ניתן לחלק באופן כרונולוגי כאב לשלושה סוגים: כאב חד (הידוע יותר בתור "כאב אקוטי"), כאב מתמשך (כאב כרוני) וכאב חד באדם הסובל מבעיית כאב כרוני.
כאב חד (אקוטי):
כאב אותו אנו חווים אחרי פציעה הוא בדרך כלל רב בהרבה מהנזק האמיתי לרקמות שנפצעו, מכיוון שבזמן פציעה נוצר בשריר/ מפרק/רצועה נזק רקמתי שמשמעו מוות של תאים ושחרור של חומרים מתוך התא המת אל הסביבה. חומרים אלה יוצרים המולה רבה במספר מישורים:
הם נוגעים בקצות העצבים הסנסוריים באזור ויוצרים פולסים עצביים, כאשר המטרה היא להיות מעין סימן אזהרה למניעת נזק נוסף לרקמה.
לשאלות בנושא כאב, אורתופדיה עוד, היכנסו לפורומים:
פורום כאב
פורום ניתוחי גב, כאבי גב, עמוד שדרה
פורום כאב ורפואה סינית
פורום אורתופדיה
פורום ראומטולוגיה, מחלות פרקים, שיגרון, זאבת, לופוס, פיברומיאלגיה
הם מייצרים חומרים אשר גורמים לתחילתו של תהליך דלקתי במקום. חלק מחומרי הדלקת, כגון אנזימים בשם "ציקלואוקסיגנאז"(קוקס, בקיצור), ברדיקינין (מולקולות חומצות אמינו המרחיבות כלי דם ומכווצות שרירים לא רצוניים), או היסטמין מגרים גם הם את העצבים ויוצרים פולסים עצביים המשדרים אזהרה.
הם מגרים את ה-D.N.A הנמצא בתוך הכרומוזומים לייצור חלבונים המשמשים לייצור "משאבות יונים". משאבות אלו מקלות על יצירת פולסים עצביים במידה רבה וכמותן לאחר פציעה עשויה להגיע עד לפי 100 ממספרן ברגיעה.
שדרי הסכנה המוגברים נכנסים דרך עמוד השדרה אל חוט השדרה, עולים אל המוח ומעובדים שם. אם המוח מסיק כי שדר הסכנה מעיד על איום אשר צריך להגיב אליו בדרך כלשהיא, הוא מסמן לתודעה בסימן מוסכם: כאב!
בחלקים שונים של המוח קיימים מרכזים אשר מטרתם להזרים חומרים מרגיעים אל אתר כניסת הפולסים לחוט השדרה (הסינפסה). פעולה שלהם תפחית את עוצמת שדר הסכנה המגיע למוח. בזמן פחד, חשש מפגיעה קשה או סתם פינוק, המוח מפחית את פעולתם של המרגיעים האלו וכך שדר הסכנה יהיה חזק יותר.
כתוצאה מכל הנאמר לעיל, כמות הכאב הנתפסת על ידנו אחרי פציעה עלולה להיות גבוהה בעשרות מונים מהכאב שהיה נגרם מהנזק הישיר עצמו, ללא ה"מגברים" שהוזכרו.
איך פותרים את בעיות הכאב המוגבר? התרופה הטובה ביותר לבעיות אלו היא טיפול פיזיותרפיה מיידי. בטיפול פיזיותרפיה משולבים מספר אלמנטים:
הפחתת תופעות הלוואי של התהליך הדלקתי:
1. טכניקות להפחתת כאב (טכניקות ידניות, טיפול חשמלי, גלי קול, קרח ועוד),
2. טכניקות להפחתת נפיחות (עיסוי, עיסוי לימפטי, חבישה, טיפול חשמלי ועוד).
3. טכניקות לקירור הרקמה (קרח, עיסוי בקרח ועוד).
4. טכניקות טיפול מוכרות כמו הנעת מפרקים, מתיחת שרירים, מניפולציות, מסאז', טיפולים חשמליים, חום
או קור וכדומה לשחרור תגובות הגוף מסביב למקום הפגוע.
חינוך הפציינט להבנת המקורות לסבל שלו כרגע. אילו ממנגנוני הגברת הכאב נוצרו אצלו מאז רגע הפציעה או תחילת הבעיה, ואיך ניתן למגר אותם.חלק ממנגנונים אלו עשויים להיות פסיכולוגיים, התנהגותיים וקשורים לפחדים, אמונות, מסורת, מידע מזיק שנמסר על ידי מטפלים אחרים ועוד.
הפחתה של עומס מהרקמה על ידי עזרי הליכה כגון מקל וקביים, חבישות וסדים, הנחיה להתנהגות נכונה עם האיבר הפגוע ועוד.
בהדרגה עם מעבר השלב האקוטי עובר הטיפול להעמסה הדרגתית והחזרה לספורט.

קיימים מקרים בהם רמת הכאב המורגשת, בזמן הסמוך לרגע הפציעה, תהיה נמוכה בהרבה מהנזק הרקמתי שנגרם בפועל. מקרים כאלה קורים בגלל נוכחות מוגברת של חומרים מסיחי דעת ומפחיתי כאב הקשורים קשר כל שהוא להתרגשות בשל פעילות גופנית או אפילו הפציעה. הפחתת כאב זו תיעלם בהדרגה, ועם הזמן - גם אם באיחור קל - יגיע הכאב המתאים.
כאב כרוני:
כאב כרוני הוא כאב שקיים בגוף כבר מספר שבועות או חודשים ועלול להפוך לכאב קבוע, כלומר כאב המלווה כל פעילות. במצב של כאב כרוני קיימת "תקלה" במערכת המתריעה על סכנת פגיעה, והתוצאה היא כאב שאיננו משרת את הגוף, מה שגורם לסבל רב אצל אדם הנאלץ לחיות עם כאב כרוני.
הגברת תחושת כאב. העברת שדרי הסכנה לאורך מערכת העצבים היא משימה חשובה מאוד בעיני המוח. 70% ממשקל מערכת העצבים משמשים למטרה זו וביצוע טוב שלה יכול להציל את חיינו. לכן, כאשר יש שדר קבוע ממקום מסוים, המערכת כולה מתגייסת לעזור לו לעבור: העצבים עוברים שינויים מבניים המאפשרים ליותר פולסים להגיע למוח ושינויים אלה קורים באתרים שונים בחוט השדרה ובמערכת העצבים.
אם המוח סבור שהגוף אינו מטפל בבעיה בצורה נאותה, הוא יכול לדאוג לכך שהשדר יעבור טוב יותר וגם יתפשט לאתרים נוספים. מהלך זה מתבצע על ידי טשטוש אזורי הייצוג של האתר הכואב במוח, כך שכאב שהחל במרפק מורגש גם באמה, בזרוע, בכתף ובחזה, ללא כל התקדמות של הבעיה עצמה.
מדוע כאב כרוני הוא כאב נמשך? השינויים המבניים שקורים באתרים השונים בשל הולכת שדרי סכנה, אמורים להיעלם כשהאיום מוסר. פעמים רבות זה לא קורה. השינוי נשאר ומהווה מקור להמשך הכאבים. במקרה והכאב חולף זה מכיוון שהגוף מתמודד עם זה בדרך אחרת, למשל על ידי הפעלת מערכת חסימת שדרי כאב. חסימה זו מזרימה חומרים מרגיעים מהמוח אל צמתי העצבים שעברו שינוי ומפחיתה את השדרים ה"כואבים" שנוצרים או מוגברים שם.
אם יש שיבוש בפעולת מערכת זו, העלול לנבוע בגלל חשש לא מבוסס מפציעה חוזרת, מתח נפשי מוגבר, הישנות של הנסיבות שהביאו לפציעה הראשונית או סיבות נוספות, פעולת הכיבוי תפסיק והמוח שוב יחשוב שהמקום בסכנה ושיש צורך לשדר כאב.
תנועה נתפסת ככאב. בגוף קיימים קולטנים המסוגלים לשדר מידע לגבי תנועה או תחושה. בסביבה של גירוי כאב משמעותי, משתנה תפקוד הקולטנים ובמקום שידור מידע על תנועה, משודר כאב. מצב זה גורם לכך שכל תנועה נתפסת במוח ככואבת, למרות שבמציאות אינה יוצרת שום איום או נזק.
חוסר סבילות לפעילות. הבעיה המרכזית של רוב המטופלים עם כאב כרוני הפונים לפיזיותרפיה היא חוסר יכולת לבצע פעולה מסוימת כמו ישיבה ממושכת, כיפוף לרצפה, קימה משכיבה, קליעה לסל ועוד. כאשר סובלים ממגבלה כזו זמן רב, סביר להניח שרוב הסבל הנגרם מהביצוע אינו נובע כבר מרקמה שמאיימת להיפצע אלא מפעילות עצבית "מכאיבה" שנוצרת בתגובה לתנועה או לפעולה.
תנועה שכאבה בעבר נתפסת על ידי המוח כאיום ולכן כשהיא מופיעה הוא שולח לתודעה כאב, שמטרתו להגן על האדם. העובדה שאין איום אמיתי או פוטנציאלי אינה רלוונטית לעוצמת הכאב או למשכו. הכאב יכול להיות חזק מאוד ולהימשך זמן רב למרות שאינו נובע מרקמה פצועה באמת.
למאמרים נוספים בנושא כאב:
פציעות ספורט: עיזרו לגוף לרפא את עצמו
כאב: היום כבר לא חייבים לסבול
כאב: טיפול היפנוזה יעיל יותר עבור ילדים
כאב כרוני - דרכים לטיפול
מחקר: יותר כאבי גב כרוניים בקרב מעשנים
כיצד פותרים בעיות כאב כרוני? התרופה הטובה ביותר לבעיות אלו היא טיפול פיזיותרפיה שיקומי. בטיפול משולבים מספר אלמנטים:
1. נטרול מקורות לסימני סכנה על ידי טכניקות טיפול מוכרות כמו הנעת מפרקים, מתיחת שרירים, מניפולציות, מסאז', טיפולים חשמליים, חום או קור ועוד.
2. חינוך הפציינט להבנת המקורות לסבל שלו כרגע והסבר אלו מנגנוני הגברת ו"שמירת" כאב נוצרו אצלו מאז הפציעה או תחילת הבעיה ואיך ניתן למגר אותם.
3. חלק ממנגנונים אלו עשויים להיות פסיכולוגיים, התנהגותיים וקשורים לפחדים, אמונות, מסורת, מידע מזיק שנמסר על ידי מטפלים אחרים ועוד.
4. חינוך המטופל לשימוש הדרגתי נכון באזור הפגוע ובכל הגוף לפעולות היומיומיות.
5. חינוך המטופל להבנת תהליכי שיקום עם עליות וירידות.
דרג עד כמה מאמר זה עזר לך
![]() עזר מאד |
![]() עזר |
![]() טוב |
![]() עזר קצת |
![]() לא עזר |
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר