מקדימים את זמנם. על פגים והטיפול בהם

פג הינו תינוק שנולד לפני שבוע 37 להריון (ללא קשר למשקלו). כששה עד שמונה אחוזים מהלידות הינם לידות פגים, כך שבישראל שבה כ-120 אלף לידות, צפויים להיוולד כ-7,000 פגים בשנה.

הבעיות המיוחדות לפגים קשורות לחוסר בשלות של המערכות השונות. ככל שמשך ההריון קצר יותר והפג צעיר יותר, כך גם מערכות הגוף פחות בשלות ולכן סיכויי ההישרדות יורדים והסיכונים לתחלואה עולים. קבוצת הסיכון העיקרית הינה קבוצת הפגים שנולדה לפני שבוע 26. בשבועות 24-25 להריון (מה שמוגדר כגבול החיות) סיכויי ההישרדות פחותים מ-40 אחוזים בעוד שסיבוכי הפגות הן לטווח הקצר של האשפוז והן לטווח הארוך גבוהים.

מחלות וטיפולים

המחלה השכיחה ביותר של פגים קשורה לחוסר בשלות של הריאות. הריאה הלא בשלה אינה מייצרת סורפקטנט - חומר שומני שתפקידו לשמור על בועיות הריאה פתוחות כדי לאפשר חילוף גזים תקין (קבלת חמצן ופינוי דו-תחמוצת הפחמן). הטיפול בסורפקטנט הינו החידוש המשמעותי ביותר ברפואת הפגים.

כבר מתחילת שנות ה-90 ניתן לתת סורפקטנט ישירות לריאה למניעה וטיפול במחלה. מתן הסורפקטנט שיפר בצורה משמעותית את ההישרדות של פגים בכל הגילים כולל ההישרדות של הפגים הצעירים ביותר. כך שיותר פגים קטנים שורדים . פגים צעירים אלו הינם רגישים, פגיעים ובעלי מערכות גוף שאינן בשלות.

עורם של פגים אלו דק ועדין, מערכת החיסון שלהם לא בשלה והם חשופים לזיהומים . כלי הדם שברישתית העין לא השלימו את התפתחותם, והם נמצאים בסיכון לפגיעה מוחית על רקע של דימום, חסר חמצן,זיהומים ותת תזונה.

התקופה הקריטית המשמעותית ביותר של גדילת המוח מתרחשת בטרימסטר האחרון של ההריון ובתקופה המוקדמת שלאחר הלידה. זו גם התקופה שבה הפג שוהה בפגיה. השיפור בהישרדות של פגים בשנים האחרונות מאפשר להתרכז בהשפעות של הפגות לטווח ארוך. שיפור התזונה והורדת רמת ה"סטרס" בפגים הם שתי דוגמאות לשינויים בגישה הטיפולית שנועדו לשפר את התוצאות לטווח ארוך בפגים הקטנים .

שיפור התזונה. קיימות עדויות שהתערבות לשיפור התזונה בשלב מוקדם תשפיע על ההתפתחות בשלב מאוחר יותר. נמצא שלהזנת פגים בחלב אם, בצירוף כלכלה מועשרת,יש השפעה משמעותית על ההתפתחות. כמו כן עבודות אפידמיולוגיות הראו שמשקל נמוך בלידה ובהמשך משקל נמוך בגיל שנה יש השפעה על התפתחות מחלות כרוניות בגיל המבוגר (כמו סוכרת ולחץ דם). עדויות אלו הם הבסיס לאסטרטגיה של הזנה מוקדמת המונהגת בפגיות רבות בעולם כמו גם בפגיה של מרכז רפואי מאיר.

כיום הזנת הפגים מתחילה מיד עם הלידה על ידי מתן מרכיבי המזון לוריד מוקדם ככל האפשר. עם ההתייצבות הנשימתית של הפג מתחילים להזינו גם דרך מערכת העיכול. המזון המועדף הינו חלב אם, אותו תשאב האם והוא ניתן בצינורית לקיבה. מכיוון שהפגים זקוקים ליותר קלוריות, יותר חלבון ויותר מלחים כמו סידן וזרחן , יועשר חלב האם באמצעות תכשיר העשרה. בעבודה שנעשתה במחלקה נמצא שהתזונה המוקדמת שיפרה את קצב העלייה במשקל ואף קיצרה את משך האשפוז.

הורדת ה"סטרס". הסביבה של הטיפול נמרץ בפגים מאופיינת בריבויי גירויי ראיה (אור חזק) ושמיעה (רעשים) הפג חשוף לגירויי כאב חוזרים עקב הצורך בפעולות חודרניות רבות לטיפול וניטור ובמקביל הוא סובל מחסך אימהי עקב הניתוק המוקדם מהאם. ריבויי גירויים אלו עלול להשפיע על מוחו המתפתח של הפג. מידת ההשפעה תלויה במשך, בעוצמה, בתזמון ובשילוב של גורמים סביבתיים אלו.

לאחרונה פותחה בבוסטון שיטה טיפולית שמטרתה להפחית ולתזמן את הגירויים בפגיה ולשפר את התנאים הסביבתיים כך שיהיו מתאימים יותר להתפתחותו של הפג בתקופה רגישה זו של חייו - שיטת "הטיפול ההתפתחותי התומך". שיטה זו יושמה לראשונה בארץ בפגיה של מרכז רפואי מאיר בהדרכתה של האחות דליה זילברשטיין. השיטה כוללת הפחתה של הגירויים הסביבתיים כגון אור ורעש, וטכניקות להרגעה ומניעת כאב כגון מגע, תנוחה נכונה ועוד.

חשיבות התא המשפחתי

יישום השיטה דורש שיתוף פעולה בין הצוות הרפואי וההורים והוא שלב נוסף בשיתוף ההורים בטיפול. הצוות וההורים לומדים להכיר את תגובותיו המיוחדות של פג כדי לנסות לעזור לו להגיע למצבי רוגע ונינוחות. גם שיטת ה"קנגורו" המיושמת בפגיה מזה למעלה מעשור משלימה את הטיפול ההתפתחותי התומך. בדרך זו של מגע "עור לעור" מוחזק התינוק ערום צמוד לעורה החשוף של האם (או האב).

בדיקה של שיטה זו לטווח הקצר הוכיחה כי בזמן השימוש בשיטת ה"קנגורו" הפג רגוע יותר, קצב הנשימות והדופק יורד ואחוז החמצן בדם עולה . כמו כן, בטווח הארוך, בפגים שטופלו בשיטה זו נמדדה רמת אינטלגנציה גבוהה יותר.

השיפור בטכנולוגיה וההתקדמות בתחום התזונה לפגים מאפשרת כיום להציל יותר פגים קטנים. בהתאם, חשיבות ההכרה בצרכים המיוחדים של הפג והפיכת הפגייה למקום ידידותי ו"תומך התפתחות" לפג ולמשפחתו מהווים פרמטר חשוב בהתפתחותו ובהעלאת איכות חייו של הפג בחודשים הראשונים להיוולדו.

לאתר המרכז הרפואי מאיר

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר