במקרים רבים באים חולים אל מרפאת קופת חולים לביקור אצל רופא משפחה או רופא כללי, ומתלוננים על סימפטומים כאלה או אחרים של מחלה. הרופא, לאחר בדיקה גופנית של החולה המתלונן, אמור להחליט האם הוא יודע כיצד מטפלים בבעיה או האם הוא אינו מומחה באותו תחום הרפואה אליו משתייכת הבעיה.
במידה והרופא הכללי אינו מתמחה בבעיה הספציפית בגינה הגיע אליו החולה, יפנה הרופא את הפציינט למומחה רפואי אשר יוכל לתת לו את הטיפול הטוב ביותר.
מה קורה כשהרופא הכללי לא מפנה לרופא מומחה? במקרים מסוימים, אי הפנייה לרופא מומחה עלולה להתפרש כרשלנות רפואית לכל דבר ועניין, כזו שהעונשים עליה קבועים בחוק. בפסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים, נדון עניינו של תובע, גבר בגיל העמידה, אשר נבדק על ידי רופאת המשפחה שלו, המועסקת על ידי אחת מקופות החולים. המתלונן הגיע אל הרופאה כאשר הוא סובל מכאבים בבית החזה.
למידע נוסף על רשלנות רפואית, היכנסו לפורומים:
פורום רשלנות רפואית
פורום רפואת משפחה
פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי
פורום זכויות רפואיות
פורום קרדיולוגיה - רפואת לב
לאחר בדיקות שטחיות נשלח התובע הביתה, ללא דיאגנוזה אשר מורה על כך שליבוא עבר אירוע כלשהוא. בדיעבד התברר כי לתובע היה באותה עת אירוע לב אשר לא אובחן על ידי הרופאה הנתבעת וכאמור, היא אף לא שלחה אותו לבדיקה במיון. התובע איבד כעבור יומיים את הכרתו ונגרם לו נזק קשה בגזע המוח שהביא אותו למצב של תרדמת מלאה.
בתביעת הרשלנות הרפואית כנגד הרופאה וכנגד קופת החולים אשר במסגרתה עבדה הרופאה, טען התובע כי הרופאה התרשלה בכך שלא אבחנה את סימניו של האירוע הלבבי וכי לא הפנתה את התובע לבדיקה בחדר מיון, שם יכולים היו הרופאים לאבחן מבעוד מועד את האירוע ולמנוע את הנזק המוחי.
בפסק הדין דן בית המשפט בהרחבה בחובות המוטלות על רופא משפחה כאשר הוא מטפל באדם אשר מתלונן על בעיות שאינן בתחום ההתמחות של הרופא. על פי קביעת בית המשפט, בעצם אי הפניית המטופל לרופא מומחה אשר יכול לאבחן בצורה טובה יותר את מחלתו, ישנה רשלנות רפואית של ממש.
עוד קובע בית המשפט כי אמנם לא תמיד ניתן לשלול כל מחלה נדירה אשר מתאימה לסימנים שנמצאים אצל המטופל, אולם ככל שהסיכון הכרוך במחלה גדול יותר, כך מוטלת על הרופא המאבחן לנקוט במשנה זהירות בבואו לשלול קיומו של מצב רפואי או להימנע מלהפנות את המטופל לרופא מומחה אשר יטפל בבעיה בצורה מקצועית יותר.
כך למשל, אירוע לבבי עלול לגרום כמובן לנזק רב מאד למטופל - הן נזק ללב והן נזק מוחי - כפי שאירע במקרה זה. לכן, בכל חשד - ולו הקל ביותר לאפשרות של אירוע כזה - על רופא המשפחה לנקוט במשנה זהירות ולהפנות את המטופל לחדר מיון או לרופא מומחה.
במקרה הספציפי של תביעה זו, הרופאה אף לא טרחה לבצע לתובע בדיקת א.ק.ג - בדיקה אשר הינה קלה, פשוטה, אינה מסוכנת ואין קושי גם לרופאת משפחה לבצע אותה ולפענח את תוצאותיה. עובדה זו תרמה תרומה מכרעת לכך שבית המשפט פסק בסופו של דבר כי הטיפול שניתן לתובע היה רשלני ולא סביר.
למאמרים בנושא רשלנות רפואית ועוד :
את מי תובעים במקרה של רשלנות רפואית?
מחקר: הרופאים בישראל מפחדים מתביעות
רשלנות רפואית טרם לידה: איך לתבוע ומתי?
רשלנות רפואית בעת הסרת משקפיים בלייזר
השיטות של חברות הביטוח לדחות תביעות
המסקנה מפסק הדין. בכל מקרה בו אדם פונה לבדיקת רופא ואותו רופא חושד או צריך היה לחשוד כי המטופל סובל מבעיה אשר אינה בתחום מומחיותו, חובה על אותו רופא להפנות את המטופל לבדיקה מתאימה של מומחה רפואי מתאים אשר יכול לבחון את מצבו של המטופל. סטייה מסטנדרט זה עלול להיחשב לטיפול רפואי רשלני לכל דבר ועניין.
מתי יודעים האם יש "קייס" לתביעת רשלנות רפואית? אם נפגעתם בעקבות איחור באבחון, או בשל אבחון שגוי בידי רופא אשר לא הפנה אתכם למומחה מתאים, ובעקבות כך נגרם לכם נזק, יש מקום לשקול הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. מומלץ לפנות לעורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
עורך הדין ידאג לקבל את מלוא התיקים הרפואיים ויפנה למומחה רפואי אשר יבדוק את נסיבות המקרה ויעריך האם אכן היתה רשלנות רפואית בטיפול ואם ניתן לקשור את הנזק שנגרם לטיפול הרשלני.
* לאתר משרד עורך דין עופר סולר - לחצו כאן
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)









.jpg)