החלמה של שבר בעצם בעזרת תאי אב

שבר בעצם קורה, בדרך כלל, עקב חבלות שונות שהאדם חווה. ההחלמה במקרי שבר בעצם עלולה להיתקל בבעיות שונות ולכן נוצרה טכנולוגיה חדשה, המשתמשת בבידוד תאי אב מתוך העצם להחלמה מהירה ובטוחה.
מאת ד"ר יהושע שרודר ופרופ' מאיר ליברגל
| 23/07/2009 |
צפיות: 8,078
דירוג: 1.0 מתוך 1 הצבעות
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע 1.0 מתוך 5
החלמה של שבר בעצם הינה תהליך מתמשך ורב שלבי. בשלב הראשון, הנקרא "השלב הריאקטיבי", המופיע מיד לאחר היווצרות השבר, נוצר באזור השבר שטף דם (המטומה) בעקבות הצטברות דם מכלי דם גרמיים שנפגעו באזור השבר. שלב זה מסתיים כאשר באזור השבר מתחיל תהליך של התארגנות, במהלכו מגיעים לאזור השבר כל התאים שיביאו להחלמה של השבר. רקמה זו נקראת רקמת גרנולציה.

בשלב השני, תאי מעטפת העצם - פריאוסט - מתחילים להתרבות. התאים נודדים לתוך אזור הגרנולציה ומתחילים לייצר רקמת סחוס ועצם שאינה בשלה. רקמה זו תמלא את החלל הנוצר בעצם כתוצאה מהשבר והיא מכונה בשם "קלוס רך".

בשלב השלישי, כתוצאה מגירויים ביולוגים ומכאניים, רקמת הסחוס מתגרמת ובאזור השבר מתחילה להיווצר מסה גרמית מסוידת של עצם הממלאת את החלל שנוצר בזמן השבר. רקמה זו נקראת "קלוס קשה".

למידע נוסף על שבר בעצם, תאי אב ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום אורתופדיה
פורום אורתופדיה אונקולוגית, גרורות בעצמות
פורום אורתופדיה ילדים
פורום איסוף דם טבורי, שימור דם טבורי, תאי גזע
פורום בעיות מפרקים, החלפת מפרק, בעיות ברכיים

בשלב הרביעי והסופי של ההחלמה, עובר העצם ארגון מחדש, והקלוס הקשה עובר תהליך בו הוא הופך לעצם קומפקטית, שהיא העצם התקינה של הגפה. התהליך המתואר מעלה של החלמת שברים אורך זמן רב, ובמקרים מסוימים עלול להתארך גם לתקופות של שנה ויותר.

בעיות בתהליך החלמה של שבר בעצם


בתהליך ההחלמה של שבר בעצם עשויים להיווצר מספר בעיות, חלקן בעיות מכאניות, כגון מצבים בהם חלקי השבר אינם נמצאים זה מול זה במרחק סביר, ביציבות מתאימה או במקום מתאים, אשר יגרמו ליצירת עצם שאינה אנטומית ולא תחלים כשורה, וחלקן בעיות ביולוגיות, כגון מחסור של גורמים בגוף האדם הגורמים להחלמה של השבר.

כמו כן, ניתן להבחין בין סוגים שונים של כשל בהחלמה של העצם: כך למשל, כאשר מדובר בכשל מכאני, תיווצר רקמת עצם אך היא לא תהיה במיקום האנטומי הראוי. כאשר מתקיים כשל ביולוגי, תיווצר רק רקמת עצם מעטה (או לא תיווצר עצם כלל) אשר לא יאפשרו החלמה של השבר.

תאי אב והחלמה של שבר בעצם


אחד המרכיבים החשובים ביותר להחלמה של שבר הינו תאי אב מזנכימלים (תאי CD45). תאים אלו הם ממקור עוברי הנמצאים בגוף האדם ומהווים את המקור לכל רקמות החיבור של הגוף (שומן, שריר, סחוס ועצם). תאים אלו הם בעלי תהליך מיון מיוחד בו אותות ייחודיים הופכים את תאי האב לתאים ייחודיים שונים. כך לדוגמא, על מנת ליצור תא עצם יש צורך באותות הגורמים לתא ליצור רקמת עצם ולהפוך מתא אב לאוסטיוציט, תא הבניה של רקמת העצם.

באופן נורמאלי, תאים אלו נדירים יחסית ומופיעים בתאי הגוף בשכיחות של אחד לעשרה מיליון. כחלק מתהליך ההחלמה של השבר, התאים נודדים דרך מערכת הדם ובעזרת אותות כינון ייחודיות, מוצאים את דרכם למקום השבר, יוצרים שם את הקלוס (רקמת עצם שאינה בשלה, כאמור) ומסייעים לשבר להחלים. מספר תאי האב משתנה מאדם לאדם ומושפעים בין היתר ממין האדם, גילו וגורמים סביבתיים. עישון למשל, מוריד בצורה ניכרת את מספר תאי האב הנמצאים בגוף האדם.

למאמרים נוספים בנושא שבר בעצם, תאי אב ועוד:
שברים בצוואר הירך, יש טיפול
אאוצ': איך למנוע שבר מאמץ
חוקרים יצרו גידול סרטני באמצעות תאי גזע
תאי גזע עובריים עיכבו התפתחות טרשת נפוצה
ירידה בתמותה לאחר ניתוחי שבר צוואר הירך

שיטות חדשניות לבידוד תאי אב מתוך העצם


במאה ה-21 התפתחו שיטות לאבחון ובידוד של תאי אב אלו מתוך מח העצם וכיום, ניתן לאתר ולבודד באופן סטרילי את תאי האב מתוך מיליוני התאים הסובבים. על מנת לנצל טכנולוגיה זו לטובת החלמה של שברים, פיתחנו שיטה בה אנו שואבים מח עצם מהחולה (שם נמצאים תאי האב המזנכימלים בריכוז גבוה), מבודדים את תאי האב ומזריקים אותם למקור השבר (יחד עם רקמה ביולוגית שמהווה את התשתית ליצירת העצם). אנו רואים כי תהליך זה מעודד יצירה של העצם ושברים שלא החלימו עד כה מחלימים בצורה טובה.

בעת זו אנו בעיצומו של מחקר קליני, בו אנו בודקים האם ניתן לסייע ל"שברים קשים", הידועים באחוז סיבוכים גבוה, להחלים בצורה מהירה ומדויקת באמצעות שיטת טיפול זו. באופן ספציפי, המחקר מתמקד בשבר בעצם השוק, אזור הסובל מאספקת דם נמוכה ומיעוט רקמות רכות תומכות הגורמים לסכנה גדולה לחוסר החלמה.

במסגרת המחקר, אנו מזריקים את תאי האב באופן מניעתי לאזור השבר (כארבעה שבועות לאחר היווצרות השבר) ובוחנים את מהירות ואיכות ההחלמה של שברים אלו. מטרת המחקר היא להוכיח כי בעזרת עידוד ביולוגי ניתן לגרום לשברים להחלים בצורה מהירה יותר ולקצר את סבלם של החולים. כיוונים כגון אלו מביאים את מקצוע האורותפדיה לנוע מ"נגרות" ל"גננות".

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר