רשלנות רפואית טרם לידה: איך לתבוע ומתי?

הורים לא מעטים שואלים את עצמם שאלות על הטעויות המותרות לרופאים מאבחנים. היכן מסתיימת האחריות של הרופאים, מתי מתחילה האחריות של מערכת הבריאות, באילו מקרים שווה לתבוע את המערכת אשר לא מנעה מהם להביא ילד בעל מום לעולם, ובאילו מקרים עדיף לוותר על הניסיון לתבוע?

כל אישה מבצעת במהלך ההריון, ולעתים רבות גם לפניו, בדיקות מקדימות אשר אמורות לחזות את בריאות העובר. הבדיקות הללו מתחלקות למספר שלבים, ובכל אחד מהם מצפים ההורים לוודא כי תהליך ההריון תקין ונורמאלי.

יש לציין כי הרפואה הגניקולוגית והמיילדוּתית בישראל נמצאות באחד מהמקומות הראשונים בעולם מבחינת רמה טכנולוגית ומומחיות הרופאים. יחד עם זאת, קיימים עדיין מומים רבים בעוברים שאינם מאותרים במהלך ההריון ולפניו, ומספר לא מבוטל של לידות כאלו נמצא על ידי בתי המשפט בישראל כפרי של רשלנות רפואית.

לשאלות נוספות על רשלנות רפואית טרם לידה ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום רשלנות רפואית
פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי
פורום זכויות רפואיות
פורום זכויות לאחר לידה, זכויות נשים בהריון
פורום הריון בסיכון גבוה

לפחות 380 מחלות או מצבים חריגים הניתנים לאבחון בזמן ההריון, מתוארים בספרות הרפואית.

את המחלות הניתנות לגילוי בזמן ההריון ניתן לחלק לארבעה סוגים:

1. מחלות קטלניות, שהעובר או הילד עתיד לא לשרוד אותן.

2. מחלות הניתנות לטיפול כירורגי או לטיפול תרופתי.

3. מחלות הגורמות לפגיעה באיכות החיים או בתוחלתם אך עדיין ניתן לחיות איתן שנים רבות, למשל תסמונת דאון.

4. מחלות קשות הגורמות לסבל גופני או נפשי רב שאינן ניתנות לטיפול, ומפחיתות את תוחלת חייו של הלוקים בהן, למשל טאי זקס.

לפני ההריון עורכים זוגות רבים בדיקות גנטיות של האם ושל האב על מנת להפחית את הסיכויים שהעובר יפתח מחלות על בסיס גנטי ותורשתי. במהלך ההריון מבוצעות כיום בדיקות אלקטיביות של דם אימהי, אולטרה-סאונד, בדיקת מי שפיר, מדגם מסיסי שלייה, דיקור חבל הטבור ותהודה מגנטית.

משרד הבריאות בחר לעודד נשים לערוך מספר בדיקות בסיסיות, על מנת להפחית במידה ניכרת את הסיכויים לסיבוכי הריון וללידת ילדים עם מומים. חבילת בדיקות זו ניתנת ללא תשלום על ידי קופות החולים כחלק מחוק בריאות ממלכתי. מעבר לכך, הרופאים יכולים להפנות את האם לבדיקות נוספות על פי שיקול דעתם המקצועי.

נשים רבות בוחרות לערוך בדיקות פרטיות נוספות על מנת להקטין תרחישים לא רצויים, ומשלמות את עלות הבדיקה מכיסן או מתקציב הביטוח הרפואי שלהן. כך למשל בוחרות נשים רבות לערוך בדיקת שקיפות עורפית על חשבונן, על מנת לשלול כמעט לחלוטין תרחיש של תסמונת דאון.

מהי רשלנות רפואית באבחון טרום לידה? למרות שאנשים רבים לא מודעים לכך, רשלנות באבחון בכלל, ורשלנות באבחון טרום לידה בפרט, נחשבות לרשלנות רפואית לכל עניין ודבר. על פי רוב, הנזק שנגרם בבדיקות טרום לידה לא נגרם על ידי הרופא. הנזק בגינו הוא עלול להיתבע יהיה לרוב עקב כך שלא הבחין במומים בהם היה אמור להבחין.

רשלנות באבחון שיש לתבוע בגינה, היא רשלנות רפואית באבחון מומים אשר היו מהווים עילה סבירה להפסקת ההריון, נזק שבית המשפט יכול היה לומר עליו כי מוטב שהתינוק לא היה נולד מאשר נולד. אך מי קובע מתי סביר היה להפסיק הריון ומתי לא מדובר בהפסקה סבירה? למשל, כאשר נולד ילד עם מום קטן, לצורך העניין ללא זרת, האם בית המשפט יטה לפסוק שהייתה פה רשלנות רפואית? ומה יקרה כאשר חסרה לו יד?

לקריאת מאמרים נוספים בנושא רשלנות רפואית:
מחקר: הרופאים בישראל מפחדים מתביעות
מה זה "חוות דעת רפואית"?
השיטות של חברות הביטוח לדחות תביעות
"אבא נפטר בגלל רשלנות רפואית"
אולטרה-סאונד: רשלנות רפואית זה לנצח

חיסרון של זרת או כל מום זניח דומה יידחה על ידי בית המשפט מהטעם שגם לוּ נודע להורים מבעוד מועד על המום, לא סביר להניח כי היו מבצעים הפלה בגינו. לגבי מומים מורכבים וגדולים יותר, יהיה לבית המשפט מקום נרחב יותר להתלבט ולהכריע לכאן או לכאן.

במקרים של תביעות בגין רשלנות רפואית באבחון טרום לידה, יתבקש בית המשפט להכריע ראשית האם הרופאים ו/או המוסד התרשלו בתפקידם, ושנית מה מידת הפיצוי שיינתן לילד ולמשפחתו בעקבות הרשלנות הרפואית שהתגלתה.

חשוב לדעת, בעיקר הורים לילדים בעלי מומים מולדים, כי ההתיישנות על רשלנות רפואית בתחום המיילדוּתי בישראל עומדת על 25 שנה, שבע שנים לאחר שהקורבן הפך להיות בגיר, דהיינו בן 18. עם זאת, חשוב לזכור שלעתים קיימת עילת תביעה נפרדת גם להורי התינוק, וזו מתיישנת שבע שנים לאחר הלידה.




* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר