עם הסוכרת מגיעות מחלות עיניים

בכל סוגי מחלת הסוכרת קיים סיכון לפתח מחלות עיניים, והנזק גובר ככל שמשך המחלה ארוך יותר. מהן מחלות העיניים העיקריות הנגרמות כתוצאה מסוכרת, למה הן גורמות, ומהם הטיפולים? התשובות בפנים
| 18/02/2009 |
צפיות: 15,256
סוכרת הינה הגורם המרכזי לאובדן ראיה בעולם המערבי בקבוצת הגילאים 20-65.

מחלה הסוכרת גורמת נזק בכלי הדם הקטנים ברשתית העין, האיבר אשר קולט אור וממיר אותו לאותות חשמליים הנשלחים למוח, ומצוי בחלקו הפנימי של גלגל העין.

בכל סוגי מחלת הסוכרת קיים סיכון לפתח נזקים ברשתית, והנזק גובר ככל שמשך המחלה עולה. בחולים בהם ידוע על מחלת סוכרת חמש שנים הסיכוי לפתח מחלת רשתית הינו בערך 25%. בחולים בהם ידוע על מחלת סוכרת 15 שנים - כמעט בכולם קיים נזק בכלי הדם של הרשתית. בחלק קטן מן החולים רואים את הנזק הסוכרתי כבר עם אבחון מחלת הסוכרת.

מחלת הסוכרת פוגעת בכלי הדם הקטנים של הרשתית וכתוצאה מכך הם מתחילים להדליף את תוכנם לתוך רקמת הרשתית. לעתים נוצר דימום ולעתים יש דליפה של סרום - הנוזל המצוי בכלי הדם ללא הכדוריות האדומות.

בשלבים מוקדמים של המחלה החולה לא יחוש כל סימפטומים. בשלבים מאוחרים יותר הדלף הרב יגרום לבצקת של הרשתית, ובמידה והבצקת מערבת את מרכז הראיה, תיגרם ירידה בראיה בדרגות חומרה שונות. מצב זה קרוי "רטינופתיה בלתי-שגשוגית", הגורמת בדרך כלל לירידה ניכרת בראיה, אך לא לעיוורון מלא.

בשלבים מתקדמים וקשים יותר של המחלה, כלי הדם של הרשתית נחסמים בצורה קשה יותר, ואז יש ירידה משמעותית באספקת דם וחמצן לרשתית.

לשאלות על סוכרת, מחלות עיניים ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום סוכרת אנדוקרינולוגיה
פורום רפואת עיניים, מחלות עיניים, בעיות ראיה
פורום אופטיקה, משקפיים, עדשות מגע
פורום סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
פורום רפואת עיניים ילדים

רשתית שהיא חסרת אספקת דם תקינה מגיבה בהפרשת חומר הקרוי VEGF, הגורם לגדילת כלי דם חדשים. גדילת כלי דם חדשים נשמע אולי רעיון טוב, אולם למעשה הוא רעיון רע מאד עבור הרשתית, כיוון שכלי הדם החדשים הללו הנם כלי דם בלתי תקינים, אשר גורמים ללא טיפול מתאים לדימום הממלא את כל העין. שלב זה של הרשתית הסוכרתית קרוי "רטינופתיה שגשוגית".

דימום זה מצטלק במשך הזמן, איתו מצטלקת גם הרשתית, היא נפרדת ממקומה הטבעי, מאבדת את יכולת קליטת האור ועיבודו, מה שמביא לעיוורון מלא ובלתי הפיך. מצב זה של הרשתית הסוכרתית נקרא "רטינופתיה צלקתית".

מצב הרשתית של החולה הסוכרתי מאובחן על ידי בדיקת רופא עיניים: במהלך הבדיקה מזליף הרופא לעיני החולה טיפות אשר מרחיבות את האישונים. כאשר האישונים מורחבים ניתן להסתכל דרכם בעזרת מיקרוסקופ מיוחד על מצב הרשתית.

ישנם גם שני סוגי צילומים המבוצעים כדי להעריך את מידת הדלף וקיום כלי הדם הבלתי תקינים. צילום אחד נקרא צילום פלואורסצאין, ובמהלכו מזריקים לווריד חומר המדגים היטב את מצב הרשתית, כלי הדם שלה, ומידת הדליפה מהם. הצילום שני נקרא OCT, הוא מתבצע ללא הזרקת חומר לווריד, ומאפשר, על ידי שבירת קרני אור באופן שונה על ידי רקמות שונות ברשתית, לראות את עובי הרשתית ואת מידת הבצקת.

טיפולים בבצקת של מרכז הראיה. במידה וקיימת בצקת משמעותית של מרכז הראיה (המקולה) יש צורך בטיפול לסילוקה. הטיפול הראשון והחשוב ביותר בבצקת הינו הטיפול בלייזר. מטרתו היא לייצב את הראיה הקיימת, ולעתים אף לשפרה בשלב בו ניתן עדיין לשפר, וזאת על ידי הפסקת הדלף מכלי הדם החולים.

בטיפול זה מכוונים קרן לייזר דקיקה ביותר (בקוטר של 1/20 סנטימטר) אל כלי הדם הדולפים על מנת לסוגרם, ואל הרקמה הבצקתית החולה. עם העלמות כלי הדם הבלתי-תקינים מפסיקה הדליפה לרשתית, הבצקת נספגת, והירידה בחדות הראיה נעצרת, ולעתים אף משתפרת.

טיפול לייזר זה עוזר משמעותית לעצירת התקדמות הפגיעה הסוכרתית ברשתית, אך יעילותו אינה מושלמת. בכ- 29% מכלל החולים הסוכרתיים הסובלים מסוכרת 20 שנה ויותר מאובחנת בצקת מקולרית, ויותר ממחצית מכלל חולים אלו יאבדו שתי שורות של חדות ראיה (אמות מידה לחדות ראיה) במהלך שנתיים.

הטיפול בלייזר מקטין את הירידה בחדות הראיה בכחצי, אך עדיין 12% מהעיניים אשר מטופלות בלייזר מאבדות שתי שורות של חדות ראיה ואף יותר במהלך השנתיים לאחר הטיפול.

הסיכוי לשיפור ראיה בעקבות טיפול בלייזר, אף כי קיים לעתים, הינו נמוך אף יותר: רק ב-3% מכלל העיניים המטופלות בלייזר תופיע הטבה בחדות ראיה של שתי שורות ויותר.

במקרים בהם התפתחה הצורה המתקדמת יותר של המחלה, אותה צורה בה נחסמו כלי דם תקינים ברשתית וצמחו כלי דם בלתי-תקינים, דהיינו הצורה "השגשוגית", גם בהם הטיפול המוכח היחיד הוא טיפול בלייזר.

בטיפול זה הורסים חלק מהרשתית ההיקפית, שאינה תורמת הרבה לראיה, כדי שסך תצרוכת הדם והחמצן של כל הרשתית תרד, מרכז הראיה הטובה יישמר, תופסק הפרשת החומר הגורם לשגשוג כלי דם בלתי-תקינים, והם יעלמו, או יצטלקו, לפני שמתרחשת הפרדת רשתית צלקתית קשה.

במצב שגשוגי זה מבצעים טיפול הכולל הרבה יותר כוויות לייזר, על פני שטח יותר נרחב של הרשתית ובעוצמה הרבה יותר חזקה. טיפול זה מקטין באופן משמעותי את הסיכוי לאבוד ראייה משמעותי, חולים עם מחלת רשתית מתקדמת-שגשוגית זו.

אך עדיין ישנם חולים, שלמרות הטיפול בלייזר כלי הדם הבלתי תקינים ברשתית שלהם ממשיכים לגדול ולשגשג, ולגרום לדימומים חוזרים ברשתית ולהיפרדותה.

בשל העובדה שהטיפול בלייזר איננו יעיל בחלק מהחולים, החלו ניסיונות לטיפולים נוספים על מנת לשפר את חדות הראיה בחולים עם בצקת מקולרית, וטיפולים אחרים על מנת להפסיק את שגשוג כלי הדם החולים בחולים עם מחלת רשתית-שגשוגית. הנסיונות מחולקים לטיפולים תרופתיים וטיפולים בעזרת ניתוחים.
<@ --- IMG_2 --- @>
הטיפול התרופתי הראשון בבצקת מקולרית היה הזרקת סטרואיד בעל פעילות ארוכת טווח לחלל העין. החומר המוזרק נקרא טריאמצינולון אצטנואיד (TRIAMCINOLONE ACETANOID ) או, בשמו המסחרי, קנלוג (KENALOG).

זהו הורמון סטרואידלי אשר מתפרק לאט בתוך הגוף. בין יתר תפקידיהם ההורמונים הסטרואידלים משמשים כחומרים נוגדי דלקת. כפי הנראה, אחד הגורמים העיקריים להיווצרות לבצקת המקולרית בחולי סוכרת הוא שחרור חומרים גורמי דלקת אשר גורמים להגברת חדירות כלי דם.

טריאמצינולון אצטט מונע את פעילות הגורמים הדלקתיים, ובכך מונע דלף בלתי תקין מכלי הדם, ועל ידי כך נמנעת הבצקת הגורמת לירידה הראיה. החומר מוזרק לתוך חלל העין, ולאחר הזרקתו הוא מתמוסס ומגיע לריכוזים גבוהים באזור הרשתית למשך יותר מחודש.

בשנתיים האחרונות פותח טיפול נוסף, והוא על ידי הזרקה של חומר אחר, שהוא נוגד-גדילה של כלי דם חולים בעין ומקטין את חדירותם, הלא הוא BEVACIZUMAB, או בשמו המסחרי אבסטין. לגבי חומר זה כטיפול בבצקת מקולרית אין עדיין מחקרים מבוקרים או ארוכי טווח בספרות האופטלמולוגית, אך מחקר ראשוני של ה-DRCR network אשר פורסם בעיתון OPHTHALMOLOGY בשנת 2007 הראה תוצאות מבטיחות.

מחקר זה כלל כמות מעטה של חולים, ועד שיתבצע מחקר מבוקר ומשווה שיכלול מספר גדול של חולים לא ניתן להגיע למסקנות ברורות. יחד עם זאת, ישנם מומחי רשתית רבים אשר מוסיפים לטיפול בלייזר בד בבד עם ביצועו גם הזרקת אבסטין, אם כי הרושם הקליני הוא שההשפעה היא קצרת טווח בלבד. גם במקרים של מחלת רשתית מתקדמת יותר עם כלי דם בלתי תקינים המשגשגים, יש כנראה לאבסטין תפקיד משמעותי.

לכתבות נוספות ברפואת עיניים:
פלא הבריאה: התפתחות הראיה אצל תינוקות
עבודה מול מחשב: תרגילי עיניים ביצעתם?
עדשות מגע, הגיע הזמן לשדרג
חדש: הסרת משקפיים בלייזר אינטראלאסיק
7 טיפים: בחירת עדשות מגע לסביבה מאתגרת

אין עדיין עבודות ברורות בספרות, אולם הרושם הקליני הוא שבמקרים שבהם ממשיך שגשוג כלי הדם למרות טיפול בלייזר, או במקרים בהם לא ניתן לבצע טיפול בלייזר מכיוון שהעין מלאה דם ולא ניתן לראות את הרשתית כדי לכוון את קרן הלייזר, הזרקת אבסטין לתוך העין גורמת לסגירת כלי הדם המשגשגים, ואז, עם ספיגת הדימום, מתאפשר טיפול בלייזר.

ניתוח. אם מגיעים לצורך בניתוח, מדובר בניתוח של כריתת הזגוגית, שנקרא VITRECTOMY. במקרה של בצקת מקולרית, הניתוח הינו ניתוח ניסיוני. הזגוגית ממלאה באופן פיזיולוגי את רוב חלל העין. בסוכרת ידוע כי קיימת אחיזה הדוקה מן הנורמה של הזגוגית לפני הרשתית, ובמקרים בהם יש בצקת מקולרית קשה שאינה מגיבה לטיפולי לייזר הועלתה השערה כי הבצקת נובעת ממשיכת הרשתית על ידי הזגוגית האחוזה בה בחוזקה.

במקרים אלו נוסה ניתוח חדשני בו מקולפת שכבת הזגוגית שמעל לרשתית. ניתוח זה הינו חדשני ביותר ובוצע במספר נמוך של מקרים, אך בסדרות קטנות נתקבלו תוצאות מעודדות, ונראה כי במקרים קשים במיוחד, שאינם מגיבים לטיפולים אחרים, יש מקום לניתוח זה בניסיון לייצב ולשפר את חדות הראיה. גם במרכזים שונים בישראל הוחל בטיפול ניתוחי זה.

ניתוח הויטרקטומיה מבוצע באופן שגרתי במקרים של מחלת רשתית-שגשוגית מתקדמת אם נוצר דימום הממלא את חלל העין, או אם נוצרת רקמת צלקת המושכת את הרשתית ומפרידה אותה. במקרים אלה חודרים לתוך העין במכשירים כירורגיים עדינים, מוציאים את כל רקמת הזגוגית עם הדם שבתוכה, מפרידים את כלי הדם המצולקים מהרשתית ומצמידים את הרשתית למקומה הטבעי אם היא מופרדת.

לסיכום, לאחר לשנים רבות בהן הטיפול היחיד במחלת רשתית סוכרתית היה הטיפול בלייזר, נראה כי טיפולים חדשניים נוספים מראים תוצאות מבטיחות, וקיים סיכוי כי הם יהוו פריצת דרך נוספת באפשרויות הטיפול בחולים הסובלים ממצבים קשים של סוכרת העין אשר אינם מגיבים לטיפולים הראשוניים.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר אסנת רזיאל
    ד"ר אסנת רזיאל
    טיפול רב תחומי בהשמנה כירורגית בכירה, מומחית לטיפול רב תחומי בהשמנה והמקימה והמנהלת הרפואית של מלב"י - המרכז לטיפול בהשמנת יתר. תחומי התמחות: שרוול קיבה, מעקף קיבה, מעקף תריסריון, הצרת קיבה עם טבעת... קרא עוד