.jpg)
.jpg)
.jpg)
ידוע כי קצב התפתחות קוצר ראיה הינו מהיר ביותר בקרב ילדים סביב גילאי העשרה המוקדמים, עם התייצבות יחסית סביב גיל 16. מסיבה זו נערכים בעולם מחקרים רבים הבודקים כיצד ניתן למנוע או לעכב את התפתחות התופעה כבר מגיל מוקדם זה.
מדוע יש עלייה מתמדת במקרי קוצר ראיה? ישנן תיאוריות רבות באשר לסיבות לעליית קוצר ראיה, ביניהן פעילות מוגברת על ידי השריר הציליארי (השריר האחראי על קימור העדה בעין) או שחרור של חומרים כימיים המשפיעים על גדילת הסקלרה (לובן העין) והרשתית. מחקרים רבים בדקו שיטות שונות לעצירת קוצר ראיה, רובם התפרסמו בספרי רפואה שונים.
שיטות הטיפול המקובלות במקרי קוצר ראיה אצל ילדים והבעיות הקשורות אליהן:
תיקון אופטי חלקי. מתן תיקון אופטי מלא לילד בעל קוצר ראיה אינו מאיץ את קצב עליית המספר, למרות הדעה הרווחת בציבור. הדבר הוכח במחקר שנערך בפינלנד, בהשתתפותם של 240 ילדים שחולקו לשלוש קבוצות: 1. מקבלי יקון אופטי מלא 2. מקבלי תיקון אופטי רק לצפייה מרחוק 3. נטולי תיקון. המחקר מצא כי אין הבדל בהתקדמות קוצר ראיה בין הקבוצותהשונות.
לשאלות על קוצר ראיה אצל ילדים, בעיות ראיה ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
פורום רפואת עיניים, מחלות עיניים, בעיות ראיה
פורום אופטיקה, משקפיים, עדשות מגע
פורום הסרת משקפיים בלייזר
פורום תרופות ייעוץ תרופתי
משקפיים ביפוקאליים או מולטיפוקאלייים. הקשר בין עבודה מקרוב והתקדמות קוצר ראיה הוכח במחקרים רבים. כך, למשל, ידוע כי ישנו קשר בין מספר שנות הלימוד לבין התפתחות קוצר ראיה בקרב מתגייסים לצה"ל וכן כי בעדה החרדית בישראל, בה מבלים הילדים שעות רבות בקריאה, שיעור קוצר ראיה הינו גבוה במיוחד.
אחת הסברות לגבי הסיבה לתופעה היא שאימוץ העין גורם לטשטוש התמונה על גבי הרשתית, מה שמאיץ את גדילת העין. לכן, הקלה על המאמץ בעזרת משקפיים ביפוקאליות או מולטי פוקאליות עשוי להאט את קצב עליית קוצר ראיה אצל ילדים.
שתי טענות נגד השימוש במשקפיים ביפוקאליים אומרות כי ייתכן שהיענות הילדים למחקרים שנערכו בנושא לא היתה טובה עקב המראה הקוסמטי הבעייתי של משקפיים אלה, ולא ברור כי אמנם נעשה שימוש בסגמנט התחתון על ידי הילדים שהצליחו לראות היטב מקרוב גם דרך הסגמנט העליון.
במחקר שנערך על ידי ה- Correction of Myopia Evaluation Trial (COMET), ונמשך שלוש שנים, נבדקו 469 ילדים בגילאים 6-11 עם קוצר ראיה קל (1.25- עד -4.50) שקיבלו תיקון לקרוב של +2.0 או ללא תיקון לקרוב כלל. נמצא כי האפקט הקליני של משקפיים מולטפוקאליות הינו קטן ביותר, ועל כן המליצו החוקרים כי אין טעם במתן משקפיים כאלו לילדים עם קוצר ראיה.
עדשות מגע. מחקרים רבים שבדקו את השפעת עדשות מגע על התפתחות קוצר ראיה התפרסמו עם השנים, אולם ברובם היו בקבוצות קטנות, לא היו מבוקרים ובעלי אחוז נשירה גבוה. מחקר מבוקר אחד, בהשתתפות 175 ילדים, לא מצא הבדל בקצב עליית המספר בין מרכיבי עדשות רכות למרכיבי משקפיים.
עדשות קשות משנות את קימור פני הקרנית, והיתה סברה כי שינוי זה יתרום לעצירת גדילת המספר. שני מחקרים ראשוניים הראו תוצאות מעודדות: במחקר הראשון קיבלו 100ילדים עדשות לעומת 20 שקיבלו משקפיים, וקצב הגידול במספר אכן קטן באופן משמעותי. המחקר, לעומת זאת, זכה לביקורת קשה כיוון שנראה היה כי חלק מ"עצירת המספר" היה עקב השפעה חולפת של העדשה על קמירות הקרנית שנעלמה לאחר הפסקת השימוש בה.
השערה זו נתמכה גם על ידי מחקר נוסף שנעשה על 100 ילדים שקיבלו עדשות קשות או רכות. נמצא כי קוצר ראיה מתקדם פחות אצל מרכיבי העדשות הקשות בעיקר עקב גידול איטי יותר בקמירות הקרנית, ולא בגלל עלייה שונה בגודל העין.
בסופו של דבר נערך מחקר גדול על 428 ילדים ובסופו, לאחר שלוש שנים, לא נמצא כל הבדל בין מרכיבי עדשות מגע למרכיבי משקפיים. מעבר לכך, ייתכן כי לעדשות מגע רכות יש אפקט שלילי על התקדמות קוצר הראיה.
מהי אורטוקרטולוגיה? אורטוקרטולוגיה הינה טכניקה בה מרכיבים עדשת מגע על העין במשך הלילה, בזמן שינה. העדשה משנה את קמירות הקרנית כך שבבוקר, לאחר הסרתה, נשארת קמירות שטוחה יותר של הקרנית המאפשרת תיקון אופטי של קוצר ראיה.
במחקר שבדק את השפעת הרכבת העדשות הללו אצל 35 ילדים, שהושוו ל- 35 ילדים מרכיבי משקפיים, נמצא כי לאחר שנתיים של הרכבת עדשות היתה הפחתה של 50% בקצב גידול העין וכן בעומק הלשכה הקדמית. כפועל יוצא נמצא כי קצב גידול המספר היה נמוך משמעותית במרכיבי העדשות.
טיפול תרופתי במקרי קוצר ראיה.
1. טיפול להורדת הלחץ התוך עייני. אחת הטענות לגבי עליית קוצר הראיה היתה כי התאמת העין לראיה טובה יותר במרחקים שונים (אקומודציה) גורמת ללחץ של השריר הציליארי על הסקלרה, וכתוצאה מכך לעליית הלחץ התוך עיני הגורם לגדילת העין. אולם מחקר שבדק משך שנתיים 150 ילדים מצא כי בזמן האקומודציה אין עלייה משמעותית בלחץ התוך עייני ולכן אין השפעה על קצב גידול קוצר ראיה.
למאמרים בנושא קוצר ראיה אצל ילדים, בעיות ראיה ועוד:
ניתוח עיניים - רוחק או קוצר ראיה?
חדש: הסרת משקפיים בלייזר אינטראלאסיק
ליקויי ראייה אצל תינוקות
פלא הבריאה: התפתחות הראיה אצל תינוקות
בעיות עיניים אצל תינוקות וילדים
2. אטרופין. המחשבה מאחורי ההצעה להשתמתש בטיפות אטרופן לעצירת התקדמות קוצר ראיה אצל ילדים עלתה בשל כמה עובדות: ראשית, אטרופין חוסם את האקומודציה, שלה, כאמור, יש תפקיד בהתקדמות קוצר ראיה. שנית, אטרופין משפיע על שחרור דופמין (מוליך עצבי במוח) ולכן משפיע על אותות רטינליים הרגישים לאור ושולטים בקצב גידול העין. כמו כן, אטרופין הנספג סיסטמית יכול לעכב את הפרשת הורמון הגדילה ולעכב את גדילת העין.
דיווחים ראשונים על שימוש בטיפות אטרופין להאטת קוצר הראיה הופיעו כבר במאה ה- 19. בשנת 1979 פורסם מחקר שבו ניתנה משחת אטרופין 1% לעין אחת במשך שנה, ולאחר שנה ניתנה לעין השנייה אצל 62 ילדים. נמצא כי קוצר ראיה בעין שטופלה היה תמיד נמוך משמעותית מאשר זו שלא טופלה. מחקר זה זכה לביקורת עקב העובדה שהספיגה הסיסטמית של התרופה לא אפשרה להתייחס לעין השנייה כקבוצת ביקורת "טהורה".
בהמשך פורסמו מחקרים רבים שהוכיחו כי מתן אטרופין, בריכוזים שונים - בין 0.5% ל-1% - אכן האט את קצב התקדמות קוצר ראיה. למרות תוצאות חיוביות אלו, לא זכה הטיפול באטרופין לפופולאריות רבה בשל העובדה שבמחקרים שונים ניתן היה לראות כי מטופלים רבים התלוננו על סינוור וטשטוש ראיה, ובנוסף קיים חשש כי עלול להיגרם נזק לטווח ארוך אצל המטופלים עקב חשיפה מוגבת לשמש, כמו קטרקט, נזק לרשתית, פרסביופיה מוקדמת ועוד.
לסיכום. העלייה בשכיחות קוצר ראיה בחברה המודרנית מעלה אתגר בפני המערכת הרפואית. האטת קצב התקדמות קוצר הראיה היא אפשרית, ונראה כי טיפולים כאלה יוצעו לציבור הרחב בשנים הקרובות. השאלה הנותרת היא האם אכן טיפולים אלה הם יעילים מבחינת עלות-תועלת למערכת הציבורית.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
