בדיקות הריון, המדריך המלא

במהלך שבועות הריון נהוג כיום לבצע מגוון רחב של בדיקות הריון כחלק ממעקב, גם אם לעתים אין לכך הצדקה אמיתית. למעשה, נכון להיום, בישראל עושים יותר בדיקות הריון מאשר בכל מדינה אחרת בעולם! לפניכן הרשימה המלאה של בדיקות הריון שנעשות בארץ:

בדיקות הריון מתחילת ההריון עד השבוע ה-11 להריון

1. בדיקת דם ל bHCG – Human Chorionic Gonadotrophin beta

בודקים הימצאות ההורמון שמפרישה השליה. אפשר לעשות את הבדיקה כבר יומיים אחרי איחור הווסת. בדרך כלל, אין שום צורך בבדיקה הזאת. היא יכולה להיות חיונית רק לנשים שנוטלות תרופות שאסורות בזמן הריון או כאשר צריך לאשר הצלחת הפריה חוץ גופית (IVF). רמות גבוהות של הורמון bHCG יכולות להיות כלל לא קשורות להריון עצמו, אלא להצביע על גידולים שונים ועל רעלת הריון.

למידע נוסף על בדיקות הריון ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום הריון ולידה
פורום גניקולוגיה - רפואת נשים
פורום אולטראסאונד בהריון
פורום פוריות נשים, הפלות חוזרות
פורום הריון בסיכון גבוה

2. בדיקת דם כללית לבירור סוג דם ותמונת דם של האם

משקפת במידה מסוימת את מצבה הבריאותי הכללי של האם ומגלה מהו סוג הדם שלה. במקרה והתגלה רזוס שלילי, האם תקבל בשבוע ה-28 להריון חיסון, שימנע את הדחקת העובר ע"י הגוף.

3. בדיקה סרולוגית לאדמת, ציטומגלו, הרפס וטוקסופלסמה

הבדיקה למציאת נוגדנים נגד ארבעת הגורמים הפתוגנים הללו אינה חובה, אך ניתן לעשותה לפני ההריון. במידה ומתברר שהאישה חלתה בעבר, לעובר אין כל סכנה.

יש להדגיש, שאישה שלא חלתה באדמת, אלא חוסנה מפניה בילדות, כבר איננה מחוסנת בבגרותה ולכן מומלץ לא לסמוך על חיסון מימי הילדות, אלא לעשות את הבדיקה ובמקרה והיא שלילית, להתחסן נגד אדמת. אם אישה כבר בהריון, אסור לעשות את החיסון. חשוב מאוד להיזהר מהידבקות באדמת, במיוחד בחודשים הראשונים של הריון.

טוקסופלסמה הינו טפיל שהאדם נדבק ממנו דרך צואת חתולים נגועים או דרך בשר לא מבושל היטב. לכן, במקרה שהבדיקה תתגלה כשלילית (לא חולה ולא נושאת נוגדנים למחלה), מומלץ להתרחק מצואת חתולים, לשטוף ידיים היטב ולאכול רק בשר מבושל היטב – על מנת למנוע הידבקות, כי טפיל זה מסוגל לגרום לעובר פיגור שכלי והתפתחותי, פגיעה בעיניים ובמערכת העצבים.

ציטומגלו גורם לפגיעה במערכת העצבים ובעיניים של העובר אצל 10% מהעוברים הנגועים. לאישה שלא התגלו אצלה נוגדנים נגד הווירוס מומלץ להיות במעקב בנושא זה. כ-90% מהאוכלוסייה נחשפה בעבר לנגיף זה ומחוסנת מפני זיהום חוזר.

4. בדיקה סרולוגית לעגבת

גם זוהי אחת מבין בדיקות הריון שאינן חובה, היות ובשנים האחרונות היו מקרים נדירים בלבד בהם התגלתה עגבת אצל נשים בהריון. מצד שני, אם האשה אכן תחלה בעגבת בזמן הריון, זה יכול לגרום למחלה קטלנית אצל העובר. אם הבדיקה חיובית, יש לעשות בדיקות ספציפיות יותר. אם התגלתה המחלה, חשוב לטפל בה ללא דיחוי. מאז המצאת האנטיביוטיקה המחלה ניתנת לטיפול.

5. בדיקת דם לסוכר בצום

כל בדיקות הסוכר בהריון חשובות מאד.

6. בדיקת שתן כללית

7. בדיקת שתן – תרבית

בדיקות הריון במהלך שבועות שבע עד תשע להריון.

8. US להערכה עוברית

בדיקה זו מסוגלת להעריך בדיוק רב את גיל העובר, מיקום העובר, כמות העוברים, ומאפשרת להעריך את מצב העובר. גם בדיקה זו, בעצם, אינה חובה. הערכים הנבדקים הם: קיום שק הריון (Gestatuonal sac), קוטר השק (MGD), שק החלמון (Yolk sac), כמות העוברים וקיום דופק.

9. בדיקת סיסי השליה CVS

הבדיקה מיועדת לנשים בעלות סיכון גבוה לגילוי בעיה כרומוזומאלית אצל העובר בלבד: נשים שלגביהן ידוע שהן נושאות גן של מחלה גנטית או לנשים עם היסטוריית הריונות בעלי פגם גנטי. זוהי בדיקת ביופסיה של השליה המתבצעת דרך דופן הבטן או בצורה ווגינאלית. הבדיקה היא בעלת סיכון גבוה להפלה.

בדיקות הריון במהלך שבועות 12 עד 13 להריון

10. שקיפות עורפית

זוהי בדיקת עובי הנוזל שמצטבר בעורפו של העובר. בדיקה זו מאפשרת לאבחן עם דיוק די רב, האם התינוק שיוולד יסבול מתסמונת דאון. במקרה שבגיל זה של הריון נמצא קפל בעורף של העובר, זה מראה על סיכון גבוה לתסמונת דאון אצל בעובר.

עובר שסובל מתסמונת דאון הינו תופעה נדירה יחסית אצל נשים צעירות, אך עם עליית גיל האישה הסיכון שתינוקה יסבול מתסמונת דאון קופץ: הסיכון ללדת ילד חולה דאון אצל אישה בת 40 גדול פי 100 (!) מזה של אישה בגיל 22-20.

11. סקר שליש ראשון/ביוכימייה מוקדמת

הבדיקה נעשית כדי להעלות את אחוז הגילוי של תסמונת דאון. היא רלוונטית לנשים בעלות סיכון גבוה ללדת תינוק חולה במחלה גנטית, שיהיו מעוניינות להפסיק את ההריון במידה ומתגלה כי העובר סובל מבעיה. היא מורכבת מבדיקת שקיפות עורפית ומבדיקת דם להורמוני השליה. תוצאות של שתי בדיקות הריון אלו יחד עם גיל האישה מסייעים לכ- 60% סיכוי לגילוי תסמונת דאון ויחד עם בדיקת שקיפות עורפית מגיעים לדיוק הכי גבוה של כ-85% בגילוי תסמונת דאון. בבדיקה ניתן לגלות גם בעיות גנטיות אחרות, למשל טריזומיה 18.

בדיקות הריון במהלך שבועות 14 עד 15 להריון

12. US לסקירה מוקדמת

בדיקה זו מאפשרת לגלות מומים עובריים בכל מיני איברים. כמו גם במקרה של בדיקת שקיפות עורפית, על האישה לשקול טרם ביצוע הבדיקה מה היא תעשה אם יתגלה פגם? במידה והיא לא תפסיק את הריון בכל מקרה - האם כדאי לה בכלל לעשות את הבדיקה? מה גם, שקורה לעתים שתינוק שנמצא אצלו פגם במהלך הבדיקה נולד בריא (וגם להפך).

בדיקות הריון בשבוע 17 להריון

13. בדיקת חלבון עוברי

בדיקת דם זו מאפשרת לאתר עוברים בסיכון גבוה לתסמונת דאון, פיגור שכלי ומומים במערכת העצבים. הבדיקה אינה מהווה ראיה לעובר חולה או בריא, אלא בדיקת סקר, שנותנת נתון סטטיסטי בלבד.

הבדיקה כוללת בתוכה שלוש בדיקות נפרדות. הבדיקה כוללת בדיקת Estruol בלתי קשור 3 UE, hGG (גונדוטרופין שילייתי) ובדיקת רמת חלבון עוברי. רמות גבוהות של החלבון יכולות להורות על מומים פתוחים בתעלת העצבים או על עיכוב בהתפתחות מוח העובר. רמות גבוהות של חלבון יכולות להיות קשורות גם להרבה דברים אחרים, כמו משקל נמוך של העובר, טעות בחישוב גיל העובר, רעלת הריון, נטיה להפלה או לידה מוקדמת, מות העובר, ריבוי עוברים, סיבוכים בשליה (למשל, היפרדות השליה) ועוד.

שקלול שלושת בדיקות הריון אלו עם גיל האשה ומשקלה (תוך כדי התאמה לנשים שמקבלות אינסולין) מגלה כ-70% ממקרי תסמונת דאון. התשובה מתקבלת בצורת אחוזי סיכון ללידת מום. למשל, במקרים של סיכון נמוך במיוחד התשובה היא: "קטן מ-1:5000". באופן כללי אפשר לומר, שככל שהאישה מבוגרת יותר וככל שרמת חלבון עוברי גבוה יותר, כך הסיכון לעובר בעל מום גבוה יותר. להעלאת רמת הדיוק יש לבצע:

14. בדיקה מרובעת

הכוללת גם בדיקה ל- Inhibin A, שהם גבוהים יותר בתסמונת דאון. בדיקה זו מעלה את אחוזי הזיהוי לתסמונת דאון ל-75%.

15. בדיקה גנטית (נעשית עד לשבוע ה-16)

בדרך כלל נעשות בדיקות ל-Tay-Sachs, תיסמונת X שביר, CF, מחלת קנאוון ותסמונת פנקוני. כששני בני הזוג אשכנזים או אשכנזים למחצה, ממליצים גם על בדיקה לדיס-אוטונומיה משפחתית, אנמיה ע"ש פנקוני-C, מחלת בלום, מחלת נימן-פיק-A, מוקוליפידוזיס-4, מחלת אושר-1, מחלת ארגירת גליקוגן-1, מחלת סירופ מייפל, מחלת גושה-1, מחלת Alfa-1-Anti-Tripsin, חרשות ע"ר קונקסין. המחלות צויינו בסדר יורד מבחינת חומרתן.

כשבני הזוג אינם אשכנזים, ממליצים על הבדיקות של המחלות השכיחות הבאות: אצל יוצאי עירק – מחלת קוסטאף. אצל יוצאי צפון אפריקה –אטקסיה טלאנגיקטזיה, מחלת אגירת גליקוגן 3A, מחלת פנקוני מסוג A. אצל יוצאי מרוקו ויוצאי בלקן – דיס-אוטונומיה משפחתית. אצל יוצאי תימן – פנילקטונוריה (PKU), מטכרומטיק לאוקודיסטרופי MLD) ) וכן של מחלות תורשתיות פחות חמורות – חרשות ע"ר קונקסין ו-Alfa-1-Anti-Trupsun. כמובן שיש גם מחלות תורשתיות נוספות.

בדיקות הריון בשבוע 18 להריון

16. בדיקת מי שפיר

זוהי בדיקה פולשנית המיועדת לנשים עם סיכון גבוה ללדת תינוק עם מום כרומוזומאלי, ביניהם תסמונת דאון ו- CF, שאינן מעוניינות להמשיך בהריון במידה ומתגלה מום כזה אצל העובר. הבדיקה נעשית תחת השגחת אולטרא סאונד. תוצאות הבדיקה הם בדיוק יחסי מאד גבוה, כי נבדקים תאי העובר עצמו. יחד עם זה, הבדיקה יכולה לגרום להפלה, במיוחד אם לאישה כבר יש היסטוריה של הפלות. יש להתחשב בכל הגורמים האלה בקבלת ההחלטה לגבי כדאיות הבדיקה.

בבדיקות הריון של מי שפיר קיים סיכון להפלה עקב זיהום מי שפיר, ירידת מים וכו'. יש לפנות למיון יולדות בכל מקרה של חום, דימום, התכווצויות או ירידת מים לאחר הבדיקה.

בדיקות הריון במהלך שבועות 21 עד 22 להריון

17. US לסקירת מערכות העובר

הבדיקה לא שונה בהרבה מ-US בשבוע ה-14 או ה-15. אין בה צורך של ממש והיא נעשית בעצם לצורך הרגעת ההורים לעתיד, שרוצים להיות בטוחים שהכל בסדר. הפרמטרים הנמדדים הם: קוטר דו-רקתי של הגולגולת (BPD), היקף הראש (HC), היקף הבטן (AC), אורך עצם ירך אחת (FL), מספר כלי דם בחבל הטבור, מיקום השליה, כמות מי שפיר, קיום דופק ותנועות העובר, גולגולת ומוח בחתך רוחבי, צורת הגולגולת בחתך רוחב, קו האמצע ובסקירה מאוחרת גם Septi Cavum Pellucidi, החדרים הצדדיים במוח והכור ואיד פלקסוס, מוח קטן וציסטרנה מגנה, ארובות עיניים ושפתיים, ריאות, מבט על ארבעת מדורי הלב, מוצא עורקים גדולים, קיבה, כליות, כיס שתן, חבל הטבור, עמוד השדרה, קיום עצמות ארוכות בגפיים התחתונות והעליונות, קיום כפות ידיים ורגליים. בהריון מרובה עוברים – מספר שקי הריון, מיקומם, מין כל עובר וכן chorionicity, amnionicity.

בדיקה זו מומלצת במקרים בהם האישה נטלה תרופה במהלך הריון, היה מום בעובר הקודם, יש חשש מסיבה כלשהי לצמיחת העובר, יש סיכון מוגבר למחלה תורשתית וכן כאשר יש מיעוט או ריבוי מי שפיר.
<@ --- IMG_2 --- @>

בדיקות הריון במהלך שבועות 24 עד 25 להריון

18. בדיקת דם להעמסת סוכר 50 גרם

הבדיקה נעשית לנשים בסיכון גבוה לפתח סוכרת הריונית ומאתרת את הסיכון לכך שהיא אכן תתפתח. הסיכון לסוכרת הריונית עולה עם גיל היולדת ועם כמות ההריונות. כלומר, הסיכוי לסוכרת הריונית בגיל 20 נמוך מאשר בגיל 30, ובהריון ראשון הוא נמוך מזה שבהריון עשירי.

הבדיקה נעשית אחרי צום של שמונה שעות. הנבדקת שותה מים עם 50 גרם סוכר בתוכם וכעבור שעה עושה בדיקת דם לסוכר. אם רמת הסוכר מתגלה כגבוהה, היא עושה טסט נוסף – Glucouse Challenge Test . בבדיקה זו מודדים את הסוכר בדם אחרי שמונה שעות צום, אחר-כך נותנים 75 גרם סוכר בכוס מים לשתות ובודקים סוכר בדם עוד פעמיים: שעתיים ושלוש אחרי שתיית תמיסת הסוכר.

19. בדיקת OGTT ) Oral Glucose Challenge Test)

הבדיקה נעשית במקרים של ערכים גבוהים בבדיקת GCT, קרוב משפחה חולה סוכרת, סוכרת הריונית בהריון הקודם, ריבוי מי שפיר ועובר גדול מידי לגיל ההריון שלו. הבדיקה מתבצעת בצום.

20. ספירת דם חוזרת

בדיקות הריון בשבוע 28 להריון

21. בדיקת נוגדנים לסוג דם

נעשית לנשים שסוג דם Rh שלהן שלילי. הבדיקה נעשית בשבוע 28 לנשים עם הריון ראשון שלהן ובשבוע 20 לנשים עם הריון חוזר. אישה מקבלת זריקת anti_D ובמקביל עושה בדיקת Coombs (לבדוק, אם האישה יצרה נוגדנים כנגד עוברה). לנשים אלה זריקת חיסון נעשית גם במקרה שהן עושות בדיקת סיסי שליה/בדיקת מי שפיר.

בדיקות הריון במהלך שבועות 30 עד 32 להריון

22. US להערכת משקל, תקינות התפתחות העובר והשליה

בדיקות הריון במהלך שבועות 35 עד 38 להריון

23. בדיקת ניטור דופק העובר

הבדיקה נעשית כאשר קיים חשש לחוסר תנועתיות העובר. הבדיקה מעריכה את רמות החמצן העוברות למוח העובר. משך הבדיקה – עשרים דקות.

למאמרים נוספים בנושא בדיקות הריון ועוד:
בדיקות הריון: לדעת שהעובר בריא
בריאות עצמות בהריון ובזמן הנקה
חולמת על הריון? כדאי לדעת
גלולות למניעת הריון: האמצעי המועדף?
שמירה על העור בזמן הריון ולאחר לידה

בדיקות הריון אחרי שבוע 36 להריון

24. בדיקת לחץ דם

25. בדיקת חלבון בשתן

26. בדיקת בצקות

27. אחרי שבוע 40 להריון מומלץ לעשות מעקב הריון עודף עם ניטור העובר

חשוב! בכל גיל של ההריון על האישה לפנות לרופא או למיון ולהיבדק בכל מקרה של דימום, ירידת מים, הפחתה או חוסר תנועת העובר, כאבי בטן לא מוסברים, הקאות קשות חוזרות, חום, הפרעות במתן שתן, חולשה כללית רצינית, טשטוש ראיה, טשטוש הכרה, כאבי ראש קשים בלתי רגילים, בצקות ו/או נימול בידיים ורגליים וכן כל תופעה חריגה ובלתי מוסברת. כל הנאמר הינו בגדר מידע בלבד ויש להיוועץ ברופא הנשים שלכן לגבי כל בדיקה ותוצאה.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר