תרגלו התיישבות עצמאית עם תינוקות

יכולת ההתיישבות העצמאית חשובה מאוד לעצמאותם של תינוקות ומסייעת להם להתקדם בכל שאר התחומים: כך הם יכולים להגיע אל חפצים מסוימים, להתיישב ולחקור אותם בשתי ידיהם בישיבה זקופה ובטוחה, ולאחר שמיצו את החקירה הם יכולים לשוב ולנוע במרחב בצורה המועדפת עליהם.

חשוב לציין כי מצב בו מושיטים ידיים לעבר תינוקות והם מושכים עצמם ממנח שכיבה על הגב לישיבה אינה נחשבת כהתיישבות עצמאית, משום שמשמעות הדבר היא כי תינוקות זקוקים למבוגרים בביצוע המטלה ואינם יכולים לבצע זאת בכוחות עצמם.

למידע נוסף בנושא תינוקות ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום התפתחות תינוקות
פורום הריון ולידה
פורום הפרעות שינה תינוקות, הפרעות שינה ילדים
פורום עגלות תינוקות, מוצרי תינוקות
פורום בחירת שם לתינוק, שמות לתינוקות, נומרולוגיה

בצורת התיישבות זו נהוג להשתמש בעת בדיקה הנקראת "משיכה לישיבה" (pull to sit, PTS), המבוצעת בעיקר על ידי הרופא, אחות טיפת-החלב והפיזיותרפיסטית ההתפתחותית. בבדיקה זו התינוק שכוב על גבו, הבודק מושך אותו לישיבה בתמיכת ידיו ומתבונן באיכות התנועה. הדגש העיקרי בבדיקה זו היא יכולת שליטת הראש, כלומר האם ראשו של התינוק נשמט לאחור או מוחזק שרירית בצורה עצמאית.

כאשר מדובר בתינוקות צעירים מגיל שלושה חודשים - טרם הושגה שליטת ראש ולכן ראשם נשמט לאחור בבדיקה זו (בשפה המקצועית: head lag). בתום המשיכה לישיבה, תינוקות בגיל זה יושבים בתמיכת המטפל, מבלי שהם יכולים לשמור בעצמם את ישיבתם.

סביב גיל שלושה חודשים מצופה שליטת ראש ללא צניחתו לאחור. במהלך בדיקת תינוקות בגיל זה, ניתן לראות כי הם מסייעים במשיכתם לישיבה באמצעות ביצוע תנועת כפיפה כללית, תוך שימוש בשרירים הקדמיים של הצוואר, הגו (החזה, הבטן), הגפה העליונה (כף-יד, מרפק), והגפה התחתונה (ירך, ברך וקרסול). ניתן לראות שבתום המשיכה לישיבה התינוקות יושבים עצמאית.

לאחר מספר חודשי חיזוק נוספים של פעילות על הבטן, התינוקות משפרים את ביצועיהם ומצליחים למשוך עצמם לישיבה ללא משיכה של הבודק, ואף שומרים ישיבה עצמאית בגו זקוף.

בדיקת המשיכה לישיבה משמשת את הצוות הרפואי להתרשמות מרמת השליטה היציבתית של תינוקות במנח זה, טונוס שרירי, גמישות יתר מפרקית ועוד. משיכה לישיבה היא בדיקה רפואית ולא תרגיל. נתקלתי בהורים שסברו, בעקבות הבדיקה בטיפת-חלב, שמדובר בתרגיל שחשוב לבצעו ברמה יומיומית במטרה לעודד את התינוקות להתיישבות.

האם תרגול "משיכה לישיבה" ברמה יומיומית עלול לעכב את התפתחות תינוקות?

למעשה כל צורות ההתיישבות העצמאית דורשות מתינוקות לדחוף למנח ישיבה בעזרת זרועותיהם ולא למשוך, כפי שמתבקש מתינוקות בעת משיכה לישיבה. מסיבה זו סביר שתרגול יומיומי של "משיכה לישיבה" לא יקדם את התינוקות להשגת התיישבות עצמאית ולעיתים אף עלול לגרום להם לעיכוב בכך.

איך עדיף לסייע לתינוקות להתיישב, עד שיצליחו להתיישב בכוחות עצמו?

אחת מבין אפשרויות המשיכה לישיבה היא כזו בה אוחזים משני צידי הגו של התינוק, מגלגלים אותו בעדינות מהגב אל הבטן, עד שפניו נוטות אל המשטח, ואז בצורה איטית מרימים אותו מהמשטח עד לידי ההורה. הביצוע האיטי מאפשר לתינוקות לפעול שרירית לשליטת ראשם וללמוד בהדרגה כיצד להפעיל את שריריהם במנח גלגול. למרות ששיטה זו אינה תומכת פיזית את ראשו של התינוק, הראש אינו נשמט אלא נשאר מוחזק שרירית בכוחו של התינוק. יתרונה של אפשרות הושבה זו הוא הבטחת מנח הצוואר של תינוקות מבלי להעמיס את מפרקי המטפל, תוך עידוד לחיזוק ויוזמה תנועתית.

בהרמה זו יש להקפיד לסובב תינוקות כך שפניהם יפנו אל המשטח. הרמה מוקדמת מדי, בעודם שוכבים על צידם, עשויה לגרום לראש לצנוח לאחור. בנוסף יש לבצע זאת בצורה איטית ומדורגת, בקצב המאפשר לתינוקות להיות שותפים פעילים בהרמתם. אפשרות הרמה זו אולי נראית מורכבת יותר משאר השיטות הקיימות אך לאחר תרגול קצר כל הורה שולט בה בצורה אוטומטית.

ההחזרה של תינוקות אל המשטח מתבצעת בסדר ההפוך: מיקום התינוק במנח בו פניו מופנות אל המשטח (שכיבה על הבטן בעודו בידי מטפלו), הורדתו האיטית של התינוק אל המשטח, ורק אז גלגול הדרגתי מהבטן אל הגב.

האם משתלם להשקיע את הזמן בכדי לתרגל הרמה זו?

אפשרות זו מומלצת לשימוש גם בהמשך התפתחותם של תינוקות כי היא מעודדת אותם לשיפור השליטה היציבתית ומאפשרת למידה של אבני דרך מוטוריות חדשות. בהרמה של תינוקות בצורה הזו אנו מסייעים להם ללמוד את מרכיבי ההיפוך מגב לבטן - בחזרה אל המשטח הם רוכשים את מרכיבי התנועה הנדרשים להיפוך מבטן לגב. בנוסף, ההרמה מסייעת לתינוקות ללמוד כיצד להתיישב בצורה עצמאית.

עבור תינוקות עם חולשה צווארית כל הרמה שכזו היא תרגול שרירי. תינוקות מורמים על ידי מטפלים עשרות פעמים ביום. הרמה זו משמעותה "אימון מוטורי פרטני" בכל פעם שאתם מרימים את התינוק. תינוקות זקוקים לאימונים קצרים פעמים מרובות ביום, כלומר שניתן "לתפוס שתי ציפורים במכה אחת": טיפול שוטף בתינוקות במקביל לתוכנית אימון מוטורית, ללא השקעת מאמץ מיוחד.
<@ --- IMG_2 --- @>
בגלל שמדובר באבני דרך המבוצעות דו-צדדית, חשוב לבצע את ההרמה גם דרך גלגול אל צידו הימני של התינוק וגם דרך צידו השמאלי. יש תינוקות המציגים אסימטריה מבחינת חוזק הצוואר והגו בין הצד הימני והשמאלי (כמו במקרים של טורטיקוליס) או אסימטריה תפקודית עם העדפה לביצוע אבני הדרך לצד אחד בלבד. במקרים כאלו מומלץ לבצע "אפליה מתקנת" לטובת הצד המתקשה, ולגלגל את התינוק יותר דרך צד מסויים, על פי המלצות הפיזיותרפיסטית ההתפתחותית.

האם מומלץ להמשיך להשתמש באפשרות הרמה זו גם לאחר שתינוקות השיגו שליטת ראש?

אופן הרמה זהה מסייע לתינוקות ללמוד כיצד להתיישב בצורה עצמאית, תוך כדי חציית קו אמצע ושיפור תגובות הגנה. בגיל מבוגר יותר, תינוקות כמובן מסייעים בהרמתם ודוחפים בכוחות עצמם, כלומר שההרמה הפכה ל"רמז תנועתי", שמשמעותו שהמטפל "מסביר" לתינוק בצורה תחושתית כיצד לבצע התיישבות עצמאית. בצורה דומה ניתן "להסביר" לתינוקות כיצד לעבור ממנח לעמידת שש, כחלק מהטיפול היומיומי השוטף.

למאמרים נוספים בנושא תינוקות, הריון ולידה:
בטן גב אצל תינוקות
הישיבה הטובה ביותר עבור תינוקות
התפתחות תינוקות: המדריך המלא
פעילות תינוקות במים: האם כדאי להצליל?
כך תעודדו שתיית מים בקרב תינוקות

עבור תינוקות בהתפתחות התקינה אפשרות הרמה זו היא אופטימאלית, אך רבים מהם יצליחו לרכוש אבני דרך תואמות גיל וחוזק שרירי מצויין גם בלעדיה. מאידך, עבור תינוקות המציגים קשיים התפתחותיים, חולשה, אסימטריה או קושי ברכישת אבני דרך מוטוריות, דרך זו היא חיונית ללימוד יומיומי ושיפור ביכולותיהם. מהסיבה הפשוטה שקשה לנבא מה תהיינה יכולותיו של הרך הנולד בהמשך דרכו, אני ממליצה להשתמש בצורת ההרמה הזו גם בקרב תינוקות תקינים לחלוטין, מלידתם ועד בכלל.

לסיכום: קיים פער ניכר בין יכולת שמירה על מנח ישיבה ויכולת התיישבות עצמאית. ניתן לקדם את יכולת ההתיישבות של תינוקות באמצעות תרגול יומיומי שאינו דורש יותר ממספר דקות ביום.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר