שפעת החורף. הנה היא באה

שפעת הנה מחלה ויראלית מדבקת והיא אולי מחלת החורף הקשה ביותר. בין 10 ל-20 אחוזים מהילדים בישראל חולים בשפעת מדי שנה. המחלה מערבת בעיקר את דרכי הנשימה העליונים (האף, ה''עץ'' הברונכיאלי והריאות). הביטויים של שפעת כוללים: חום, כאבי שרירים, כאבי גרון ושיעול לא פרודוקטיבי (יבש).

שפעת יכולה להדביק אדם בכל גיל ומשכה לרוב ימים אחדים. יחד עם זאת, בקצוות הספקטרום קיימים מקרים בהם המחלה קשה וממושכת ואף מצריכה אשפוז. בקשישים ובאופן מאוד נדיר בילדים ייתכנו סיבוכים הכוללים דלקות ריאה, כשל נשימתי ואף תוארו מקרי מוות.

האם ישנם סוגים שונים של שפעת? ובכן, ישנם שלושה וירוסים שונים: אינפלואנזה A ,B ו-C. הזנים A ו-B גורמים למחלה המערבת דרכי נשימה. הם מופיעים בכל חורף בדרגות משתנות. זנים אלו גורמים לצורה הקשה יותר של שפעת והמאמצים לחסן ולמנוע מתמקדים בזנים אלו. יחד עם זאת, לזנים אלו יש יכולת השתנות, כך שכמעט בכל שנה מופיעה ואריאציה מעט שונה של הוירוס ולא תמיד החיסון יעיל כנגד אותה צורה מתחדשת. הזן C גורם למחלה קלה בדרכי הנשימה או שהוא חולף בצורה נטולת סימפטומים. השפעתו על בריאות הציבור אינה כה רחבה והוא אינו מופיע בכל שנה.

וירוס השפעת משתנה בתדירות גבוהה (עובר מוטציות רבות) וכך הוא מתחמק הן מן ה''זיכרון'' של מערכת החיסון משנים קודמות ולעיתים גם מן החיסון המיועד לאותה שנה ונועד ''לקלוע'' אל הזן החדש. תהליך ההדבקה והתחלואה די מובנה: אדם שנדבק בשפעת מפתח נוגדנים כנגד הוירוס, הוירוס עובר מוטציה (משתנה), הנוגדנים כנגד הוירוס ה''ישן'' אינם מספקים הגנה כנגד הוירוס ה''חדש" ואז מופיעה הדבקה מחדש בעונה הבאה.

ואולם יש לסייג דברים אלו. הנוגדנים כנגד הוירוס ה''ישן'' מספקים הגנה כלשהי, מכיוון שהמוטציה אינה משנה את כל הפרמטרים של הוירוס. כרגע קיימים בעולם שני זנים של קבוצה A וזן אחד של קבוצה B האחראיים לתחלואה בעולם. תת הקבוצות של וירוס מסוג A מסווגות על בסיס שני חלבונים בוירוס הנקראים המאגלוטינין (H) ונוירואמינידאז (N).
לכן בעולם המדע מוכרים הזנים הפעילים כעת בתור - H1N1 ו-H3N2.

כיצד נדבקים בשפעת?

ההדבקה היא מאדם לאדם ומכונה הדבקה טיפתית. המשמעות היא שההדבקה התרחשה כשמישהו התעטש או השתעל בסמוך לאדם שנדבק ממנו. לוירוס גם יכולת הישרדות מוגבלת מחוץ לגוף, כך שייתכן מצב בו מישהו השתעל וטיפות רוק או כיח שרדו על שפופרת הטלפון, ידית הדלת, כלי האוכל וכיוב'. מכאן קצרה הדרך: מגע ידיים, אף, פה או עיניים ונדבקנו.

עיקר הבעיה בנושא ההדבקה, הוא שהשלב המדבק הוא כיממה לפני הופעת הסימפטומים. כלומר האדם המדביק אותנו עדיין אינו יודע שהוא חלה ולכן לא נוקט אמצעי זהירות מספקים. ילד הנעדר ממעון היום הבוקר, הדביק כמה מחבריו אתמול, כשהיה עדיין ''בריא''. השלב המדבק נמשך עד בערך היום השביעי לסימפטומים.

הסימפטומים וההבדל מסתם הצטננות

הרשימה הבאה כוללת את הסימפטומים השכיחים, אבל תיתכן שונות בין ילד לילד: חום, שעלול להיות גבוה; כאבי שרירים; הרגשה כללית רעה ''בכל הגוף''; כאבי ראש; שיעול, לרוב יבש (לא פרודוקטיבי); כאבי גרון; נזלת (בחלק מן המקרים); בחילה, לעיתים עד הקאה; יציאות רכות; חולשה ועייפות.

משך המחלה הוא כשבוע אצל מרבית האנשים, אבל החולשה והתשישות נמשכים עוד שבועות מספר. כמו שניתן לראות, רשימת הסימפטומים אינה ספציפית לשפעת. רק רופא הילדים יוכל למצות את ממצאי הבדיקה הגופנית וההיסטוריה שתוארה בפניו ולאבחן את המחלה.

איך ניתן להבדיל בין שפעת ובין ''הצטננות'' פשוטה? שאלה מצוינת (חיברתי אותה בעצמי...). אלו שתי מחלות שונות ונגרמות על ידי וירוסים שונים. ישנם כמה קווים משותפים אולם רב ההבדל על המשותף. גם בהצטננות ייתכנו סיבוכים (דלקות אוזניים וכו'), אולם זו מחלה קלה בהרבה. הנה כמה מן ההבדלים:

חום. בשפעת גבוה, בהצטננות חום נמוך, או ללא חום כלל

כאבי ראש. בשפעת כמעט תמיד קיימים, בהצטננות מופיעים לעיתים

נזלת. בשפעת מופיעה רק לעיתים, אך מלווה הצטננות כמעט תמיד

התעטשויות. בשפעת לרוב אין, בהצטננות מתעטשים

שיעול. בשפעת יבש, בהצטננות ''נבחני''

כאבי שרירים. בשפעת יש לרוב כאבי שרירים, בעת הצטננות סובלים ממעט כאבי שרירים

חולשה ותשישות. נמשכים שבועות בשפעת, מורגשת מעט חולשה בזמן הצטטנות

כאבי גרון. בשפעת רק לפעמים, בהצטננות לרוב

תשישות. בשפעת לעיתים קיצונית, לעומת הצטננות בה מורגשת לעתים ירידה קלה ברמת האנרגיה הבסיסית

לחלקו השני של המאמר העוסק במניעת המחלה ובטיפול בה

לאתר המרכז הרפואי שניידר



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר