תזונה מוקדמת לפגים: כן או לא?

אחת מהבעיות איתן אנו מתמודדים יום יום היא תזונת התינוקות והפגים.

בעבר מטרת ההזנה הייתה לצורך הצרכים התזונתיים המידיים. כיום אנו ממקדים את התזונה לבריאות.

ולכן מתעוררות שתי שאלות: האם התזונה משנה את תגובת החולה למחלה? והאם התזונה משנה את הבריאות והתפתחות התינוק בשלב המאוחר?

תזונה ותגובה למחלות. דוגמא טובה לרעיון שתזונה משנה את התגובה למחלה, היא הקשר שבין מתן חלב אם ומניעת תחלואה נלווית בפגים.

מחקרים הראו שמתן חלב אם לפגים בהשוואה לתחליף חלב אם (תמ"ל) הוריד את שכיחות NEC (מחלה נימקית של המעי) מ-7.2% (אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל) ל-1.2%.

למידע נוסף בנושא היכנסו לפורומים:
פורום פגים
פורום התפתחות תינוקות
פורום הריון ולידה
פורום רפואת תינוקות
פורום הריון בסיכון גבוה

מחקר נוסף הראה ששכיחות מחלת NEC אצל פגים שנולדו בשבוע 30 או יותר, וקיבלו חלב אם היא 1:20 לעומת תינוקות שקיבלו תמ"ל. מתן חלב אם הביא לירידה ניכרת בתמותת הפגים (5% בחלב אם לעומת 26% בתמ"ל).

תזונה והשפעה לטווח ארוך Programming, הכוונה לגירוי הניתן בתקופה קריטית ומשפיע על מבנה או תפקוד בעל החיים בשלב מאוחר. הגירוי יכול להיות חיצוני או סביבתי וכולל הורמונים ותרופות.

לפני 40 שנה, חוקר בשם מק'קאנס (McCance) הראה כי תזונה מוקדמת בבעלי חיים יכולה להשפיע גם לטווח הארוך. מאז נוספו מחקרים שהראו את השפעת התזונה המוקדמת על שומני הדם, לחץ דם, אטרוסקלרוזיס, התנהגות ויכולות למידה בגיל המבוגר.

לדוגמא, המחקר שערך לואיס (Lewis) בקופים. הקופים קיבלו בגיל צעיר כלכלה עשירה מאד שגרמה לעודף משקל. בשלב השני, הקופים קיבלו כלכלה מאוזנת, לכן חזרו למשקלם הנורמלי. כשהקופים הגיעו לגיל בגרות, הם חזרו להיות בעלי עודף משקל.

מחקרים בבני אדם. מקרים רבים שנעשו בבעלי חיים הוכיחו את אמיתות התופעה. היות ויש קושי להשוות בין בעלי חיים לבני אדם התעורר הצורך לבצע מחקרים דומים בבני אדם.

המקרים נעשו בשלושה תחומים עיקריים: התפתחות המוח, מטבוליזם של עצם והשפעה על מערכת הקרדיווסקולרית.

לכתבות נוספות בנושא פגים:
ילדים זה שמחה - פגיה קצת פחות
הקשר בין האם לתינוק
מפקירים את הפגים
הנשמה דרך האף בפגים
הכל על הטיפול בפגים

התפתחות המוח. ישנם מחקרים רבים שבדקו את הקשר בין תזונה מוקדמת ותת תזונה על קוגניציה בגיל המאוחר. מחקרים אלו ברובם מבוססים על תצפיות ולכן מושפעים מהבדלים אחרים בין הקבוצות פרט לתזונה.

בתחילת שנות ה-80 חוקר בשם Lucas החל לחקור את הקשר שבין תזונה מוקדמת בשלבים קריטיים של הפג לבין התפתחות המוח וההשפעה המאוחרת על התפקוד הקוגניטיבי. הוא האכיל פגים בתמ"ל מועשר, או רגיל.

מעקב ארוך הראה כי לילדים שקבלו תמ"ל רגיל היתה הפרעה נוירוקוגניטיבית וירידה מובהקת במנת המשכל. האפקט הזה נראה בגיל שמונה ונשמר גם בהגיעם לגיל מבוגר. בדיקת הדמיה מוחית על ידי MRI הראתה שלתזונה המוקדמת יש השפעה על מבנים ספציפיים במוח.

מטבוליזם של עצם. בניית עצם מורכבת משני תהליכים אשר מתקיימים יחד: בנייה ופרוק. אצל פגים, הניזונים בפורמולות סטנדרטיות בחודש הראשון לחיים ניתן לראות בגיל ילדות מאוחרת עלייה גדולה בקצב ייצור עצם.

עלייה בייצור עצם המלווה בעלייה באובדן עצם היא אחד הסמנים למחלת עצם דגנרטיבית במבוגר. נתונים אלו מעלים השערה שתזונה אופטימלית מוקדמת חשובה להורדת הסיכון למחלת עצם דגנרטיבית מאוחרת.

השפעה על המערכת הקרדיווסקולרית. התזונה המוקדמת משפיעה באופן חיובי על גדילת המוח והעצם. המצב שונה כשבודקים את ההשפעה על המערכת הקרדיווסקולרית. במערכת זאת החוקים שונים.

תצפיות הראו שלתינוקות יונקים יש פחות כולסטרול בדם, סיכוי קטן יותר לחלות במחלות לב, פחות עודף משקל, פחות יתר לחץ דם ופחות סוכרת מסוג 2 בגיל המבוגר בהשוואה לתינוקות שניזונו בתמ"ל.

מחקרים מבוקרים, בהם בדקו פגים שאמהותיהם החליטו לא להניק וקבלו חלב מבנק חלב אם, או תמ"ל למשך חודש, הראו שלראשונים יש לחץ דם, כולסטרול, עמידות ללפטין ועמידות לאינסולין נמוכים יותר.

האפקט המגן הזה נשמר גם בגיל 16. מחקרים אחרים הראו, שככל ותקופת ההנקה ארוכה יותר, כך יש פחות גורמי סיכון בגיל הבגרות. מכאן המסקנה שחלב אם מוריד את הסיכון לחלות בסינדרום המטבולי (מחלות לב).

קצב גדילת פגים, גדול יותר כשהם מקבלים פורמולות מועשרות. אך דיאטה כזאת המאפשרת גדילה מואצת מעלה את הסיכון לחלות במחלות לב בגיל מבוגר.

מצב דומה ניתן לראות גם בתינוקות בשלים שנולדו קטנים לגיל ההריון (SGA). בתינוקות אלו, שקיבלו כלכלה עשירה, נמצא לחץ דם דיאסטולי גבוה יותר בהשוואה לתינוקות שקיבלו כלכלה סטנדרטית שמונה שנים מאוחר.

עקרונות ה-Programming. השפעת התזונה המוקדמת על הסיכון לחלות במחלת לב דומה אצל תינוקות שנולדו במועד ואצל פגים. מכאן שלידה בכל שבוע הריון מכינה את האורגניזם כך, שקיימת רגישות לגירויים שישפיעו על מערכת הקרדיווסקולרית בעתיד.

בניגוד לכך, שבוע ההריון בו נולד התינוק, משמעותי מאד להתפתחות המוח. תינוקות שנולדו לפני הזמן חשופים יותר להשפעת התזונה על ההתפתחות הנאור-קוגניטיבית בעתיד. משך הזמן של חלון הרגישויות עדיין לא הוגדר.

הופעת האפקט. ניתן לראות את אפקט ה-programming בזמן קצר, לדוגמא גדילה מואצת משפיעה על עמידות לאינסולין וניתן לראות השפעה זאת כבר בגיל שנה.

ישנן השפעות אחרות שנראות רק בגיל מאוחר יותר, לדוגמא השפעת חלב אם על לחץ הדם לא תבוא לידי ביטוי בגיל שמונה שנים, אלא בגיל ההתבגרות.

לפוטנציאל ההופעה המאוחרת יש חשיבות במובן של הצורך במעקב ארוך טווח לא רק מבחינת היעילות, אלא גם מבחינת הבטיחות, כשמתערבים בתזונה בשלב מוקדם.

גודל האפקט וחשיבותו. ההשפעה על מנת משכל כללית או על מנת IQ שפתי היא גדולה מאד. גם ההשפעה על המערכת הקרדיווסקולרית היא גדולה.

לדוגמא: השינוי בערך לחץ הדם אצל תינוקות יונקים הוא ארבע מ"מ כספית. ירידה כזאת בלחץ דם יכולה יכולה למנוע 150,000 התקפי לב בשנה בארה"ב.

אצל תינוקות יונקים ערך LDL נמוך ב-10%, ירידה כזאת יכולה להקטין את שכיחות מחלות הלב האסכמיות בארה"ב ב-25% ואת התמותה ב-14%.

כלכלה עשירה המלווה בגדילה מואצת לאוכלוסיית הפגים, היא בעלת השפעה חיובית על התפתחות המוח, אך בעלת השפעת שלילית למערכת הקרדיוווסקולרית.

בשלב זה בהתחשב בנתונים ובאמצעים העומדים לרשותינו נעדיף את טובת המוח ולכן יש צורך לתת לפגים כלכלה עשירה מוקדמת, כדי לאפשר גדילה מקסימאלית.

אצל תינוקות שנולדו במועד, המוח פחות רגיש ולכן שווי המשקל שונה. באוכלוסיה זאת יש צורך להגדיר מהי הגדילה האופטימלית, תוך כדי מחשבה על תוצאות ארוכות טווח ולהימנע ממתן כלכלה עשירה והתפתחות עודף משקל.

המידע הובא בהרצאה שנשא הכותב במסגרת הועידה המדעית לתזונה, Nutrition 2008, שהתקיימה שבוע שעבר במלון דויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהשתתפות מאות דיאטניות קליניות, רופאים, סטז'רים לתזונה וסטודנטים בתחום.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר