IVF: השלבים בדרך להפריה החוץ-גופית

גירוי השחלות לצמיחת ביציות. באופן טבעי, מדי חודש, אישה מבייצת ביצית אחת בלבד. כדי לשפר את הסיכוי להריון, נעשה שימוש בתרופות המגדילות את מספר הביציות שניתן לאסוף ולהפרות.

תהליך זה מתבצע תוך כדי מעקב קפדני וצמוד על ידי בדיקות אולטרסאונד ("מעקב זקיקים"), ובדיקות דם. על סמך בדיקות אלו קובעים את המועד האופטימלי לביוץ. הביוץ עצמו מושג אף הוא על ידי שימוש בתרופות. כ-35 שעות לאחר מתן הזריקה לביוץ נשאבות הביציות.

במסגרת ה-IVF משתמשים במגוון רחב של תרופות. באופן כללי ניתן לחלקן לארבע קבוצות: תרופות המגרות את השחלות ליצירת זקיקים. בקבוצה נמנות התרופות הבאות: פרגונל, הומגון, מנוגון, מנופור, מטרודין, מטרודין HP, פיורגון , גונל-F. תרופות אלו מכילות FSH בלבד (פיורגון, גונל-F, מטרודין) או FSH בשילוב עם LH (פרגונל, הומגון, מנוגון מנופור).

יש להדגיש כי פיורגון וגונל-F מיוצרות בטכנולוגיה של הנדסה גנטית, ואילו שאר התכשירים המצויינים לעיל מיוצרים משתן של נשים בגיל הבלות. בתחילת שנת 2002 הוכנסו כל התרופות לסל הבריאות על ידי הוועדה המיוחדת העוסקת בכך.

התרופות השונות נבדלות גם בדרך המתן. פיורגון, גונל-F מנוגון ומנופור ניתנות גם בהזרקה תת עורית. דרך מתן זו מאפשרת הזרקה עצמית על ידי המטופלת, או על ידי בן זוגה. רצוי להתגבר על הרתיעה הטבעית מכך, ולעודד מתן זריקות באופן עצמוני, שכן הדבר חוסך טרחה רבה ו"טרטורים" מיותרים.

תרופות המונעות ביוץ מוקדם. מניעת ביוץ מוקדם היא תנאי הכרחי ל-IVF. חיוני לשלוט באופן מלא על המועד המדויק בו מתחיל תהליך הביוץ, כדי לתזמן את שאיבת הביציות. התרופות שבשימוש מנטרלות באופן זמני את בלוטת יותרת המוח.

באופן שגרתי משתמשים בתרופות משני סוגים: אגוניסטים ל-GnRH (כגון דקפפטיל, סינרל, בוסרלין ועוד), ואנטגוניסטים ל-GnRH (כגון צטרוטייד, אורגלוטרן). קביעת סוג התרופה, המינון, תזמון המתן והמעקב חייבים להיעשות על ידי רופא מנוסה, הבקיא באופן הפעולה של התכשירים השונים.

הבדל הגדול בין שתי קבוצות התרופות נעוץ במשך המתן עד השגת הפעולה המבוקשת. מתן אגוניסטים גורם להפרשה רבה של הורמוני בלוטת יותרת המוח לטווח המיידי עם דיכוי בהפרשה המושג רק לאחר כשבועיים בממוצע.

רק אז ניתן להתחיל בגירוי השחלות כדי להשיג צמיחת זקיקים והבשלת ביציות. היתרון הגדול בשימוש באנטגוניסטים נעוץ במיידיות השפעתם.

תרופות אלו בולמות באופן מיידי את פעילות בלוטת יותרת המוח, כך שנחסך פרק זמן של כשבועיים מבחינת אורך הטיפול. יתרון גדול נוסף הוא האפשרות לגרום לביוץ על ידי שימוש באגוניסטים ובכך למנוע באופן מוחלט את הסיכון של גירוי יתר שחלתי.

תרופות לגרימת ביוץ. התרופה השכיחה ביותר לגרימת ביוץ היא הכוריגון (או פרגניל). תרופה זו מכילה hCG ומופקת משתן של נשים בהריון. אוביטרל היא תרופה חדשה יותר, המופקת בטכנולוגיה של הנדסב גנטית, וצפוי כי תלחף התכשירים המופקים משתן. ניתן להשרות את תהליך הביוץ גם על ידי אגוניסטים ל-GnRH. שיטה זו הוכחה כיעילה ביותר למניעת גירוי יתר של השחלות.

תרופות הפועלות על רירית הרחם. תרופות אלו מכילות אסטרוגן ו/או פרוגסטרון. השימוש בהן הוא לצורך תמיכה הורמונאלית לאחר השתלת עוברים, או במסגרת מחזורי הפשרת עוברים. בקבוצה זו קיימים תכשירים רבים, כגון: אסטרופם, פרוגינובה, פרוגילוטון, גסטון אוטרוגסטן, אנדומטרין, קרינון ועוד.ההחלטה לגבי שימוש בתרופות לתמיכה לאחר ההשתלה ניתנת בידי הרופא המטפל. אין להתייחס לטיפול זה "כחיזוק" ההריון, אלא כטיפול רפואי לכל דבר ועניין.

שאיבת ביציות

התהליך מתבצע בבית החולים תחת הרדמה כללית, וברוב המקרים דרך הנרתיק תחת הנחיית אולטרסאונד. מחט ארוכה מוחדרת דרך קיר הנרתיק לתוך רקמת השחלה, שם הזקיקים (כיסי נוזל המכילים את הביציות) נשאבים. תהליך השאיבה אורך כ-10 דקות. בסיומו המטופלת נשארת להשגחה של מספר שעות לפני שחרורה לביתה. הביציות הנשאבות מועברות למעבדה שם בודקים את דרגת בשלותן תחת המיקרוסקופ, ומכינים אותן להפריה.

מספר הביציות המתקבלות תלוי בתגובה השחלתית של האישה. הרופא המבצע את הפעולה שואב את כל הזקיקים המתפתחים בשחלה. יש לזכור כי לא כל זקיק מכיל ביצית, ולא כל ביצית הינה בשלה וברת הפריה. בממוצע נשאבות 10 עד 12 ביציות. אם מסתמן זקיק אחד בלבד במהלך גירוי השחלות לרוב מפסיקים את הטיפול בשל התגובה הירודה, ומנסים גירוי שחלות חדש במחזור טיפול אחר.

הכנת הזרע

ביום שאיבת הביציות בן הזוג מתבקש לתת זרע לתוך כלי סטרילי. הזרע מועבר למעבדה שם מכינים אותו לתהליך ההפריה. בקרב זוגות חרדיים ניתן להשתמש בקונדום מיוחד לצורך איסוף הזרע בעת מגע מיני. במצבים בהם בן הזוג אינו נמצא או בהם צפויים קשיים בנתינת זרע, ניתן להקפיא דוגמאות זרע מבעוד מועד. הזרע יופשר וישמש לתהליך ההפריה ביום שאיבת הביציות.

הפריה

בתהליך ה-IVF הרגיל מוסיפים זרע בריכוז מדוד לצלוחיות בהן נמצאות הביציות. הצלוחיות נשמרות באינקובטורים מיוחדים בהם קיימת שמירה קפדנית על תנאי הסביבה (טמפרטורה, לחות, הרכב הגזים). בלוח זמנים נתון נבדקות הביציות כדי להעריך האם התקיימה הפריה, וחלוקות נוספות של הביצית המופרית לקבלת עובר. הביצית המופרית נחלקת לשני תאים, הממשיכים להתחלק לתאים נוספים כפי שניתן לראות בתמונות המצורפות. כאמור, הערכת ההפריה והעוברים מתבססת על קריטריונים מורפולוגיים, ולכן לא בהכרח עובר הנראה "יפה" הוא גם עובר תקין, העשוי להביא להריון תקין, ולהיפך.

לאתר של ד"ר שחר קול

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר