סיפור אישי: טיפול בילד עם הפרעת קשב

כששאלתי את אימו של רועי (שם בדוי) הסובל מהפרעת קשב בפגישת ההיכרות שלנו מה היא מרגישה, היא ענתה: "אני עצובה ומתוסכלת, אני כועסת עליו מאוד וגם על עצמי שאני לא יכולה לעזור לו". כששאלתי את אביו מה הוא מרגיש, הוא ענה: "כואב לי עליו, אני מרחם עליו, מרגיש מתוסכל והכי חמור אני חושב שאין תקווה". הסיבות שבגללן פנו אליי היו קשיי התנהגות (התפרצויות זעם), תנועתיות יתר ודיסלקציה (קשיי קריאה) של רועי בנם, כל אלה מסימני הפרעת קשב.

את רועי בן ה-8 פגשתי עוד באותו שבוע. ילד מדהים ביופיו עם עיניים גדולות ועצובות. שאלתי אותו מדוע לדעתו הוא הגיע אלי והוא ענה: "כדי שתתקני אותי, משהו אצלי כנראה מקולקל, יש לי רעש של מכוניות מתנגשות בתוך הראש, כולם כועסים עלי ומענישים אותי, אני לא רוצה ללמוד אצלך כלום, לא רוצה שיעורים, אני לא יודע כלום, אני עייף ורוצה לישון!" ומיד הרכין את ראשו על השולחן והכריז "עכשיו אני ישן אז אני לא יכול ללמוד!". אמרתי לו בשקט, כדי לא "להעיר אותו" ש"אני לא מורה, ואין אצלי שעורים ומה שאני מחפשת ורוצה לגלות זה במה אתה מצטיין". הוא התעורר באותו רגע ואמר: "אה, נרגעתי".

למידע נוסף בנושא הפרעת קשב ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום הפרעות קשב וריכוז
פורום הפרעות קשב וריכוז, רפואה משלימה
פורום ליקויי למידה, טיפול בליקויי למידה
פורום הפרעות דיבור, ליקוי דיבור, גמגום
פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים

לילדים שמתמודדים עם הפרעות קשב יש יכולת מדהימה לברוח ממצבים שדורשים מהם התמודדות עם עומס רגשי וקוגניטיבי. הם ימצאו את הדרך להתחמק מסיטואציות שמאיימות עליהם וינקטו בטקטיקה של שינה או התנתקות.

מצאתי לנכון להסביר לו מדוע הוא אצלי, ואיך אני יכולה לתמוך בו, להראות לכולם את הנקודות החזקות שלו. כבר במפגש הראשון עשינו חוזה, מה מותר ומה אסור. בפגישות הראשונות רועי בדק את הגבולות ומשך אותן עד כמה שניתן, הופתעתי לגלות עד כמה הוא מחכה לעונש או צעקות וכשזה לא הגיע הוא שאל אותי "למה את לא מענישה אותי?". לאט לאט רועי החל להיפתח, סיפר לי עד כמה הוא חזק ומשתמש בכוח שלו להרתיע את כולם, ידע לספר כיצד הוא מתחמק מדברים שהוא לא מעוניין לבצע, איך הוא יודע "לסובב את כולם", איך הוא "מארגן בכי" כדי שיוותרו לו, איך הוא משיג מההורים שלו מה שהוא רוצה.

באבחון המוטורי שנעשה בידי גורמי רפואה נתגלו קשיים מוטורים נרחבים הכוללים מוטוריקה גסה שגרמו לו להיות מסורבל, והקשו עליו לשחק משחקי כדור בהפסקות ועוד. בנוסף התגלו קשיים במוטוריקה העדינה שהשפיעו על הכתיבה שלו, תפקוד לקוי של שרירי גלגל העין, שהשפיע על יכולת הקריאה שלו, קושי לשלב נשימה מודעת ועוד. חוסר היעילות התפקודית של המערכות והקושי לתאם ביניהם גרמו לעומס אדיר והצטרפו לאבחנה של הפרעת קשב. בכל מטלה מתבקשת רועי עצר את נשימתו, רמת המתח בגופו הייתה גבוהה מאוד, חוסר החמצן במוח ובגוף גרמו לצורך להשיב את הכמות הנדרשת והוא היה חייב לפרוק את המתח ע"י תנועה ופטפוט לא מבוקר, נגרר לאלימות, בכיינות ולמעשה לא היה זמין לתהליכי למידה.

בביה"ס כינו אותו עצלן, בכיין, טיפש ועוד הרבה "ברכות". בבית עם כל האהבה העצומה של הוריו הוא שמע הרבה הערות שלא נתנו לו סיכוי להתקדם. אז הוא נכנס לתפקיד של הילד הרע ובזה הוא הרגיש שהוא חייב ויכול להצטיין סוף סוף. המטרה העיקרית שלי בטיפול הפרעת קשב הייתה להשיב לו את שמחת החיים בדרך זו או אחרת, לאזן אותו, להחזיר לו את הביטחון העצמי ולדאוג להתפתחות הילד. לא לתקן, לשנות או להפוך אותו לילד אחר. במקביל לטיפול הוריו קיבלו הדרכה כיצד מומלץ להתנהל איתו בבית. בין השאר המלצתי להפסיק עם העונשים ולהחליפם בגבולות ולחילופין להפסיק עם המתנות המוגזמות. בהמשך טיפול הפרעת קשב שילבנו תוכנית חיזוקים מובנית ומותאמת לבית.

החלק הקשה ביותר להורים הוא לקחת אחריות ולצאת מהרחמים העצמיים ,רגשי האשמה ולשנות דפוסים ישנים. במפגשים הראשונים רועי היה מכה על שק אגרוף במשך 10 דקות ללא הפסקה, הוא היה פורק את המתח, נרגע לכמה רגעים לפעמים נרדם לכמה דקות ואז אפשר היה לדבר על תוכנית העבודה שלו. בסוף כל מפגש הייתי מציעה לו מדבקה, והוא היה מסרב, הוא רצה אופנים, משחק מחשב, משחקי קופסא, לזה הוא היה רגיל. ואני בשלי רק מדבקה, רציתי שהוא "יעבוד קשה" כדי לזכות בה, כדי שילמד להעריך את עצמו.

שיתוף הפעולה בינינו התחזק. הוא רכש את אמוני ואני את אמונו, המוטיבציה שלו עלתה, הוא החל להשתפר בכול התפקודים , הוא החל לתרגל בבית וחיזק את עצמו משבוע לשבוע. שליטה במיומנויות הגוף הביאה לשליטה בגוף, ברגש ובחשיבה. הדחפים האימפולסיביים התאזנו, הבכיינות נפסקה והוא היה שקט מבפנים.
<@ --- IMG_2 --- @>
בעיית הקריאה הסתיימה במהרה. הוא לא היה טיפש או עצלן הוא פשוט לא יכול היה לקרוא. תרגלנו ושיפרנו את היכולת התפקודית שלו. הוא לא התעייף יותר בקריאה, העיניים לא דמעו לו, הוא הצליח להתמקד ובסוף נהנה מקריאה בספר.

לאט לאט רועי החל לקבל מדבקות חיזוק גם בביה"ס, הוא נראה יותר רגוע, התנהל עפ"י סדר יום קבוע, המריבות בבית נחלשו, להורים היה זמן פנוי להיות איתו באמת. בסוף התהליך כששאלתי אותו "מה גרם לשינוי בהתנהגות?" הוא ענה: "זה כבר לא משתלם לי".

רועי עבר אבחון מוטורי ואבחון כירולוגי פסיכו דיאגנוסטי. אבחון מוטורי מאפשר לאבחן את המערך התפקודי של הילד ולהבין מהיכן מגיעים הקשיים כמו קשיי קריאה. אבחון כירולוגי אפשר במקרה זה להבין את מערך הכוחות שלו, כיצד להגיע אליו, למה הוא זקוק. למדתי על יחסיו עם הסביבה, על חוסר המוטיבציה שלו ועל הצורך שלו ליצור מצבי לחץ. השילוב בין הגישה השכלתנית מדעית לגישה הרגשית אפשר לי להגיע אל ליבו ומשם גם לתודעה.

למאמרים נוספים בנושא הפרעת קשב ועוד:
הפרעות קשב וריכוז ממבט הוליסטי
הפרעות קשב וריכוז וקשיי למידה אצל ילדים
הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים: יש טיפול
הפרעות קשב וריכוז (ADHD) בגיל הרך

לפני שרועי הגיע אלי הוא עבר אבחון בבית חולים מוכר. להוריו נמסר שהוא סובל ADHD ונירולוג המליץ על שימוש ברטלין. הרטלין יצר תופעות לוואי קשות כמו "תיקים" וכאבי בטן ולכן הופסק השימוש בו במידי. רועי לא קיבל עזרה בביה"ס בצורה רשמית, וכשהיה ניסיון לתת לו עזרה הוא לא שיתף פעולה. כאשר ילד מאובחן כסובל מ-ADD או ADHD יש לברר מה מקור הבעיה, האם זה אורגני,רגשי, מוטורי, או רגישות יתר בחושים ולטפל בהתאם. אבחון מקור הבעיה הוא הפתרון האולטימטיבי ברפואת ילדים.

מניסיוני, קשיים רבים סביב הפרעת קשב נובעים מקושי תפקודי לקוי שגורם לתופעות התנהגותיות שמאפיינות היפראקטיביות או קשיי קשב והבסיס הוא לא אורגני. לכן טיפול תרופתי לא יכול להעלים את הבעיה אלא רק להרדים אותה במקרה הטוב. עבודה גופנית מאתרת ומתקנת את הליקוי, גורמת לילד לסמוך על עצמו ולא על גורם חיצוני ובכך היא מעלה את ביטחונו העצמי, המוטיבציה והיכולת התפקודית.

* המידע באדיבות "עיגולים של שמחה", טלפון: 074-7015551.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר