הערכת הסיכון במצבים של איום בהתאבדות

אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש, תורנים של ער"ן, ולעיתים גם אנשים שאינם ממלאים תפקיד רשמי של עוזרים, מתמודדים עם הצורך להעריך את הסיכון של אדם המדבר או מאיים בהתאבדות. האם ניתן לעשות זאת? ניבוי התנהגות של אנשים היא משימה קשה בגלל ריבוי הגורמים המשפיעים עליה.

ניבוי החלטה של אדם להתאבד היא משימה קשה במיוחד בגלל המשמעות הקריטית של החלטה כזאת עבור האדם. האם יש לנו כלים להעריך את מידת הסיכון של פונה המאיים בהתאבדות, מעבר לאינטואיציה של כל תורן? הידע הפסיכולוגי בנושא זה מאפשר להצביע על מספר סימנים, שהימצאותם מעלה את הסבירות שהפונה נמצא בסיכון מיידי.

הפירוט בו מתאר הפונה את כוונת ההתאבדות שלו. ככל שהפונה מפרט יותר את כוונתו, כך גדלה הסבירות של מימושה. אם הפונה מציין את המועד בו הוא מתכוון להתאבד, את המקום, את השיטה בה הוא בחר להתאבד, כך הסיכון לביצוע ההתאבדות רב יותר.

פעולות של פרידה. במקרים רבים אנשים שמתאבדים נפרדים קודם להתאבדות מבני משפחה או אנשים משמעותיים אחרים. הפרידה יכולה להיעשות באמצעות מכתב או שיחה בעל פה. אם הפונה מדווח על פעולות של פרידה, או מבקש מהתורן להיפרד מאנשים חשובים לו, עולה מידת הסיכון של מימוש ההתאבדות.

ניסיונות התאבדות שביצע הפונה בעבר. אם הפונה ניסה לממש את כוונתו להתאבד, סימן הוא לכך שהוא עבר את הגבול שבין מחשבות למעשים, והוא נמצא בסיכון גבוה יותר ממי שלא ניסה להתאבד.

דיכאון. אדם שסובל מדיכאון רואה גם את עצמו וגם את העולם במשקפיים שחורות. הוא עלול להרגיש שהוא לא שווה מאומה, שיש בו ריקנות פנימית, שהחיים חסרי טעם ושמצב זה לא ישתנה. ככל שהדיכאון חריף יותר, הסיכון רב יותר, אם כי הנקודה המסוכנת יותר בגל של הדיכאון אינה בשיא (או ליתר דיוק בשפל). כאשר האדם מתחיל לצאת משיא הדיכאון הוא מסוגל לראות בצורה מפוכחת יותר את מצבו המיוסר מצד אחד, ולאזור כוחות לבצע את ההתאבדות, מצד שני.

שינוי לרעה במצב הנפשי של הפונה בסמוך לפנייה, כלומר בשעות או ביום יומיים שלפני הפנייה לער"ן. השינוי מתבטא בתחושה של דיכאון, יאוש, אכזבה מרה או השפלה, כתוצאה מאירוע בו היה מעורב הפונה.

במקרים רבים אירועים כאלה קשורים לבני משפחה או אנשים חשובים לפונים, שנטשו אותם, איכזבו אותם, השפילו אותם וכדומה. במקרים אחרים יכולה תחושה כזאת להתפתח כתוצאה משינויים אובייקטיביים אצל הפונה, כמו אובדן של אדם אהוב, מצב בריאותי קשה או מצוקה כלכלית חריפה.

בדידות. ככל שתחושת הבדידות של הפונה חזקה יותר, כך גובר הסיכון. הכוונה היא לתחושת הבדידות בסמוך לשיחה. הבדידות אינה תלויה בהימצאותם של אנשים בסביבת הפונה, אלא בתחושה הסובייקטיבית שלו. כאשר המאיים בהתאבדות פונה לער"ן, קל לנו יותר להתמודד עם בעיית הבדידות, כי אנחנו מציעים לו את הקשר אתנו כאמצעי לחוש שייכות ותמיכה של הסביבה. אבל חשוב לבדוק עם הפונה עד כמה הוא חש שיש לו במי להיעזר או נדמה לו כי הוא לגמרי לבד עם המטען הקשה של הסבל והמצוקה.

השפה בה משתמש הפונה יכולה לסייע בהערכת חומרת מצבו וכוונות ההתאבדות שלו. יש כמה סוגים של ביטויים בהם משתמש הפונה, אשר מעוררים דאגה: ראשית, ביטויים של ייאוש, חוסר טעם, חוסר תקווה, חוסר מוצא. שנית, ביטויים של סיום, החלטה סופית, היעדר דרך חזרה. שלישית, ביטויים של הרווח שהוא יפיק מההתאבדות (יזכה לשלווה, יסתיימו הייסורים, יפתרו הבעיות).

לחלקו הראשון של המאמר העוסק בתופעת ההתאבדות

לאתר של ארגון ער"ן



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר