סכיזופרניה: כל הטיפים להתמודדות המשפחה

כאשר אדם חולה בסכיזופרניה, משפחתו עוברת טלטלה. בני המשפחה חווים בלבול, חרדה, חוסר אונים, כעס ועוד. חשוב שהמשפחה תתלכד ותתמוך בחולה ע"י עידוד לפנות לטיפול, פיקוח על נטילת תרופות וכו'
ד``ר אירנה נתנאל
| 15/02/2009 |
צפיות: 13,370
אורנה (שם בדוי) בת 23, בכורה בין שני אחים, מתגוררת בבית הוריה. לפני כשנתיים חוותה אירוע פסיכוטי במהלכו התלוננה על שמיעת קולות.

הוריה שמו לב שהיא דיברה לעצמה, ובזמן ארוחת שישי ניסתה לקפוץ מהמרפסת. הוריה המבוהלים הגיעו לחדר מיון ואורנה אושפזה במחלקה סגורה של בית חולים פסיכיאטרי. לאחר שבועיים היא חזרה הביתה.

מצבה הוטב, אך את האחים הטרידו שאלות רבות כגון: כיצד זה קרה לאחותם, האם זה יקרה גם להם, האם המחלה עוברת בתורשה, כיצד להסביר לחברים שאחותם אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי, ומה אם כולם ידעו שאחותם סכיזופרנית.

אמה של אורנה נאלצה לקחת חופשה ללא תשלום מעבודתה כדי לטפל בבתם, וכל עול הפרנסה נפל על האב. את כולם הטרידה השאלה האם האירוע עלול לחזור על עצמו.

סכיזופרניה נגרמת ממגוון סיבות: תורשתיות, ביולוגיות, סביבתיות או כתוצאה משימוש לרעה בחומרים כימיים. היא מביאה לכאב ולסבל רב של החולים ובני המשפחה.

החולים מסכיזופרניה עלולים לסבול מתסמינים שונים וביניהם: הזיות ראיה, הזיות שמיעה, פרנויות, עניין חדש ברעיונות מופשטים, בפילוסופיה, במיסטיקה ובדת, התנהגות מוזרה, רעיונות ביזאריים, ועוד.

למידע נוסף על סכיזופרניה ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום דיכאון חרדה
פורום פסיכיאטריה
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער
פורום חרדות, טראומות, פחדים
פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות

סכיזופרניה מתאפיינת בשלבים מסוימים והיא בדרך כלל תהליך ארוך וממושך. היא אינה חשוכת מרפא, ולא תמיד היא מביאה להתדרדרות בתפקוד.

ישנם מקרים רבים שבהם החולים סובלים מהתקף חריף אחד בחייהם וזהו. אך כשליש מהסובלים חווים התקפים חוזרים. שיפור בתרופות הפסיכיאטריות הביאו לקיצור תקופת האשפוז ולחזרתם של החולים למשפחה ולקהילה.

המשפחות של החולים נושאות בעיקר העול של התמודדות עם החולה בסכיזופרניה ויש להן השפעה משמעותית על מהלך המחלה והשיקום.

תהליך ההתמודדות והשיקום עשוי להיות ממושך, אך יש בו תקווה להטבה. התמיכה והעידוד, קבלה וחום שבני משפחה מעניקים הינם בעלי חשיבות רבה עבור החולה ותורמים רבות למניעת התקפים חוזרים.

לכן, במהלך הטיפול חשוב להתייחס לצרכים של המשפחה כדי שיהיה להם כוחות לעבור את התהליכים הלא פשוטים. מערך השירותים הפסיכיאטריים מודע היום יותר מאי פעם לצורך לשתף את משפחת החולה כחלק מהטיפול והשיקום.

כך, המשפחה הופכת לאחד המטפלים הלא פורמאליים העיקריים של החולה. התמודדות המשפחה עם בן משפחה חולה בסכיזופרניה מעוררת רגשות של בלבול, חרדה, אובדן שליטה, חוסר אונים, כעס, אשמה, אי ודאות וייאוש.

במשפחות אחדות קיים עיסוק מתמיד במחלה, ובמשפחות אחרות לחלופין קיים מצב של הדחקה וחוסר התמודדות עם שינויים בעקבות המחלה. במחלת הסכיזופרניה, הנטל על המשפחה אינו פוחת ואף מוגבר עם השנים. המערכת המשפחתית נאלצת להתמודד עם הצורך לטפל בחולה ובו זמנית לשמור על שגרת חיים מסוימת.

מהם הקשיים איתם מתמודדת משפחתו של חולה בסכיזופרניה? בדרך כלל המשפחה עוברת תהליך הדרגתי וארוך של קבלה והכרה בבעיה. התהליך מלווה ברגשות אשמה, הכחשה, רגשות של כישלון ואובדן ציפיות על בן המשפחה החולה.

אי ודאות לפני התקפים עתידיים בשל חוסר יציבות רגשית של החולה גורמים ללחץ ומצוקה אצל בני המשפחה. משפחות סובלות מחוסר ידע לגבי המחלה ולכן מתעוררים חלוקי דעות רבים כיצד לנהוג עם בן המשפחה החולה.

משפחה עלולה לחוות פגיעה במעגל החיים שלה כיחידה משפחתית ושל כל אחד מבני המשפחה בנפרד. כתוצאה מהבושה, חוסר בשעות הפנאי, המצוקה והלחץ תחול התרחקות מהמעגל החברתי. עקב הצורך להיות עם החולה ובשל הקשיים הרגשיים הנובעים ממשברים הקשורים לחולה עשויים להתעורר קשיים כלכליים ופגיעה באפשרות העבודה והפרנסה מצד החולה והן מצד בני משפחתו.

הטיפול בחולה שסובל מסכיזופרניה הופך להיות קשה יותר בשל מצבו הקוגניטיבי אשר מקשה על בני המשפחה לתקשר איתו. בנוסף, במקרים רבים המשפחה נדרשת להשגיח על החולה בשל התנהגויות מסוכנות שלו.

מה קורה כאשר אחד מבני הזוג חולה? כאשר אחד מבני הזוג חולה בסכיזופרניה, המחלה מפרה את האיזון הזוגי והנטל נופל על בן הזוג הבריא. בן הזוג החולה מפתח תלות בבן הזוג הבריא. צורכי התלות והעצמאות של בן הזוג החולה מקבלים עדיפות על פני צרכיו של הבריא.

בן הזוג המטפל הופך לעתים חסר אונים אל מול הצורך לקבל על עצמו את תפקיד "החזק" בין בני הזוג. הוא נאלץ לקחת על עצמו משימות רבות שעלולות להגביל אותו מבחינת ההתפתחות האישית שלו עצמו. לעיתים בני הזוג חווים אובדן אינטימיות, בדידות חברתית ונאלצים להתמודד עם סטיגמה.

מה קורה כשהורה לילדים צעירים לוקה בסכיזופרניה? כאשר הורה לילדים צעירים לוקה בסכיזופרניה, בשל מצבו הוא מתקשה להתפנות לילדיו ולרוב אינו מצליח למלא היטב את תפקידו. לעתים קרובות ההורים מנסים להסתיר מילדיהם את המצב, בחוסר הצלחה בדרך כלל.

חשוב לזכור כי ילדים רגישים מאוד למתרחש אצל ההורים, ולכן, עדיף למצוא הסבר מתאים לגילו של הילד, אשר ירגיע את החששות שמתעוררים בו עקב מצבו של ההורה. עדיף להסביר להם שההורה מוגבל מאשר להמציא תירוצים שמעוררים דאגה וחוסר ביטחון.

מה קורה כשכהורה לילדים בוגרים לוקה בסכיזופרניה? כאשר ההורה החולה הופך להיות תלוי במשפחה, בפני הילד הבוגר עומדות השאלות, האם הוא יכול להתמודד עם המצב? האם הוא עושה מספיק?

אחריות הילד המטפל בהורה שסובל מסכיזופרניה יכולה להשפיע על איכות יחסיו של הילד עם בן זוגו ועם ילדיו. מצוקות הבנים המטפלים גוברות בגלל הצטמצמות בזמנם הפנוי, הפרעות בשגרת החיים, הוצאות כספיות ועוד.

כתוצאה מכל אלה הרבה בנים מטפלים מותשים פיזית ונפשית. לעתים בגלל הבושה הם נמנעים מלבקש עזרה מבחוץ וכל נטל הטיפול נופל עליהם.

מה קורה כשאחד האחים לוקה בסכיזופרניה? דנה בת 20 היא אחות בכורה בין שלוש אחיות. התפרצות המחלה אצלה מאוד הפחידה את שתי אחיותיה. בפגישות טיפול הן חזרו והדגישו את פחדיהם מהתפרצות המחלה גם אצלן.

הן היו טרודות בשאלה: "אם זה קרה לאחותי הבכורה האם זה יכול לקרות גם לי"? שאלות דומות שאל את עצמו שון בן 18 כאשר אחיו התאום אילן חלה בסכיזופרניה.

סוגיות רגשיות רבות מטרידות את אחי החולה שלקה בסכיזופרניה. התפרצות המחלה מעלה אצל אחים חששות הקשורות במרכיב התורשתי של המחלה, רגשות סותרים כלפי האח החולה, בושה וחשש מסטיגמה.

