האם התאבדות מוכרת כמקרה של תאונת עבודה?

לפני כשנתיים פסק בית הדין לעבודה בדיון בתביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, כי ניתן להכיר בהתאבדות כתוצאה של פגיעה בעבודה. המערערת בתיק היא אלמנתו של גבר אשר התאבד בזמן היותו מנהל חברה להובלות ועבודות עפר, בשותפות עם אחיו. כשמונה שנים בטרם התאבדותו של האיש, החלו מתגלות בעיות עם שלטונות מס הכנסה.

בחלוף השנים, על אף ניסיונותיהם של האחים לשקם את החברה שבבעלותם, לרבות מכירת נכסים, ניהול מו"מ עם אנשים שונים, המחאות החברה החלו לחזור. כארבע שנים לאחר תחילתה של ההידרדרות הכלכלית של החברה, התאבד אחד האחים והשאיר את אחיו לבדו מול כל החובות הרבים שנצברו במהלך השנים.

בניסיונותיו הנואשים לשיקום החברה, נטל המנוח הלוואות רבות מהבנקים ואף נאלץ למכור את רכושם הפרטי שלו ושל אשתו, המערערת. לבסוף, לאחר שכל ניסיונותיו להביא לשיקומה של החברה עלו בתוהו, ולאחר שהכין מספר המחאות לספקים לשם כיסוי חובותיו אשר כלל לא נשלחו, שכן לא היה להם כל כיסוי כספי בבנק, החליט המנוח לשים קץ לחייו על ידי קפיצה מחלון ביתו הנמצא בקומה השלישית.

לשאלות על תאונת עבודה, התאבדות ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי
פורום פסיכולוגיה, תמיכה נפשית
פורום זכויות רפואיות
פורום דיכאון חרדה
פורום רשלנות רפואית

המערערת פנתה למוסד לביטוח לאומי בדרישה לקבלת קצבת תלויים בגין פטירתו של בעלה, בטענה, כי זו נגרמה עקב פגיעה בעבודה. דרישתה זו נדחתה, כאמור, על ידי המוסד לביטוח לאומי ומשכך, הגישה המערערת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.

בבית הדין האזורי לעבודה, נדחתה תביעתה של המערערת שכן, לשיטתו, על אף התפתחות הדיכאון אצל המנוח עקב הקשיים הכלכליים הרבים מהם סבל, העובדה כי חלפו מספר ימים מיום כתיבת ההמחאות ועד להתאבדות המנוח, יש בה בכדי להביא לניתוק הקשר הסיבתי משפטי בין ההתאבדות למצבו הכלכלי.

בבית הדין הארצי לעבודה נקבע כי: "כדי שתקום למערערת זכות צריך שיתקיימו מספר יסודות מצטברים":

1. האם למבוטח אירעה "פגיעה בעבודה"

2. תוצאת מותו של המבוטח

3. האם הפגיעה בעבודה גרמה למותו, קרי: האם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה למותו של המבוטח".

בענייננו, הוסיפה השופטת וקבעה, עלינו לקבוע האם מותו של המנוח נגרם כתוצאה מתאונת עבודה, או שאולי ההתאבדות מהווה משום "גורם זר מתערב" אשר יש בו בכדי להביא לניתוק הקשר הסיבתי בין המוות לתאונה. בעבר כבר הכירה הפסיקה בפגיעה נפשית כתוצאה מעבודה, אך רק כאשר הפגיעה נגרמה תוך כדי עבודה, כאשר ניתן היה להוכיח קיומו של אירוע חריג כלשהו הקשור בקשר סיבתי לפגיעה.

הפסיקה אף הכירה בהתאבדות כתאונת עבודה אם זו אירעה בסמוך מאוד לאירוע בעבודה, שהוכח כי הינו חריג וחמור. לשיטתה של השופטת, "אם מוכח קשר סיבתי הדוק בין אירוע חריג בעבודה לבין מעשה ההתאבדות, ניתן לראות במעשה ההתאבדות ובמוות בסופו המשך ישיר של תאונת העבודה".

למאמרים נוספים בנושא תאונת עבודה, התאבדות ועוד:
קיץ - שמש, ים והתאבדויות
האם כאבי גב אצל נהגים הם תאונת עבודה?
הכל על תאונת עבודה (או, כך תשיגו פיצוי)
האם ניסיונות התאבדות עוברים בתורשה?
הערכת הסיכון במצבים של איום בהתאבדות

הוסיפה השופטת וקבעה, כי כפי שנקבע בעבר בעניין אחר, המבחן בו ייעשה שימוש לשם בחינת מצבו הנפשי של המנוח בטרם ההתאבדות, אשר אינה קלה כלל וכלל הינו "מבחן השליטה העצמית של המבוטח", במהלכו יש להשתמש בחוות דעתו של מומחה רפואי.

מבחן זה, באמצעותו ייקבע הקשר הסיבתי בין הפגיעה בעבודה למותו של המבוטח וזה יופעל רק לאחר שהוכח כי המבוטח איבד שליטה עצמית כתוצאה מקיומם של אירועים חריגים בעבודתו. כמו-כן, תבחן מידת השפעתם של אירועים אלו אל מול השפעתם של גורמים אחרים-עניין שיוכרע בסיועו של המומחה הרפואי שימונה, כאמור.

בענייננו, במרכזו של הדיון עמדה השאלה בדבר קיומם של אירועים חריגים אותם חווה המנוח במקום עבודתו והקשר שלהם למעשה ההתאבדות, כאשר נקבע כי ניתן להכיר גם בדיכאון שהתפתח לאורך זמן על רקע קשיים כלכליים בעסקו של המבוטח במועד אשר סמוך למעשה ההתאבדות.

בית הדין הארצי לעבודה דחה, כאמור, את קביעתו של בית הדין האזורי לעבודה בדבר ניתוקו של הקשר הסיבתי, מאחר ולשיטתו לא הובא כל ביסוס למצב הבריאות הנפשית של המבוטח בסמוך למעשה התאבדות, ומשכך, הוחלט להחזיר את הדיון לבית הדין האזורי לעבודה אשר יכריע בתביעה בסיועו של מומחה רפואי שימונה לשם כך.

* לאתר משרד עורכי הדין "דורון-טיקוצקי-עמיר-מזרחי" - לחצו כאן.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר