שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.

איך למנוע ולטפל במחלת השפעת

מה רמת יעילותו של החיסון למחלה ומה הקשר לביצים? למי כדאי להתחסן ואיך ובעזרת אילו כדורים באמת מטפלים בשפעת? פרופ' שי אשכנזי מביה"ח שניידר, ממשיך להסביר את כל מה שחשוב לדעת על מחלת שפעת
מאת פרופ' שי אשכנזי
| 02/11/2005 |
צפיות: 4,659
מניעה. ניתן להימנע משפעת על ידי קבלת חיסון לשפעת. היעילות של החיסון סבירה. בכ-70% מהמקרים ניתן למנוע שפעת או להפחית מחומרת הסימפטומים על ידי נטילת החיסון, שהינו בטוח יחסית.

יעילות החיסון משתנה משנה לשנה. היעילות תלויה בהתאמה בין הזנים המרכיבים את החיסון והזן ה''חדש'' באותה שנה. ישנה גם שונות במידת יעילות החיסון בין אדם לאדם, בתלות בגיל ובסטטוס החיסוני של האדם המתחסן.

התופעה הלוואי המשמעותית ביותר לחיסון היא תגובה אלרגית העלולה להופיע בקרב אנשים הרגישים לביצים. מסיבה זו שואל רופא הילדים ואחות המרפאה אודות רגישות לביצים. מעבר לכך אין כמעט תופעות לוואי משמעותיות.

קיימת תגובה מקומית של כאב או אי נוחות במקום ההזרקה אצל כשליש מהמתחסנים. מחלה דמוית שפעת קלה עם מעט כאבי ראש וחום נמוך מופיעה בחמישה עד עשרה אחוז מן המתחסנים. זו אינה שפעת של ממש מכיוון שבמרבית המקרים נמצא בשימוש וירוס שפעת מומת, שאינו מסוגל להתרבות.

מהן ההמלצות לגבי חיסון שפעת? למי מאוד כדאי להתחסן? ההמלצות משתנות משנה לשנה. אלו הם הקווים המנחים הכלליים: מבוגרים מעל גיל 65, אצלם סיבוכים יביאו לתחלואה משמעותי באם יחלו בשפעת; חולים החוסים בבתי הבראה, או שיש להם מחלת רקע כרונית; כל ילד או מבוגר עם בעיית רקע ריאתית או לבבית ובכלל זה אסטמה, סיסטיק פיברוזיס, מחלת ריאות משנית לפגות (BPD).

כל ילד או מבוגר עם מחלה כרונית מן הרשימה הבאה: מחלה מטבולית (ובכלל זה סוכרת), הפרעה כלייתית, דיכוי מערכת החיסון (מולד, נרכש, או תרופתי), המוגלובינופתיה; ילדים בין הגילאים חצי שנה לגיל 18 שנים הנוטלים אספירין באופן קבוע; נשים שתהיינה בטרימסטר שני או שלישי בעונת השפעת (זו התוויה יחסית ומחייבת התייעצות עם רופא המשפחה); עובדים בתחום הבריאות; עובדים בבתי הבראה ועובדים הבאים במגע עם חולים בסיכון גבוה; בני ביתם של חולים במחלה כרונית (ובכלל זה אחים/ אחיות של ילדים הנוטלים טיפול כימותראפי); כל מי שמעוניין להפחית את הסיכון ללקות בשפעת.

הטיפול בשפעת אצל ילדים

הטיפול יקבע על ידי רופא הילדים בהתבסס על: גיל הילד/ה; מצב הבריאות הכללי וההיסטוריה הרפואית; מפושטות המחלה וחומרתה; מידת ההיענות והסבילות של הילד/ה לטיפול תרופתי; הצפי לגבי מהלך המחלה מעת המפגש במרפאה; העדפות המשפחה והילד/ה.

המטרה של הטיפול היא להפחית סימפטומים ולמנוע סיבוכים. הטיפול יכלול לרוב: תרופות המפחיתות כאב ומורידות חום. יש להימנע משימוש באספירין; טיפול נוגד גודש לאף במקרי נזלת; מנוחה; שתייה מרובה; טיפול ספציפי במקרים מיוחדים.

להבדיל מוירוסים אחרים, ישנו טיפול אנטי ויראלי כנגד וירוס השפעת. שתי התרופות העיקריות בשימוש הן: אמנטדין ורימנטדין.

תרופות אלו מקצרות את משך המחלה ומפחיתות מחומרתה. טיפול בתרופות אלו חייב להתחיל מוקדם במהלך המחלה. אמנטדין מאושרת לשימוש מעל גיל שנה, רימנטדין מעל 14 שנים.

לחלקו הראשון של המאמר

לאתר המרכז הרפואי שניידר

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר