כושר, זה כתוב בתנ"ך

כבר במקרא אנו עדים למקומה של פעילות גופנית כאלמנט הישרדות.

תמרונים שונים בעת העתיקה מעידים על כך שפעילות גופנית היתה קיימת עוד לפני שקיבלו בני ישראל את עשרת הדיברות.

ההיסטוריה מלמדת שכדי לשרוד, היינו זקוקים לכוח פיזי רב. אם כדי להשיג את מזונותינו, ואם כדי להגן עלינו ועל בני ביתנו מבעל חיים או כל אדם אחר, שכדי לשרוד נדרש גם הוא למשאבים כמונו ולפעמים מתחרה איתנו עליהם.

כמו כן היה עלינו להגן גם על בת הזוג, זאת שאמורה להביא לעולם את צאצאינו, ועל צאצאינו שאמורים להעביר את הגנים שלנו לדורות הבאים.

הפעילות הגופנית במקרא, אם כפעילות לשם עצמה באופן ישיר ואם כפיתוח יכולות גופניות באופן עקיף, הועילה בעיתות המצוקה הרבות שאליהן נקלע האדם בעת העתיקה.

אין ספק שאת אותה הגברת בשינוי אדרת נמצא כיום בחדר הכושר, באימוני קרב מגע והישרדות. שיעורים אלה לא רק מסייעים לשיפור הביטחון העצמי, אלא גם מספקים הכנה אם חס וחלילה נקלע לאירוע אלים כזה או אחר.

למידע נוסף על כושר גופני היכנסו לפורומים:
פורום כושר גופני
פורום כושר קרבי
פורום הגנה עצמית, הגנה עצמית לנשים
פורום תזונת ספורט
פורום רפואת ספורט

עד להתפתחות הספורט של ימינו ומיסודו, ישנם מספר אירועים המעידים על כך שפעילות גופנית היתה קיימת עוד לפני שקיבלו בני ישראל את עשרת הדיברות, וגם לאחר מכן במהלך גלות בבל ובניית בית המקדש בארץ ישראל.

ברוב המקרים, תרבות הגוף במקרא הייתה פונקציונלית ולא ערכית. אין משחקים ממוסדים ולא טיפוח גוף, ובטח לא תוכנית אימונים כמו שניתן לראות בתקופת יוון העתיקה.

פעילות גופנית במקרא נרכשה ולא נלמדה בצורה מסודרת, וכל כולה היתה למטרת הישרדות, בריחה מאויב או רדיפה אחריו ולשם הגנה עצמית.

מקורות שונים נוספים מעידים על פעילות גופנית שהיתה חלק אינטגרלי משגרת יומם של היהודים במקרא, והקנתה להם יתרון על פני בני אדם אחרים. עם זאת, לא מתוארת במקרא מערכת שיטתית או מבנים ארגוניים של הפעילות הגופנית.

יוצא הדופן היחיד הוא יחידת ה"רצים" המוזכרים מספר פעמים, ואף שרי רצים כמו המוזכר בספר מלכים ב', י"א, 19. מהתקיימותה של יחידה שכזו, ניתן להסיק על ההכנה הגופנית המתאימה שעברו הרצים כדי להיות בתפקיד שכזה.

אולם מעבר לפעילות הגופנית לשם הישרדות, ניתן למצוא עדויות נוספות לפעילות הגופנית כחלק מהפולחן של האדם לאלוהיו. פולחן זה כלל פעילות גופנית, מלחמה וההכנה לה. הנה מספר עדויות הנחשפות במקרא:

לכתבות נוספות על כושר גופני:
כושר: טיפים קטנים להתחלת האימונים
עושים ספורט? שתו חלב אחרי אימון
אימון כוח או אימון אירובי?
חדר כושר: איך להתאמן בבטיחות?
מיתוסים שכיחים על כושר

1. "ויוותר יעקב לבדו ויאבק עימו...", בראשית, ל"ב, 25-29: ניתן לראות את הצטיינותו של יעקב בכוחו הפיזי הרב, מה שהקנה לו את השם ישראל "כי שרית עם אלוהים".

2. "ויאמר דוד אל שאול....גם את הארי וגם הדוב הכה עבדך...", מה שמראה את כוחו הרב של דוד שנלחם מול בעלי חיים טורפים וחזקים.

3. "...יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו..." (שמ"ב, ב', 15-16): זו הפעם היחידה שמופיעה המלה משחק בתנ"ך וכנראה שהיה זה משחק ידוע, ובמיוחד שמזכירים את מספר המתמודדים בכל קבוצה, וכיצד מוכרע המשחק - עד המוות.

4. "וירץ איש בנימין מהמערכה ויבוא שלה...", שמואל א', ד', 12-18: היו אז רצים שתפקידם להודיע למלך מה התרחש במערכה. זאת מפני שהמלך בדרך כלל לא יצא למלחמה בראש חייליו אלא נשאר מאחור.

תפקיד נוסף של הרצים היה לבשר בשורות שונות, כמו אחימעץ בן צדוק המוזכר בספר שמואל ב', שרצה לרוץ לבשר למלך על הניצחון במלחמה, אך באותה עת גם על מות בנו, ולהשיג את הכושי שנשלח על ידי יואב בן-צרויה.

לשליחים נדרש כושר גופני גבוה ויכולת לרוץ עשרות קילומטרים, עד לשכלול השיטה לשליחים שונים שהעבירו את המידע מאחד לשני.

5. "ויעש לו אבשלום מרכבה וסוסים וחמישים איש רצים לפניו...", שמ"ב, טו', 1: כאן מוזכר הכבוד שנתנו לאדם שרצו לפניו, בדומה לליווי כיום של אישיות בכירה על ידי רכבי ביטחון שונים ואופנועים.

6. "כי את רגלים רצת וילאוך, ואיך תתחרה את הסוסים?", ירמיהו, י"ב, 5: ניתן להסיק ממקור זה על תחרויות שונות שהתקיימו באותה תקופה.

7. "דרך קשתו ויציבני כמטרה לחץ", איכה, ג', 12: פסוק המעיד על הלכות תרבות הגוף במקרא. כלי הקשת הצריך מיומנות רבה ביותר, וכנראה שכלי זה שימש את האצולה כמין שעשוע ואימון כאחד.

את החיצים הראשונים ירו כדי לבחון את הכלי ויציבות היד. דוגמה לקשת היה יונתן כפי שידוע מקינת דוד "קשת יהונתן לא נסוג אחור", מה שאפיין קשת מנוסה ויציב כמו שהיה כנראה יונתן.

דוד המלך הורה על לימוד השימוש בחץ וקשת והוא התפאר בקשתים מעולים, במיוחד בני שבט בנימין. גם לאסא מלך יהודה היו "מאתיים ושמונים אלף נושאי מגן ודורכי קשת מבנימין", וליהושפט מאתיים אלף "נושקי קשת".

8. ביטוי נוסף לכושר גופני ברמה גבוהה ניתן לייחס לאליהו הנביא שרץ לפני מרכבתו של אחאב לאחר שניצח את נביאי הבעל מהכרמל עד באכה יזרעאלה, מרחק משוער של 35 ק"מ - המרתון הראשון?

בנוסף לעדויות על הפעילות הגופנית שביצעו בני ישראל במקרא, ניתן למצוא עדויות על המחול שהיה חלק מההווי היהודי באותה תקופה. המחולל שאב את סיפוקו מהתנועה בעוד העוסק בספורט סופק מההישג.

המחול שימש לביטוי רגשות וחוויות פנימיים. עם זאת, מעבר לכתוב במקרא, קשה למצוא כיום ראיות לקיומו של המחול, הכלים שליוו את הרוקדים או הלבוש, מאחר ועל העם היהודי נאסר לעשות פסל, או תמונה.

המונח ריקוד במקרא מבטא בעיקר תנועות קפיצה ושובבות בדומה לבעלי חיים כגון: "ההרים רקדו כאילים, הגבעות כבני צאן". אצל העם היהודי בעת העתיקה היה המחול בראש ובראשונה ביטוי לשמחה ועונג רוחני, ולעיתים גם מספד לאות אבל: "הפכתי מספדי למחול לי", אך רוב המקורות קושרים אותו לשמחה.

מה שאפיין את המחול הוא שהיה נחלת העם כולו ולא שכבה מסוימת: "אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדיו", ירמיהו, ל"א, 12. אין ספק שהמחול היה לביטוי שמחה ורגש בכל הזדמנות של חג ומועד, על ידי כל שכבות האוכלוסייה כולל מלך עם פשוטי העם.

הריקוד והשמחה היא מצווה ביהדות כדי להתקרב לאל, כמו בעליה לרגל שלוש פעמים בשנה שהיתה מלווה בנגינה, שירה וריקודים, וכנ"ל בחנוכת בית המקדש שעשו את החנוכה בשמחה ובשיר ובמצילתיים.

ביטוי נוסף למחול הוא בריקודי הניצחון. בין היתר ניתן למצוא דוגמאות לכך בניצחון בני ישראל על המצרים בים סוף (שירת הים), יפתח על בני עמון ("והנה בתו יוצאת לקראתו בתופים ובמחולות"), ודוד על הפלישתים ("ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשיר והמחולות") ככל הנראה מדובר בריקודים שרקדו הנשים לאהוביהן החוזרים מן הקרב.

וכמובן, החתונה שהייתה למקור שמחה והתעלות רוח ככתוב בירמיהו, ל"ג, 11: "קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה". ניתן למצוא עדויות לא מעטות לפעילות גופנית במקרא, עובדה זו מדגישה את חשיבותו של הכושר הגופני לא רק למטרת אורח חיים בריא.

כדי להשיג את המזון, וכדי לשרוד ולהגיע ממקום למקום נדרשו בני ישראל להפעיל את הגוף על שריריו, וסביר להניח שבעיות לב וכלי דם כתוצאה מעודפי שומן היו עניין נדיר.

לאתר הולמס פלייס



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר