גלאוקומה: מה עושים כשהלייזר לא עוזר?

חליתם במחלת גלאוקומה, עברתם ניתוח לייזר והבעיות לא נפתרו? הגיע הזמן שתכירו תרופות אחרות המטפלות במחלה. על טיפולים חדשים וישנים ו-10 עובדות על גלאוקומה שאולי לא ידעתם
ד``ר עמי הירש
| 24/03/2009 |
צפיות: 18,125
גלאוקומה הינה מחלת עיניים הנקשרת עם גיל מבוגר. היא נמנית בקבוצת מחלות העיניים המאופיינות בניוון הדרגתי של תאי העצב והראיה, הגורם לצמצום בשדה הראיה עד לעיוורון, והתוצאות הן בלתי הפיכות. אמנם גלאוקומה היא מחלה בלתי ניתנת לריפוי, אך בעזרת גילוי מוקדם וטיפול מתאים להורדת הלחץ התוך עיני ניתן למנוע את העיוורון.

על מנת לפתור את הבעיות הנגרמות על ידי גלאוקומה, פונים רבים מן החולים לטיפול בלייזר המוריד את הלחץ התוך עיני על ידי שיפור של מערכת הניקוז הטבעית של העין. טיפול זה הוא נפוץ ובחלק גדול מהמקרים אכן פותר את הבעיה. אך מה קורה כאשר טיפול בלייזר לא עוזר, והגלאוקומה ממשיכה להתפתח? כאן נכנסים לתמונה אפשרויות כירורגיות אחרות המיועדות להגברת הניקוז של הנוזלים מהעין. ניתוחים אלה מכונים "ניתוחי פילטרציה".

ניתוחי פילטרציה יוצרים מעין נתיב עוקף דרכו הנוזלים מנוקזים אל מחוץ לעין. מחקרים חדשים מראים כי הורדת הלחץ גם בחולים שאינם סובלים מבעיית לחץ תוך עיני גבוה, מסייעת בצורה מובהקת בהאטה ואף בעצירה של התקדמות הגלאוקומה ובפגיעה בשדה הראיה. ההחלטה על הגישה ושיטת הטיפול נעשית על ידי רופא עיניים מומחה, המתחשב בגורמים שונים כגון מצבו הבריאותי של החולה, חומרת המחלה ועוד.

לשאלות על גלאוקומה, מחלות עיניים ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום רפואת עיניים, מחלות עיניים, בעיות ראיה
פורום ניתוחי עיניים, ניתוחי עפעפיים
פורום רפואת עיניים ילדים
פורום כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
פורום הסרת משקפיים בלייזר

תרופות מקובלות נגד גלאוקומה:

חוסמי ביטא. תרופות החוסמות את הרצפטורים המייצרים את נוזל העין, ועל ידי הפחתת הנוזל קָטֶן הלחץ התוך עיני. רוב התרופות בקבוצה זו הן טיפות עיניים, הנלקחות בדרך כלל פעם או פעמיים ביום והן הוותיקות בתחום ונחשבות למועילות מאוד לרוב המקרים של חולי גלאוקומה הנוטלים אותן. בין התרופות ניתן למצוא את טילופטיק, בטופטיק, בטגאן ואחרות.

מעוררי אלפא. יופידין ואלפאגאן הן תרופות מקומיות חדשות, יחסית, המצליחות לעורר את רצפטורי אלפא בעין, ועל ידי כך מגבירות את פינוי הנוזל התוך עיני דרך אתרי הניקוז מהעין. בצורה זו יורדת כמות הנוזל התוך עיני והלחץ על העין יורד. גם תרופות אלה, הניתנות פעמיים ביום, נחשבות יעילות ותופעות הלוואי שלהן מועטות.

חוסמי האנזים קרבוניק אנהידרזה. אנזים בשם קרבוניק אנהידרזה מצוי בתוך התאים המייצרים את נוזל העין, והוא חיוני לתהליך ייצור הנוזלים. מכאן נובע כי תרופות המסוגלות לחסום את האנזים מסוגלות להפחית את הלחץ בעין. בשנים האחרונות נעשו מאמצים על מנת לאפשר נטילת תרופות אלו כטיפות, אשר הוכתרו כהצלחה. אולם, עדיין רובן נלקחות בבליעה ככמוסות, פעמיים עד ארבע פעמיים ביום. שתי התרופות הנפוצות הן נפטזאו, דיאמוקס וטרוסופט.

פרוסטגלנדינים. זוהי קבוצת תרופות חדישה ביותר נגד גלאוקומה. מדובר בקסלאטאן, תרופה מקומית הנלקחת רק פעם אחת ביום, ושתופעות הלוואי שלה מצומצמות עד מאוד. פרוסטגלנדינים, השייכים למשפחת ההורמונים ועוזרים בקרישת דם, קיימים בגוף בצורה טבעית, אך סוג התרופה שהופקה לצורך הטיפול בגלאוקומה והריכוז המיוחד, הולידו תכשיר בעל הצלחה אדירה בהורדת הלחץ התוך עיני. בישראל קיימות תרופות חדשות מקבוצה זו, כגון טראבטן, ולומיגן.

10 עובדות על מחלת הגלאוקומה:

1. מחלת הגלאוקומה (ברקית) נקראת "הגנב השקט" של הראיה מכיוון שבשלביה הראשונים, לא חשים בשינוי בראיה. המדובר במחלה אשר באופן איטי גורמת לאיבוד סיבי עצב הראיה, אשר אחראיים להעברת גירוי הראיה מהרשתית אל מרכזי הראיה במוח. לכן, עם הזמן, נפגעים חלקים משדה הראיה עד אשר שדה הראיה מצטמצם והחולה רואה כמו דרך "צינור". בדרגה הקשה עלול להיפגע גם מרכז הראיה עד לכדי עיוורון.

2. גלאוקומה מהווה את הגורם השלישי לעיוורון, אחרי ניוון מקולרי תלוי גיל (נמ"ג) ורטינופטיה סוכרתית.

3. הגורמים להתפתחות גלאוקומה הם גיל, תורשה, מחלת הסוכרת, לחץ דם, השמנת יתר ושימוש ממושך בטיפות עיניים המכילות סטרואידים.

4. גלאוקומה גורמת לאחד או יותר מהתסמינים הבאים: לחץ תוך עיני מוגבר, נזק לעצב הראיה וכפועל יוצא נזק לשדה הראיה (ראיית מרחב).

5. כאשר הגלאוקומה מתקדמת ונגרם נזק לשדה הראיה, החולה מוגבל בביצוע פעולות כגון נהיגה.

למאמרים נוספים בנושא גלאוקומה, מחלות עיניים ועוד:
וידאו: הכל על גלאוקומה
היום מטפלים בגלאוקומה וקטרקט ביחד
אובדן ראיה - איך מתמודדים עם זה?
ניוון רשתית: הדור החדש של התרופות
עם הסוכרת מגיעות מחלות עיניים

6. סוג הגלאוקומה הנפוץ ביותר (כ-85%) הינו "גלאוקומה פתוחת זווית". מדובר במחלה כרונית, איטית, מתקדמת ובשלביה הראשונים כמעט שאין ביטוי לתסמיני המחלה. הסוג הפחות נפוץ הוא גלאוקומה סגורת זווית, הגרמת עקב שינויים במבנה זווית העין המהווה את אזור ניקוז הנוזלים. סוג פחות נפוץ, הוא גלאוקומה עם לחץ תוך עיני תקין. במקרה זה ישנם שינויים במבנה עצב הראיה וצמצום בשדה הראיה, ללא לחץ תוך עיני מוגבר.

7. לחץ תוך עיני גורם לצמצום שדה הראיה ובמקרים קיצוניים אף עלול להוביל לעיוורון.

8. מכיוון שמדובר במחלה "שקטה", אשר בשלביה המתקדמים יש נזק של רקמה עצבית בלתי הפיך, חשוב האבחון והטיפול המוקדם. יש לעבור בדיקה של לחץ תוך עיני אחת לשנתיים מגיל 50, ובמקרים של היסטוריה משפחתית מומלץ לעבור את הבדיקה כבר מגיל 40.

9. במקרים בהם נמצא כי הנבדק לוקה במחלה, הטיפול הראשוני במרבית המקרים הינו באמצעות טיפות עיניים שנועדו לאזן את כמות הנוזל המופרש אל העין עם הנוזל המנוקז מבחוץ.

10. כאשר המחלה מתקדמת, תידרש התערבות כירורגית או ניתוח לייזר להורדת הלחץ. לכן, ככל שהאבחון מוקדם יותר, כך הסיכון להחמרה ולנזק בלתי הפיך קטן.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר שרגא וקסלר
    ד"ר שרגא וקסלר
    גניקולוג נשים בכיר מחלות עריה, צוואר הרחם וקונדילומה בגברים ובנשים, מנהל מכון שער לבריאות האישה והגבר ... קרא עוד