לכתבות נוספות בנושא:
גיל ההתבגרות: להתמודד עם חרדות
לכל הסטודנטים: צאו מהפאניקה
ביופידבק כראי לנפש
11% מהמתבגרים בארץ עם הפרעה נפשית
דוחים הכל למחר? אולי זו הפרעת קשב

במה המשפחה יכולה לעזור לחולה בסכיזופרניה? למשפחה יש תפקיד מרכזי בסיוע לבן המשפחה החולה. העזרה יכולה להינתן בתחומים רבים, ביניהם: תמיכה בעת משבר, עידוד לפנות לטיפול, פיקוח על קיום הוראות רפואיות, תמיכה בעת הופעת מחשבות התאבדות, ליווי בתהליך השיקומי ותמיכה בהמשך טיפול מניעתי. בעזרת המשפחה ניתן לבנות תוכניות מסייעות, הכוללות הרפיה, פעילות גופנית, בניית סדר יום ועוד.

בהתמודדות עם סכיזופרניה על בני המשפחה להבין שהמחלה אינה בשליטת החולה, שהחולה אינו בחר בהתנהגותו, שהוא מתנהג כך או אחרת לא בגלל שהוא מתפנק או מפני שהוא "חלש אופי", אלא עקב מחלה שהתפרצה אצלו.

לעתים קרובות בני משפחה טרודים בשאלה "עד כמה ללחוץ על החולה?". אין תשובה חד משמעית לשאלה זו. קיים איזון עדין בין דרבון לפעולה, ובין לחץ מוגזם על החולה. הדרכה של הצוות המקצועי המטפל תסייע למשפחה לתמוך בבן המשפחה בלי להקשות את מצבו.

כשהמצב הולך ומחמיר, בשלב החריף של המחלה, הסובל מתקשה לרסן את עצמו, שיפוט המציאות שלו נעשה לקוי והוא סובל מתפיסות שגויות. בשלב זה הוא נזקק לעזרתם ומעורבותם של בני משפחתו במתרחש. תפקידם של בני המשפחה לעצור התנהגויות ההרסניות על ידי פניה לקבלת עזרה מקצועית.

גיוס בני המשפחה להגברת שיתוף הפעולה ביניהם, מביא לשיפור ההבנה לצרכים המיוחדים של החולה, וליצירת אווירה רגשית משפחתית תומכת ומעודדת.

כדי להקל על המשפחה, אנשי מקצוע עוזרים להם להתארגן סביב המשבר וללמוד לחיות לצד המחלה. משפחות שמתמודדות עם בן משפחתם שסובל מסכיזופרניה יכולים לעזר בסיוע המקצועי על ידי גופים וולונטריים כדוגמת ארגון "אנוש" שלו סניפים רבים בכל רחבי הארץ.

בנוסף, ניתן לפנות לקבלת יעוץ והדרכה משפחתית באופן דיסקרטי ומקצועי על ידי פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים.

לאתר מיינד קליניק

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

לקביעת תור עם ד"ר אירנה נתנאל
פסיכותרפיסטית מוסמכת לטיפול התנהגותי - קוגניטיבי CBT. עובדת במרכז לטיפול מתקדמים "מיינד קליניק" מומחית לטיפול בהפרעות חרדה, הפרעות במצב הרוח, סכיזופרניה

יועצים בתחום

  • ד"ר דורון תודר
    ד"ר דורון תודר
    פסיכיאטר קליני מומחה נוירופידבק-טיפול לא תרופתי, פסיכיאטר מומחה. מנהל את המרכז הרפואי נוירוקליניק לטיפולי נוירופידבק. מנהל את המרפאה הציבורית היחידה בישראל לטיפול בנוירופידבק, במרכז לבריאות הנפש בב... קרא עוד
  • ד"ר בן עמית
    ד"ר בן עמית
    פסיכיאטריה ומדעי המוח תחומי טיפול: דיכאון, מתח וחרדה, כאבים כרוניים, פיברומיאלגיה, מאניה- דיפרסיה והפרעה פוסט- טראומתית (PTSD) ... קרא עוד

אולי יעניין אותך גם

פיברומיאלגיה – זה לא "הכול בראש", אלא "הכול במוח"
ד"ר בן עמית
| 16/09/2019 |
צפיות: 1,258
בשנים האחרונות מתגברת והולכת המודעות לתסמונת הפיברומיאלגיה, המתבטאת בכאבים מפושטים ונודדים באזורים רבים בגוף. מאחר ואין בדיקת מעבדה אבחנתית לפיברומיאלגיה, כגון צילום או בדיקת דם, עד כה לרבים מהמטופלים היה נאמר כי "זה הכול בראש", הוצע להם לעבור בירור נפשי, לאזור כוחות ולהתגבר. לכן, מעבר לכך שרבים מהמטופלים לא קיבלו מזור למכאוביהם, הם מתארים תחושת בדידות קשה מול המערכת, ניכור והעדר אמפתיה. בשנים האחרונות מחקרים חדשים שופכים אור על המקור לפיברומיאלגיה, אשר מאשרים כי מדובר בתסמונת אמיתית לכל דבר ואף נפוצה, מסייעים למטופלים להבין שהם לא לבד, ונותנים תקווה למציאת טיפול יעיל. במאמר זה נסקור מעט מהחידושים בתחום.
קרא עוד
קנאביס רפואי וסגולותיו הרפואיות
ד"ר בן עמית
| 10/09/2019 |
צפיות: 1,379
באחרונה עולה רבות לתשומת הלב הציבורית נושא ה"קנאביס הרפואי", או שימוש בסם הקנאביס בכדי להקל על תסמינים ולטפל במצבים בריאותיים שונים. יחד עם זאת, השימוש בקנאביס למטרות רפואיות אינו חדש, וקיימות עדויות לכך שהצמח שימש לצרכים רפואיים זה אלפי שנים, החל בסין ובמצרים העתיקה.
קרא עוד
דיכאון בקרב ילדים ונוער
ד"ר אילן בוש
| 13/08/2019 |
צפיות: 2,140
קרא עוד
כיצד ילדים יכולים לרכוש חוסן נפשי?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 30/07/2019 |
צפיות: 619
ילד עם חוסן נפשי מגיב טוב יותר ללחץ, לקשיים ולאירועים בלתי צפויים. כדי שילד יפתח חוסן נפשי רצוי שיהיה מודע לחוזקות שלו, שיהיה אופטימי, שיהיה בעל יכולות חברתיות ועוד
קרא עוד
התפתחות מינית: המשחקים שצריכים להדאיג
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 28/07/2019 |
צפיות: 523
התפתחות מינית היא תהליך שמתחיל בגיל ינקות, לכן אין זה נדיר לראות משחק בין ילדים הכולל נגיעות, התפשטות ועוד. עם זאת, חשוב לדעת לזהות את ההבדלים בין משחק תמים למשחק מדאיג
קרא עוד
קוהוט ופסיכולוגית העצמי: כל ילד זקוק להערכה מהוריו
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 24/07/2019 |
צפיות: 611
כל ילד רוצה הערכה והערצה, זהו צורך טבעי ונורמלי בהתפתחות תקינה. ילדים שלא חוו כלל הערכה והערצה עלולים להישאר עם תחושת "עצמי" פגועה, אותה הם ינסו למלא באמצעות האדרה עצמית לא מציאותית
קרא עוד
CBT: מהו טיפול התנהגותי קוגניטיבי
טובי פלד
| 18/07/2019 |
צפיות: 683
טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא אסכולה פסיכולוגית שבה משלבים בין דפוסי חשיבה לבין דפוסי התנהגות למען שינוי הרגלים שליליים ולמניעת חרדה
קרא עוד
שיימינג: בריונות ברשת בקרב בני נוער
ד"ר אילן בוש
| 14/07/2019 |
צפיות: 1,013
בעידן הרשתות החברתיות, הבריונות הפכה לפומבית יותר ולחסרת רסן. בני נוער רבים חשים בושה, השפלה קשה וחווים טראומה שמותירה בהם צלקות נפשיות, ואלו מערערות את הערך העצמי. מהי תופעת השיימינג? מאלו נורות אדומות אסור להתעלם? ומהם נושאי התקיפות הנפוצים ביותר?
קרא עוד
הפרעות שינה: למה כדאי לישון עם הכלב?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 09/07/2019 |
צפיות: 514
אנשים רבים לא מרשים לכלב שלהם לישון איתם באותה המיטה, אך ההפסד כולו שלהם. שינה עם הכלב מספקת חום בחורף, תחושת רוגע ומקלה על הליך ההירדמות
קרא עוד
גמילה מסמים: שחרור מהתלות ופרידה מהכאב
 אבי יקיר
| 04/07/2019 |
צפיות: 1,062
התמכרות לסמים היא קשה מנשוא עבור המכור עצמו ועבור הסובבים אותו. המכור הופך להיות הצל של עצמו, וכל רצונו מתמקד אחר חיפוש המנה הבאה. הוא מתנתק, מתבודד ומאבד כל עניין בקרובים אליו. הליך הגמילה מסמים הינו מורכב, והוא כולל התנתקות פיזית אך גם התנתקות נפשית מהסם
קרא עוד