קונדילומה, פפילומה ויבלות על אברי המין

נגיף הפפילומה גורם למחלת הקונדילומה, שביטויה הנפוץ הוא גידול כרוביתי, אך לרוב היא בלתי נראית.

התלונות השכיחות הן גרד, אי נוחות וכאב. יחודו של הנגיף היא יכולתו לגרום גם למצבים טרום סרטניים וסרטניים, מעבר לדלקת באברי המין .

מחקרים ציטולוגיים מוכיחים שנפיצות הנגיף באברי המין בקרב נשים הפעילות מבחינה מינית היא בשיעור 28 אחוזים, כאשר שליש מהנגיפים הם בעלי יכולת מסרטנת. עד היום זוהו למעלה מ-200 זנים וכבר למעלה מ-50 מהם זוהו כבעלי יכול לגרום לממאירות.

ביטוי המחלה

90 אחוזים מכלל הזיהומים הינם תת-קליניים, סמויים. הן הסמויים והן הגלויים פוגעים באברים הבאים: בצואר הרחם (הפרשה צהובה צמיגה, דימום או הכתמה לאחר יחסי מין ובלעדיהם, כאב בטן תחתונה או ימנית עליונה - כולם, אחדים או אף אחד מאלו).

בפות, במבוא העריה, בפי הטבעת (גרד, כאב ביחסי מין, גידולים עוריים, דימומים), בפה (לא שכיח - גידולים) ובמיתרי הקול (גידולים וצרידות).

מחלת הקונדילומה מוגדרת כמחלת המועברת במגע מיני ושעור ההדבקה שלה גבוה, כ-25 אחוזים, כולל לגבי הזיהומים התת קליניים, שאינם נראים. על כן יש חשיבות רבה לטיפול, למשל בלייזר, גם סביב הגידולים, במטרה למנוע את התפשטות הנגיף.

תקופת הדגירה נעה מחודשים ועד שנים. המעבר מזיהום נגיפי למצב טרום סרטני או סרטני עשוי להימשך ממספר חודשים ועד לעשרות שנים.

אבחון המחלה מתחיל לרוב על ידי בדיקה קולפוסקופית, הנעזרת בבדיקה היסטולוגית של דגימת רקמה. אולם אבחון סופי אם הנגיף עדיין נמצא בגוף, ומאיזה זן הוא, נעשה בבדיקת שכפול גנטי - PCR .

עוד חשוב לציין כי כאשר המערכת החיסונית נפגעת גדל הסכוי ללקות במחלה.

הקולפוסקופ הינו מכשיר אופטי הדומה למיקרוסקופ בעל יכולת הגדלה של פי 3-80. בדיקת הקולפוסקופיה מבוצעת, ללא כל כאב, כשהאשה נמצאת על הכסא הגינקולוגי כרגיל, והאיזור נשטף בחומצה אצטית.

באמצעותו ניתן לבחון את הפות, הנרתיק וצוואר הרחם ולאתר שינויים הנגרמים על ידי מחוללים זיהומיים שונים, ואף שינויים טרום סרטניים וסרטניים.

נוכחות נגיף ההרפס או חשיפה לרעלני עשן הסיגריות מזרזת הן את ההידבקות במחלה והן מעבר למצב ממאיר. שכיחות הנגיף גבוהה יותר בקרב גילאי 20-24 שנים, בקרב פעילים/ות מבחינה מינית, בקרב בעלי מספר בני/בנות זוג מיניים, בקרב הנמנעים משימוש בקונדום, ובנשים הרות.

התנהגות ומהלך זיהומי הפפילומה אינם ניתנים לניבוי. הגם שנגיפים בעלי פוטנציאל לממאירות קשורים יותר עם מצבים טרום סרטניים וסרטניים הרי ש-33 אחוזים מהמצבים הטרום סרטניים נגרמים על ידי נגיפים ללא פוטנציאל שכזה.

שכיחות זיהומי נגיף הפפילומה של 10-30 אחוזים, ושעור הדבקה של 65 אחוזים מביא לסיכון הדבקה שבמגע אחד בלבד בשיעור של 7-20 אחוזים, ועל פי מחקרים אחרים אף ל-25 אחוזים. לילודים העוברים דרך צוואר ותעלת לידה המזוהמים על ידי נגיף הפפילומה, יש סיכון של 1 ל- 1000להידבק בנגיף ולחלות במחלה הקונדילומה במיתרי הקול.

עקרונות הטיפול

האבחנה תעשה באמצעות קולפוסקופ ולרוב לאחר בדיקה היסטולוגית של דגימת רקמה (ביופסיה).

אפילו שנצפים נגעי הקונדילומה, רק בדיקה חדשנית של שכפול גנטי קובעת אם הנגיף עדיין במקום (20 אחוזים) או שכבר איננו (80 אחוזים). בדיקת השכפול הגנטי PCR גם קובעת לא רק אם הנגיף עדיין מצוי ברקמה, אלא אם הוא שפיר (90 אחוזים) או בעל יכולת מסרטנת (10 אחוזים).

קביעת היקף המחלה והמעקב בהמשך - באמצעות קולפוסקופיה ובאמצעות בדיקת שכפול גנטי PCR, גם להקטנת נפיצות המחלה.

יש לטפל במצבים נלווים המביאים או הקשורים בכושר חיסוני נמוך כגון: סוכרת, מתח,סמים ,מחלות מתישות ,שמוש בהורמונים, מחלות המערכת החיסונית, מצב תזונתי ירוד, זיהומים מקומיים כמו על ידי פטריה או טריכומונס.

יש לשקול לתגבר את המערכת החיסונית .

יש לבדוק את בן/בת הזוג ולטפל לפי הצורך.

יש לבחור את הטיפול המתאים מתוך המגוון הקיים.

להקל על גירוי, אי נוחות או כאב.

למנוע ממאירות במצבי טרום ממאירות.

להקטין חרדה באמצעות הסברה שזיהום בפפילומה נפוץ ביותר ואילו ההשתנות לממאירות היא בשכיחות נמוכה.

לאתר "גניקולוג.net" של ד"ר שרגא וקסלר



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר