אוסטאופורוזיס: 10 השאלות השכיחות

1. מהי מחלת אוסטאופורוזיס?

אוסטאופורוזיס היא מחלת העצמות השכיחה ביותר. היא נגרמת מדלדול הסידן בעצמות וכך העצמות נחלשות ונוטות להישבר. שם המחלה מקורו ביוונית ומשמעותו עצם מחוררת. המחלה הזו מופיעה בהדרגה, בתחילה כלל לא חשים בה, והסימן הראשון למחלה לעיתים קרובות הינו שבר אוסטיאופורוטי. סימנים נוספים העלולים להיות הינם: כאבי גב, קיצור הקומה ועקמת כתוצאה משבר דחיסה בחוליות.

2. מי הם האנשים הנמצאים בסיכון מוגבר לחלות באוסטאופורוזיס?

האנשים בסיכון מוגבר לחלות באוסטאופורוזיס הינם גברים ונשים בעלי תת-משקל, מעשנים ושותים אלכוהול, הצורכים כמות גדולה של קפה. תזונתם דלה בסידן ובוויטמין די. הם אינם מבצעים פעילות גופנית באופן סדיר, כמו כן יש במשפחתם מקרים של אוסטאופורוזיס אצל קרובים מדרגה ראשונה (הורים, אחים ואחיות). גורמי סיכון נוספים הינם: נטילת מספר תרופות כרוניות מקבוצת הקורטיקוסטרואידים לאורך זמן כמו: פרדניזון, דקסקורט, סטרודקס ואחרים. שימוש ממושך בתרופות נוגדי פרכוסים כמו: פניברביטון, פניטואין, טגרטול ואחרים או בתרופות לבלוטת התריס כמו: אלטרוקסין, משתנים כמו פוסיד ומדללי דם כמו הפרין. גורם סיכון נוסף בנשים הוא: הופעה מאוחרת של המחזור (לאחר גיל 16) או הפסקה מוקדמת שלו (לפני גיל 45).

לשאלות על אוסטאופורוזיס ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום אוסטאופורוזיס
פורום אורתופדיה
פורום ויטמינים תוספי מזון
פורום תזונה קלינית
פורום גיל המעבר

3. האם גם גברים חולים במחלה זו?

אוסטאופורוזיס מופיעה בשני המינים בנשים ובגברים. בגברים המחלה מופיעה בגיל מאוחר יותר. כשליש מכל הגברים בני שבעים וחמש ומעלה סובלים מהמחלה. אחד מכל שמונה גברים מעל גיל חמישים יסבול במהלך חייו משבר עקב אוסטאופורוזיס, אך עדיין רווחת הדעה השגויה כי האוסטאופורוזיס הינה מחלה רק של נשים. לכל גבר החל מגיל שישים מומלץ לבצע בדיקה לגילוי מוקדם של המחלה ובדיקה זו נמצאת בסל הבדיקות של כל קופות החולים.

4. איך מאבחנים אוסטאופורוזיס?

הבדיקה לאבחון אוסטאופורוזיס הינה בדיקת צפיפות העצם. בדיקה זו אינה כואבת ואינה פולשנית והיא למעשה צילום, אך באמצעות קרני רנטגן בעלות אנרגיה נמוכה. היא מתבצעת באמצעות מכשיר הנקרא דקסה. בדרך כלל בודקים את חוליות המותניים, ועצמות צוואר הירך.

הבדיקה נמצאת בסל הבדיקות ומומלצת לכל אחד החל מגיל שישים בתדירות של אחת לחמש שנים. במידה ונמצאים בסיכון גבוה לחלות באוסטאופורוזיס מומלץ לבצע את הבדיקה החל מגיל חמישים. לאנשים הנוטלים תרופות לטיפול באוסטאופורוזיס יש לחזור על הבדיקה אחת לשנתיים.

5. האם ניתן למנוע אוסטאופורוזיס?

בהחלט ניתן למנוע או לעכב את הופעת המחלה ואף פעם לא מאוחר להתחיל בטיפול למניעת המחלה. טיפול זה הינו טיפול כוללני המשלב תזונה נבונה העשירה בסידן וויטמין די, פעילות גופנית סדירה הכוללת פעילות נושאת משקל כמו: הליכה, ריצה ותרגילי התנגדות כמו: תרגילים עם משקולות או סרטי גומי, ותרגילים לחיזוק הגב. כמו כן מומלץ להימנע מעישון ומצריכה מוגברת של קפאין ואלכוהול. באורח חיים בריא זה מומלץ להתחיל כבר בילדות המוקדמת.

6. מהם הסיבוכים של אוסטאופורוזיס?

הסיבוכים העיקריים מאוסטאופורוזיס הינם שברים בעיקר בעמוד השדרה, בירך ובשורש כף היד. השבר האופייני בחוליות הינו שבר דחיסה הגורם לקריסת החוליה ובהמשך גורם לכאבי גב, קיצור הקומה ועקמת. השבר האופייני בידיים הוא שבר מעל שורש כף היד בעצם אחת או בשתי עצמות האמה. הסיבוכים של שבר זה הינם כאב כרוני ביד ותסמונת התעלה הקרפלית כתוצאה מלחץ על עצב התיכון המתבטא בהפרעות בתחושה וירידה בכוח של כפות הידיים.

הסיבוך המסוכן של אוסטאופורוזיס הינו שבר בירך בעיקר באזור עצם צוואר הירך. כמעט רבע מכל בני החמישים ומעלה הסובלים משבר בירך מתים בתוך שנה מהאירוע. הסיבוכים של שבר זה הם הופעת קריש דם העשוי לגרום לתסחיף ריאתי. סיבוכים נוספים הם:אנמיה ודלקת ריאות.תקופת ההחלמה משבר זה הינה ארוכה, ובאנשים מבוגרים עשויים להופיע בתקופה זו פצעי לחץ ודלקות בדרכי השתן.

7. מהם הטיפולים הקיימים לאוסטאופורוזיס?

ברגע שאובחנה אוסטאופורוזיס, אורח חיים בריא המתבטא בצריכה בכמות מספקת של סידן וויטמין די וביצוע פעילות גופנית קבועה אינם מספיקים, ויש להוסיף טיפול תרופתי. כיום קיימות מספר תרופות בארץ השייכות לשלוש קבוצות עיקריות:

הביספוספונטים.

הינן תרופות נוגדות ספיגת עצם. הן מפחיתות את פעילות האוסטיאוקלסטים - התאים האחראים על הרס העצם, ומגבירות את תכולת המינרלים בעצמות. לקבוצה זו שייכות התרופות: פוסלאן והתרופות הגנריות שלה, אקטונל, ואקלסטה. הן קיימות במינון יומי ושבועי, ולאחרונה הגיעה לישראל גם אקטונל במינון חודשי. האקלסטה ניתנת בעירוי אחת לשנה. התרופות האלו מפחיתות את הסיכון לשברים בעמוד השדרה בחמישים עד ששים אחוזים, ואת הסיכון לשברים בעצמות אחרות בחמישים אחוזים. תרופות אלו בטוחות לשימוש לנשים וגברים הלוקים במחלה.

מווסתי קולטני אסטרוגן סלקטיביים.

לקבוצה זו שייכת האביסטה. זו תרכובת סינטטית המחקה חלקית את פעילות ההורמון הנשי אסטרוגן במספר רקמות כמו: רקמת העצם והשד. היא פועלת בדומה לאסטרוגן ברקמת העצם וברקמות אחרות היא חוסמת את פעילות האסטרוגן. הטיפול הינו יומי ומפחית את הסיכון לשברים בחוליות ב-36% בלבד, אולם לא הוכח שהטיפול מפחית במידה ניכרת שברים במקומות אחרים בגוף. הטיפול מתאים כמובן לנשים בלבד.

הורמון בלוטות יותרת התריס (פאראתירואיד).

פורטיאו, הינה תרופה דמוית ההורמון הפארא-תירואיד. התרופה הזו פועלת באמצעות גירוי על התאים האוסטיאובלסטים ובכך מגבירה את בנית העצם. היא ניתנת בזריקה יומית לירך או לבטן. הינה בשימוש במקרים חמורים של אוסטאופורוזיס, באנשים עם שברים, או באלו שלא הגיבו לטיפולים האחרים. ניתן להשתמש בתרופה עד שנתיים.

8. איך ניתן להעלות את צריכת הסידן במזון?

מומלץ לאכול בכל ארוחה מזון עשיר בסידן. חלב ומוצרי חלב הם המקורות העשירים ביותר בסידן. מקורות אחרים המכילים סידן: סרדינים, מיץ תפוזים מועשר בסידן, חלב סויה מועשר בסידן, פולי סויה, תרד וכרוב עלים.

ניתן להכין מרקים על בסיס של חלב דל שומן במקום מים, כמו כן יש להגביל את צריכת האלכוהול והקפאין הפוגעת בספיגת הסידן במערכת העיכול.

למאמרים נוספים בנושא אוסטאופורוזיס:
אוסטאופורוזיס: נשים לא מתמידות בטיפול
איזו פעילות גופנית משפרת צפיפות העצם?
וידאו: ליטול תוספי מזון עם תרופות?
סידן - למנוע אוסטאופורוזיס מגיל צעיר
איך פעילות גופנית מונעת אוסטאופורוזיס?

9. אילו תוספי סידן קיימים?

קיימים מספר תוספי סידן הנבדלים ביניהם בתרכובות השונות ובכמות הסידן האלמנטלי- הסידן הזמין לגוף. התרכובות הקיימות בארץ הינן: סידן קרבונט, סידן ציטראט וסידן פוספאט. הן קיימות בצורות שונות כמו: כדורי מציצה, כדורים הנמסים במים, גלולות, אבקות. סידן קרבונט עלול לגרום לעצירות ומומלץ ליטול אותו בזמן הארוחה. לעומתו סידן ציטראט נספג בקלות ואין צורך לקחת אותו עם הארוחה. סידן פוספאט הינו מרוכז פחות ולכן יש ליטול אותו בכמויות גדולות יותר, אך זו התרכובת שגורמת פחות לעצירות.

10. האם ניתן למנוע את השברים מהמחלה?

נפילות הן הגורם העיקרי לשברים. מנתונים מארה"ב אחד מתוך שלושה אנשים בני 65 ומעלה נופל מדי שנה. רוב הנפילות מתרחשות בבית. בכל תכנית לטיפול באוסטאופורוזיס יש לכלול דרכים להקטנת שיעורי הנפילות בעיקר בבית כמו: תאורה מתאימה בכל החדרים ובשירותים, להימנע מהנחת חפצים רבים או ספרים על הרצפה, מומלץ לא להשתמש בשולי מפה ארוכים ווילונות ארוכים, יש להקפיד על סילוק חוטי טלפון וטלוויזיה מאזורי הליכה.

מומלץ להתקין בחדר האמבטיה ידיות על הקירות ליד המקלחת והאסלה. יש לבדוק שהשטיחים אינם מחליקים ושהינם מוצמדים לרצפה.לנוע בבית תמיד עם נעלי בית בעלי סוליות שאינן מחליקות. להקפיד על כסאות יציבים שלא נוטים להתהפך. מומלץ לשבת על כסאות וספות עם מושב גבוה ונוקשה שקל מהם לקום .

לסיום, אף פעם לא מאוחר לשפר את בריאות העצמות. שיפור זה יכול להתרחש רק בשילוב: תזונה נבונה, פעילות גופנית, תרופות מתאימות, מעקב רפואי מסודר וסביבה בטוחה המונעת נפילות.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר