ברורה. המסר הטרוריסטי של הנהלות בתי החולים לכל עובדיהן הוא אמנם סמוי אך ברור וחד: מי שינסה לפעול כנגד ההתעללויות באופן כלשהו יפוטר! וגם מובטח שלא ימצא עבודה בשום מוסד רפואי אחר.

פה כבר אפשר להבחין בבירור בשתי תופעות: קשר השתיקה הפסיבי הופך לאיום מפורש ואקטיבי. היקף התופעה מתרחב מהנהלת בית חולים מסוים לכלל הנהלות בתי החולים הפסיכיאטריים בארץ אל מול כל מי שינסה לחשוף את צפונותיהן.

חלק ב' של המאמר יעלה בקרוב

לאתר של מל"מ - מתמודדים למען מתמודדים

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר