פרויקט מיוחד: הכל על מאניה דיפרסיה

מאניה דיפרסיה היא הפרעה נפשית הכוללת תנודות קיצוניות במצבי הרוח - ממאניה: מצב רוח מרומם, לדיפרסיה: דיכאון. לפניכם המדריך המלא: מהי מאניה דיפרסיה, מהם הגורמים לה, כיצד מאבחנים אותה ומהם הטיפולים היעילים.
פרופ` לאון גרינהאוס
| 02/04/2009 |
צפיות: 45,029
דירוג: 4.3 מתוך 6 הצבעות
התקבלו 6 דירוגים בציון ממוצע 4.3 מתוך 5
מאניה דיפרסיה איננה דיכאון רגיל. היא שונה מהדיכאון בכך שבנוסף לקוטב הדיכאוני קיים גם קוטב מאני. הקוטב המאני שונה לחלוטין מהקוטב הדיכאוני, בכך שבו האדם חש מאוד טוב, או שמאוד כועס, פעיל מאוד, יצירתי מאוד ולעיתים אף חסר גבולות. מחלת מאניה דיפרסיה תוארה כבר בתקופה של יוון העתיקה. טיפול יעיל כנגד מחלה זו החל רק עם השימוש בליתיום בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת, בסך הכל כ-60 שנה!

מהי מאניה דיפרסיה? מחלת מאניה דיפרסיה פחות שכיחה מהדיכאון הקליני, אך עדיין כ-3%-4% מהאוכלוסייה תסבול ממנה. במאניה דיפרסיה החולים סובלים ממצבי דיכאון ובנוסף לכך ממצבי מאניה, זאת אומרת שהם יסבלו מיותר "גלים מאניים" מאשר הסובלים מדיכאון קליני בלבד. להלן כמה עובדות מרכזיות המתייחסות למאניה דיפרסיה:

כ-3%-4% מהאוכלוסייה יסבלו ממאניה דיפרסיה במהלך חייהם.

למאניה דיפרסיה נטייה משפחתית.

הסיכוי לחלות שוב, ללא טיפול יעיל, מגיע ל-70-80% אחרי גל מאני.

במאניה דיפרסיה כמות גדולה יותר של גלים מאשר בדיכאון קליני רגיל.

מאניה דיפרסיה יכולה להופיע בכל גיל, כולל ילדים ובני הגיל השלישי.

לעיתים קרובות, מאניה דיפרסיה לא מאובחנת, במיוחד במצבים בהם קיימת מאניה קלה יותר - היפומאניה.

מאניה דיפרסיה עלולה לגרום לפגיעה תפקודית, אישית וכלכלית משמעותית ביותר.

למידע נוסף על מאניה דיפרסיה ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום פסיכיאטריה
פורום דיכאון חרדה
פורום חרדות, טראומות, פחדים
פורום צמחי מרפא
פורום תמיכה נפשית, פסיכולוגיה

למרות הנתונים המדאיגים שהוזכרו, יש לציין שהגישות הטיפוליות למאניה ולמניעת גלים חוזרים התפתחו מאוד בשנים האחרונות וקיימת כיום סבירות גבוהה מאוד של הצלחה בטיפול ובמניעה.

כאשר עוסקים באבחנה של מאניה דיפרסיה, יש לקחת בחשבון את הפרמטרים הבאים:

במידה והאדם פונה במצב של דיכאון, יש לבדוק ביסודיות עם המשפחה האם קיימת היסטוריה קודמת של מצבים מאניים. כנ"ל כאשר האדם נבדק כאשר הוא במצב מאני.

יש לוודא כמה פעמים היה האדם בדיכאון או במאניה בעבר והאם קיימת נטייה משפחתית למחלה.

יש לוודא האם קיימת נטייה אובדנית או תוקפנית.

האם כאשר האדם במצב של מאניה הוא פוגע במצב האישי והמשפחתי הכללי שלו? יש לבדוק האם יש מקום להמליץ לאדם או למשפחה להגביל את הגישה למקורות כספיים בזמן הגל.

אילו טיפולים קיבל האדם בעבר? לאילו מהם הוא הגיב? מה היו תופעות הלוואי? האם הוא הפסיק טיפול על דעת עצמו, ואם כן מדוע?

האם האדם סובל ממחלות גופניות אחרות? האם הוא משתמש באלכוהול או בסמים באופן מוגזם?

אבחון של מאניה דיפרסיה. כפי שהוזכר, במחלת מאניה דיפרסיה ניתן לראות תקופות של דיכאון ותקופות של מאניה או היפומאניה. ההבדלים בין מאניה והיפומאניה הם הבדלים כמותיים, כלומר ההיפומאניה היא פחות עוצמתית מהמאניה. ניתן לומר שאדם שסובל מהיפומאניה, ההפרעה התפקודית תהיה קלה יחסית, לעומת זאת ההפרעה התפקודית והבין-אישית של האדם שסובל ממאניה יכולה להיות משמעותית ביותר. האבחון של מחלת מאניה דיפרסיה דורש שהאדם יסבול לפחות מגל דיכאוני אחד בחיים, ובנוסף לכך מגל היפומאני או מאני.

אמות מידה לאבחון מאניה:

תקופה בת שבוע ימים לפחות, בה האדם סובל ממצב רוח מרומם או כעסני.

בתקופה של שינוי מצב הרוח יש לפחות שלושה מהסימפטומים הבאים:

1. הערכה עצמית גבוהה מאוד.

2. פחות צורך בשינה (יספיקו לו 3-4 שעות שינה).

3. מדבר יותר מהרגיל.

4. מחשבות רצות ובעקבות זה דיבור מהיר ולא תמיד מאורגן.

5. אובדן ריכוז.

6. הגדלה משמעותית בפעילויות.

7. חיפוש אחר פעילויות מרגשות (קניות בלתי מרוסנות, השקעות לא נבונות, פעילות מינית).

8. השינוי במצב הרוח פוגע בתפקוד בעבודה, בחיי משפחה או בחיי חברה. לפעמים פגיעה זו דורשת אשפוז.

אמות מידה לאבחון היפומאניה: אותם הסימפטומים של מאניה, אך העוצמה שלהם לא מגיעה לרמה של פגיעה מהותית בתפקוד וגם לא דורשת אשפוז. חולים שסובלים ממאניה עלולים לפגוע קשות במהלך התקין של החיים. הם מסוגלים לאבד סכומים גבוהים של כסף, לפגוע בחיי המשפחה עקב פרשיות אהבים לא מבוקרות, לעבור עבירות תנועה ועוד. לכן הטיפול הנכון חיוני ביותר.

יש לציין כי האדם יכול להזדקק לאבחון פסיכיאטרי הן לגבי המצב הדיכאוני (ואז צריך לקבל את הפרטים על ההיסטוריה של מאניה ממנו או מהמשפחה) והן במצב מאני (ואז צריך לקבל את הפרטים על ההיסטוריה של הדיכאון ממנו או מהמשפחה). ייתכן והאדם בדיכאון לא יזכור את תקופות המאניה ולהיפך. לכן, על הפסיכיאטר להיות ער להיסטוריה האישית.

יש לזכור שהקריטריונים לאבחנה הם "מושגים יבשים" והם לא מאפיינים את החיים של האדם הסובל. כדאי לקרוא את סיפורי החיים של אנשים שסבלו ממאניה ושמתוארים במקום אחר כאן באתר.

הגורמים למאניה דיפרסיה:

1. גורמים גנטיים. מחקרים גנטיים על אנשים עם הפרעה דו-קוטבית נעשו בשיטה של מחקרי תאומים זהים שנמסרו לאימוץ. מחקרי תאומים תמכו בסברה כי גנים בשילוב עם גורמים מעוררים סביבתיים עלולים ליצור נטייה מוקדמת להתפתחותה של הפרעה דו-קוטבית. לכן, בדיקת ההיסטוריה המשפחתית הנה חלק מההערכה האבחנתית הראשונית.

מחקרי היסטוריה משפחתית מראים כי הפרעה דו-קוטבית עשויה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות למדי. ידוע כי כאשר אדם אחד לוקה בהפרעה, לעיתים קרובות אח, אחות, הורה, דודה או דוד לוקים בה גם כן. ידוע כי לחלק מקרוביהם של הלוקים בהפרעה דו-קוטבית יהיו הפרעות מצב רוח אחרות: הפרעת דיכאון מאג'ורי או הפרעה דיסתימית (דיכאון קל ארוך טווח).

שיעור ההפרעה בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אח, הורים, ילדים) הלוקים במאניה דיפרסיה עומד על 20% בממוצע. כלומר, אחד מכל חמישה קרובים מדרגה ראשונה של אדם הלוקה בהפרעה דו-קוטבית סובל הפרעת מצב רוח. כ-8% בממוצע מקרוביו מדרגה ראשונה של הלוקה בהפרעה דו-קוטבית סובלים מהפרעה דו-קוטבית גם כן וכ-12% מהם סובלים מאפיזודות של דיכאון מאג'ורי ללא מאניה או היפומאניה.

סקירה של הספרות הגנטית העלתה כי שיעורי ההתאמה של ההפרעה דו-קוטבית בקרב תאומים זהים עמדו על 57% בממוצע ובקרב תאומי אחווה על 14%. במילים אחרות, כאשר תאום זהה אחד לוקה בהפרעה דו-קוטבית קיים סיכוי של יותר מאחד מתוך שניים שהתאום הזהה השני לוקה בה גם כן. כאשר תאום אחווה לוקה בהפרעה, קיים סיכוי של אחד מתוך שבע שאחיו או אחותו התאומים לוקים בה. הדבר מצביע על כך שלהפרעה דו-קוטבית מרכיב גנטי חזק.

2. גורמים ביולוגיים. לאור העובדה שהרקע הגנטי משפיע כה רבות על התפתחותה של ההפרעה הדו-קוטבית, אין ספק כי גורמים ביולוגיים ממלאים בכך תפקיד חשוב. חומרים כימיים מסוימים במוח - בעיקר מעברים כימיים בין-עצביים - מופקים ברמות גבוהות מדי או נמוכות מדי. קולטני התאים של מעבירים כימיים בין עצביים אלו יחד עם אנזימיים או נויו - הורמונים שונים - עשויים להשתנות במבנם המולקולרי ובתפקודם.

אצל אנשים הלוקים בהפרעה קיימות הפרעות ביצור ובקטבו ליזה (תהליך הפירוק הכימי) של המעברים הכימיים הבין - עצביים נוראפינפרין, דופמין, אציטלכולין, סרוטונין וחומצה גאמא-אמינו-בוטירית (GABA). אצל האנשים הלוקים בהפרעה דו-קוטבית כמה ממעבירים בין-עצביים אלו מיוצרים ברמה גבוהה או נמוכה מדי במהלך השלבים השונים של המחלה, ולאחר מכן אינם מפורקים די מהר או מפורקים מהר מדי.

בנוסף, קיים ייצור לא תקין של הורמונים (גלוקוקורטקואידים כקורטיזון) המיוצרים על ידי בלוטת יותרת הכליה. אצל אנשים רבים הלוקים בהפרעה דו-קוטבית קיימות רמות נמוכות של המטבוליט (תוצר הפירוק הכימי) של נוראפינפרין כשהם בשלב הדיכאון ורמות גבוהות יותר כשהם בשלב המאני. אצל אנשים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית נצפו בעיות במערכות הממסר המשניות. כאשר מולקולות בתוך תאי העצב במוח הנקראות חלבוני G (חלבוני קשר גואנין נוקליאוטיד) נמצאות ברמות גבוהות מהנורמה. ניתן להתגבר על כך בעזרת טיפול תרופתי על ידי ליתיום שמשנה את תפקוד חלבוני ה –G.

3. גורמים כימיים. שימוש לרעה בסמים עלול להשפיע על אי-איזונים כימיים שמביאים להתפרצות ההפרעה. כך למשל, אל אס די מעורר את פעולתם של קולטני סרוטונין שגורמים להתפתחותה של אפיזודה מטנית. אמפטמין (ספיד) מעורר את שחרורו ומאריך את פעולתו של הדופמין במוח, מה שעלול לגרום לעוררות גבוהה, חשיבה פרנואידית, עצבנות ועליה ברמת האנרגיה או הפעילות המוטורית. שימוש בקוקאין חוסם קולטן של המעביר הכימי הבין-עצבי אדנוזין, מה שעלול לגרום לשחרור מוגבר של דופמין, נוראפינפרין ואציטלכולין. אלכוהול מעכב את פעילותה של מערכת העצבית המרכזית בדומה לקפאין משבש את מחזורי שינה-יקיצה.

התמודדות המשפחה עם מצבים מאנים-דיפרסיביים. למשפחה תפקיד מרכזי בטיפול במחלת מאניה דיפרסיה. מחקרים רבים מראים שהתמודדות עם מאניה דיפרסיה קשה יותר מאשר עם דיכאון בלבד. החולה המאני הוא פעלתן, במצב רוח מרומם או רגזני, הוא עקשן, קשה לשכנוע וקשה לעצור אותו. הוא רוצה לבזבז כסף ולעשות דברים שבטווח הארוך יכולים לפגוע בו ובאחרים ובמיוחד במשפחה.

על המשפחה למצוא דרך לרסנו בכל המובנים. עליהם לרסן את ההוצאות הכספיות ולפעמים יש לסגור חשבונות, לבטל פנקסי צ'קים או לקחת כרטיסי אשראי. על המשפחה גם להיות זהירה, החולה המאני יכול להיות מסוכן ואלים. לצד התיאור המרשים של הפיסקה האחרונה, יש לזכור שחולים רבים שסובלים מהיפומאניה הם מתונים יותר בתגובותיהם אבל תמיד הם גורמים למתח וקושי. גם לאחר המאניה, המשפחה תצטרך להתלכד סביב החולה ולעזור לו לחזור למסלול הרגיל.

לפעמים צריך להתמודד עם ה"נזקים" של התקופה, כמו למשל בגידות, בזבוזים, שתייה מופרזת, עבירות תנועה ועוד. טיפול פסיכולוגי תומך חיוני עבור המשפחות ויש אפשרויות שונות לקבל תמיכה זו. לעיתים קרובות האדם הסובל ממאניה דיפרסיה לא מעוניין או לא מבין את חשיבות לקיחת הטיפול המונע באופן סדיר. הוא חש בריא ולא מוכן להיות מסומן כחולה על ידי כך שצריך לקחת "סמים רפואיים". התמיכה של המשפחה יכולה להיות גורם חשוב שיעודד את הסובל מהמחלה לקחת טיפול באופן מסודר.

מהלך המחלה במאניה-דיפרסיה. המהלך הטבעי של מחלת מאניה דיפרסיה הוא של גלים חוזרים במהלך חייו של האדם. הסבירות של חזרה של גל מאני אחרי גל מאני ראשון מאוד גבוהה ויכולה להגיע ל-80% במידה והטיפול אינו יעיל או שהאדם לא נוטל טיפול מונע. לכן יש חשיבות בלקיחת התרופות באופן מסודר ולאורך זמן. לעיתים קרובות מטפלים נתקלים בשאלות קשות לגבי מחלת מאניה דיפרסיה לדוגמה:

1. כבר שנה לא היה לי התקף, מדוע להמשיך?

2. אני רק בחור/בחורה צעיר/צעירה, אני צריך לקחת תרופות כל החיים?

3. אני רוצה להיכנס להריון, מה לעשות?

4. אני לוקח תרופות ולמרות זאת אני לא חוזר לעצמי.

שאלות מעין אלה הן מאוד חשובות ולפעמים קשה לענות עליהן תשובה נכונה או מתאימה. לכן חשוב להיות במעקב של בעל מקצוע המבין במחלה מני-דיפרסבית. השיקום התעסוקתי, האישי, הכלכלי והמשפחתי הם יעדעם מרכזיים של הטיפול ההמשכי במחלה מני-דיפרסיבית.
<@ --- IMG_2 --- @>
הטיפול התרופתי במאניה דיפרסיה. הטיפול התרופתי במאניה דיפרסיה מורכב יותר מזה של דיכאון רגיל. צריך להתייחס למספר שלבים בטיפול: טיפול במצב מאני, טיפול במצב היפומאני, טיפול מונע של גלים מאניים-היפומאנים ושל דיכאון, טיפול של גל דכאוני.

טיפול במצב מאני. ההבדל המרכזי בין הטיפול במצב מאני ומצב היפומאני קשור לתרופות של המאניה. חולים מניים הם מאוד סוערים, לפעמים נזקקים לאשפוז כפוי, לעיתים קרובות התנהגותם מסכנת אותם ואת הסביבה, הם כמעט לא ישנים ולעיתים קרובות לא מציאותיים בחשיבתם. לכן עדיף לאשפז אותם לתקופה ראשונית של איזון.

הקושי הוא שחולים מאניים לעיתים קרובות לא מודעים למצבם ולא מסכימים לטיפול ולאשפוז. ניתן לאשפזם בניגוד לרצונם אם מצבם חמור אבל כל התהליך של האשפוז הכפוי הוא קשה לחולה, למשפחה ואף לרופא המטפל. הטיפול הראשוני מתרכז בלהרגיע את החולה ולעזור לו לישון, לשתות ולאכול.

התרופות המרכזיות בשלב ראשון זה כוללות:

1. כדורי הרגעה מסוג CLONEX או LORIVAN.
2. תרופות אנטיפסיכוטיות (ואנטי מניות) כגון ZYPREXA, SEROQUEL, RISPERDAL, ETUMINE ועוד.

במקביל לטיפול הראשוני מוסיפים תרופות מייצבות מצב רוח:

- LITHIUM
- LICARBIUM
- DEPALEPT/VALPORAL
- TEGRETOL/TERYL/TIMONIL

חלק מהתרופות המייצבות מצב רוח צריך לקבל תוך ניטור של רמת התרופה בדם. בשנים האחרונות הספרות הפסיכיאטרית מראה שלכל התרופות האנטי-פסיכוטיות שהוזכרו קודם לכן יש למעשה השפעה מייצבת לטווח הארוך. הספרות מוכיחה שכל התרופות שנקראות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות או מהדור החדש הן גם מייצבות מצב רוח (ZYPREXA, RISPERDAL, GEODON, SEROQUEL, SOLIAN, LEPONEX). לעיתים קרובות הטיפול המונע של המצבים המני-דפרסיביים יכללו שתי תרופות, האחת מייצבת מצב רוח והשנייה מהקבוצה האנטי פסיכוטית.

לכתבות נוספות על דיכאון ובריאות הנפש:
דיכאון עמיד לתרופות? לכו על גרייה מגנטית
כיצד להתמודד עם התקף חרדה
זה לא פחד, זאת חרדה
תרופות פסיכיאטריות: לקחת או לא?
פורום תמיכה ברשת - כמו טיפול קבוצתי?
היתרונות שבלהיות חולה נפש

הטיפול במצב היפומאני. מצבים היפומאניים הרבה יותר קלים לטיפול עד כי הרבה אנשים שסובלים ממצב זה מתייחסים אליו כ"ככה אני רוצה להיות ולהישאר כל הזמן". הטיפול הפסיכולוגי של החולה המאני צריך לגרום לו להבין שגם מצב מרומם למעשה פוגע בו רבות, הוא מרוכז בעצמו יותר, פחות רגיש לסביבה ועוד. ובמיוחד מעיד על כך שהמערכת שלו לא מאוזנת ואחרי התקופה ה"מצוינת" יכולה להגיע תקופת דיכאון. הטיפול יכלול:

1. תרופות הרגעה או לשינה.

2. מייצב מצב רוח. בנוסף למייצבים שהזכרנו קודם ניתן להוסיף למייצבים ההיפומאניים תרופה בשם LAMICTAL. תרופה זו נחשבת לפחות יעילה לטיפול וגורמת למצבים מאניים אך היא מצוינת למניעה של היפומאניה ושל דיכאון.

טיפול מונע של גלים של מאניה והיפומאניה ושל דיכאון. אחרי שהאדם יצא מהשלב החריף של המחלה עליו להתרכז בטיפול מונע יעיל. התרופות המרכזיות הן אלה שהזכרנו כמייצבי מצב רוח או אנטי פסיכוטיים חדשים. כמו כן יש צורך משמעותי לטיפול בשיחות כדי לסייע לחולה ב:

1. קבלת מצבו.

2. הקפדה על הטיפול התרופתי.

3. שינוי סגנון חיים (הפסקת עישון, שמירה על דיאטה כדי להקטין תופעות לוואי של תרופות, הימנעות מסמים ומשתייה מופרזת).

4. שיקום אישי, כלכלי וחברתי.

5. סיוע למשפחה בהתמודדות עם המחלה.

טיפול של גל דכאוני. האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני והניסיון הקליני של פסיכיאטרים שמטפלים המחלה מחלת מאניה דיפרסיה ממליצים על הימנעות, עד כמה שאפשר, משימוש בתרופות נוגדות דיכאון. הסיבה לכך היא כפולה: א. טמונה בעובדה שתרופות מייצבות מצב רוח מסוגלות גם לרפא את הדיכאון ב. השימוש בתרופות נוגדות דיכאון יכול להוביל להפיכת הדיכאון למאניה או לאי יציבות של מצב הרוח. במצבים מסוימים לא ניתן להימנע משימוש בתכשירים אנטי דיכאוניים.

פסיכותרפיה עוזרת לייצוב של המחלה הביפולארית. ד"ר אלן פרנק מאוניברסיטת פיטסבורג שבארה"ב סקרה שתי עבודות על פסיכותרפיה של המחלה הבי-פולארית שבוצעו במרכזה שבאוניברסיטת פיטסבורג. ד"ר פרנק ציינה את חשיבותם של "החיים המסודרים" בשיקום של חולים הסובלים ממאניה דיפרסיה. ד"ר פרנק מציינת שלחולים עם מאניה דיפרסיה וגם לאלו שסובלים מגלי דיכאון שחוזרים לעיתים קרובות יש שעונים ביולוגיים מאוד רגישים. לכן, אירועים בחייהם שפוגעים בסדר הרגיל שלהם וגורמים לשינויים מהותיים בשינה, בפעולות רגילות ועוד, יכולים להוביל בקלות למשבר חוזר של המחלה. הטיפול מנסה לעזור לחולים לקיים סדר יום קבוע ולהקטין עד כמה שאפשר את השינויים המשמעותיים בסדר זה.

אנשים יכולים להתלונן שזה גורם להם ל"חיים משעממים", ד"ר פרנק עונה להם שהם יכולים להתרגש כמה שהם רוצים בתנאי שהם הולכים לישון בשעה קבועה ומתעוררים בשעה קבועה. עבודות מעין זאת חשובות ביותר. ידוע לנו שחולים עם מאניה דיפרסיה מתמודדים עם קשיי שיקום רבים. עבודות כאלה מוכיחות שניתן לשפר את מהלך המחלה בעזרת השקעה טיפולית פסיכותרפיסטית.

* לאתר מיינד קליניק - לחצו כאן

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

אולי יעניין אותך גם

דיכאון בקרב ילדים ונוער
ד"ר אילן בוש
| 13/08/2019 |
צפיות: 351
קרא עוד
כיצד ילדים יכולים לרכוש חוסן נפשי?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 30/07/2019 |
צפיות: 273
ילד עם חוסן נפשי מגיב טוב יותר ללחץ, לקשיים ולאירועים בלתי צפויים. כדי שילד יפתח חוסן נפשי רצוי שיהיה מודע לחוזקות שלו, שיהיה אופטימי, שיהיה בעל יכולות חברתיות ועוד
קרא עוד
התפתחות מינית: המשחקים שצריכים להדאיג
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 28/07/2019 |
צפיות: 298
התפתחות מינית היא תהליך שמתחיל בגיל ינקות, לכן אין זה נדיר לראות משחק בין ילדים הכולל נגיעות, התפשטות ועוד. עם זאת, חשוב לדעת לזהות את ההבדלים בין משחק תמים למשחק מדאיג
קרא עוד
קוהוט ופסיכולוגית העצמי: כל ילד זקוק להערכה מהוריו
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 24/07/2019 |
צפיות: 446
כל ילד רוצה הערכה והערצה, זהו צורך טבעי ונורמלי בהתפתחות תקינה. ילדים שלא חוו כלל הערכה והערצה עלולים להישאר עם תחושת "עצמי" פגועה, אותה הם ינסו למלא באמצעות האדרה עצמית לא מציאותית
קרא עוד
CBT: מהו טיפול התנהגותי קוגניטיבי
טובי פלד
| 18/07/2019 |
צפיות: 578
טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא אסכולה פסיכולוגית שבה משלבים בין דפוסי חשיבה לבין דפוסי התנהגות למען שינוי הרגלים שליליים ולמניעת חרדה
קרא עוד
שיימינג: בריונות ברשת בקרב בני נוער
ד"ר אילן בוש
| 14/07/2019 |
צפיות: 943
בעידן הרשתות החברתיות, הבריונות הפכה לפומבית יותר ולחסרת רסן. בני נוער רבים חשים בושה, השפלה קשה וחווים טראומה שמותירה בהם צלקות נפשיות, ואלו מערערות את הערך העצמי. מהי תופעת השיימינג? מאלו נורות אדומות אסור להתעלם? ומהם נושאי התקיפות הנפוצים ביותר?
קרא עוד
הפרעות שינה: למה כדאי לישון עם הכלב?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 09/07/2019 |
צפיות: 420
אנשים רבים לא מרשים לכלב שלהם לישון איתם באותה המיטה, אך ההפסד כולו שלהם. שינה עם הכלב מספקת חום בחורף, תחושת רוגע ומקלה על הליך ההירדמות
קרא עוד
גמילה מסמים: שחרור מהתלות ופרידה מהכאב
 אבי יקיר
| 04/07/2019 |
צפיות: 963
התמכרות לסמים היא קשה מנשוא עבור המכור עצמו ועבור הסובבים אותו. המכור הופך להיות הצל של עצמו, וכל רצונו מתמקד אחר חיפוש המנה הבאה. הוא מתנתק, מתבודד ומאבד כל עניין בקרובים אליו. הליך הגמילה מסמים הינו מורכב, והוא כולל התנתקות פיזית אך גם התנתקות נפשית מהסם
קרא עוד
טיפול בדיכאון באמצעות גנטיקה
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 30/06/2019 |
צפיות: 359
מחקר מדעי גדול שנעשה ב- 17 מדינות שונות אשר בתוכן 140 מרכזי מחקר ובהשתתפות יותר מ- 190 חוקרים, מצא כי קיימים גנים שאחראים על האושר ועל מספר תכונות נוספות בקרב בני האדם
קרא עוד
טיפול ב-OCD באמצעות גריה מוחית
ד"ר דורון תודר
| 17/06/2019 |
צפיות: 525
אנשים שסובלים מהפרעה טורדנית- כפייתית נמצאים בתוך מעגל מתמשך של מחשבות אובססיות ובטקסים שחוזרים על עצמם. כל אלה פוגמים משמעותית באיכות חייהם. מהן דרכי הטיפול היעילות ביותר? וכיצד מפחיתים את החרדה?
קרא עוד