מפרישים מוגלה ושורף לכם? יש לכם זיבה

להלן העובדות: 60 מיליון נדבקים בעולם מדי שנה, אפשר להידבק גם ע"י מגבות, בחודשים יולי עד ספטמבר עולים הסיכויים להידבקות. מחלת הזיבה מתגברת. בואו ללמוד להימנע מאחת ממחלות המין הנפוצות ביותר
ד``ר שרגא וקסלר
| 053-4877812 | 22/09/2005 |
צפיות: 17,265
על אף השכיחות העולה של הכלמידיה וההרפס, עדיין מהווה מחלת הזיבה (גונוריאה) מחלת מין נפוצה ביותר, אשר ממנה נפגעים ברחבי העולם כ-60 מיליון איש ואשה בשנה.

בארצות הברית בלבד נפגעים מדי שנה כשלושה מיליון אנשים וזאת למרות טיפול יעיל העומד לרשות רשויות הבריאות שם. משנת 1998 ועד שנת 2001 זינק בישראל שיעור התחלואה במחלות מין כמו איידס, קונדילומה, עגבת, זיבה וכלמידיה מ-1.5 מקרים לכל 100 אלף תושבים ל-17 מקרים - עלייה של פי 11.3.

הזיבה היא זיהום הנגרם על ידי חיידק בשם נמסרייה גונוריאה. חיידק זה תוקף רקמות ריריות (כמו אלו הנמצאות בדרכי המין והשתן, פי הטבעת, הלוע והעיניים), בשל נטייתו ללחות גבוהה, לחיפוש אחר חום גוף של 37 מעלות צלסיוס ודרגת חומציות כמו אלו המצויים באזורים שהוזכרו.

ההעברה והדבקות

דרך ההעברה העיקרית היא המגע הישיר, לרוב ביחסי מין. אולם, תוארה גם הדבקה באמצעות מגבות, כלי מיטה וחלקי לבוש, בעיקר בקרב נערות בטרום תקופת ההתבגרות. דרכי העברה נוספות הן גם מאם נגועה בהריונה לעוברה, בהיותו ברחם, בזמן הלידה ובמעברו דרך תעלת הלידה ובתקופה שלאחר הלידה.

למידע נוסף בנושא היכנסו לפורומים:
פורום מחלות מין
פורום איידס
פורום מין וסקסולוגיה
פורום סקס נוער
פורום גינקולוגיה - רפואת נשים

מהם הגורמים המעודדים את ההדבקות במחלה? בין הגורמים המעודדים ומגבירים את הסיכון ללקות במחלה ניתן למנות ריבוי בני זוג, שימוש בהתקן תוך רחמי ויחסי מין בתקופת הווסת. אמצעים המועילים להקטנת הסיכון הם שימוש באמצעי מניעה חציצתיים, בקונדום, דיאפרגמה וקצף, וכן שימוש בגלולה.

יש לדעת שלא כל מגע מיני, עם גבר את אשה נגועים, מביא להדבקות. עניין זה תלוי בסוג החיידק ובאלימותו, ביכולת ההגנה של הגוף ובאותם גורמים מעודדים או מדכאים שהוזכרו קודם לכן.

לדוגמה: מגע חד פעמי בין גבר בריא לבת זוג חולה, מביא להידבקותו בשכיחות של 25 אחוזים ושיעור זה משלש את עצמו ומגיע ל-75 אחוזים כאשר בני הזוג מקיימים יחסי מין שלוש עד ארבע פעמים. סיכוייה של אשה בריאה להידבק מיחסי מין עם גבר חולה הם כ-50 אחוזים.

הגברים נוטים יותר ללקות במחלה מאשר נשים, כאשר על כל שלושה גברים ישנן שתי נשים חולות. שיא שכיחות המחלה בקרב גברים הוא בגילאים 20 עד 24 והשיא אצל נשים הוא בגילאים 18 עד 24.

מכל 10 חולים במחלה אשר מטופלים, שניים חוזרים שוב עם סימני המחלה תוך ששה שבועות, ואילו שניים נוספים שבים תוך שנה. היות שהחיסון המתפתח אינו מקנה הגנה בפני מאורעות חוזרים, ניתן למצוא חולים שעברו כ-20 התקפי זיבה במהלך חייהם.

מאפיינים דמוגרפים נוספים הם שעור גבוה של המחלה בקרב שכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, במצבים של קיום יחסים מחוץ למסגרת הנישואין, בקרב גברים הומוסקסואלים ובתקופת החודשים יולי-ספטמבר (הסיבה לכך אינה ברורה).

סימני המחלה

תקופת הדגירה קצרה ונמשכת יומיים עד שבעה ימים, אם כי סימני המחלה יכולים להופיע החל מיום אחד ועד שבועיים אחרי ההדבקה. קיים הבדל משמעותי נוסף בין שני המינים, כאשר רוב הגברים (80 עד 90 אחוזים) מרגישים בסימני המחלה, ואילו רק מיעוטן של הנשים (10עד 20 אחוזים) יודע על קינון המחלה.

אצל הגברים, התלונות והסימנים השכיחים הם הפרשה מוגלתית מקצה איבר המין, צריבה ותכיפות במתן שתן או שפיכת זרע. לסימנים אלו יכולים להתלוות כאב גרון ונפיחות ורגישות בבלוטות לימפה איזוריות.

במגע מיני אנאלי, תיתכן מעורבות פי הטבעת ובמגע אוראלי - מעורבות הלוע. מעניין וחשוב לדעת שעד 50 אחוזים מהגברים לא מתייחסים לתלונות קלות ודוחים את הפניה לרופא, אפילו עד חצי שנה לאחר ההדבקה. ברור שבינתיים, במהלך תקופה זו, גברים אלו משמשים מקור להדבקת בנות זוגם ולהפצתה של המחלה.

בנשים האברים הנפגעים, בסדר שכיחות יורד, הם צוואר הרחם, הנרתיק, השופכה (אורטרה) והחלחולת (רקטום). מעורבות צוואר הרחם מביאה להפרשה מוגלתית והתפשטות הדלקת לרחם עצמו גורמת להפרעות מחזוריות ולדימומים רחמיים בלתי סדירים ולכאב בבטן התחתונה. דלקת השופכה מתבטאת בצריבה ובתכיפות רבה במתן שתן.

בלוטות על שם ברטולין, הממוקמות בפתח הנרתיק, עלולות להזדהם. חדירת החיידק לתוכן גורמת לסתימת צינור הניקוז שלהן ולהתנפחותן.

התהליך מלווה ביצירת גוש כדורי גדול, רגיש וכואב. מצב זה מחייב פתיחה ניתוחית וניקוז של הבלוטה הממוגלת, שבשלב זה כבר מוגדרת כמורסה (אבצס).

מגע מיני בדרך אורוגניטלי (פה-אברי מין) מביא לזיבה בלוע ב 10 עד 20 אחוזים מן הנשים ההטרוסקסואליות ושכיח יותר בהריון. רוב הדלקות הללו אינן מורגשות, אם כי תיתכנה תלונות של כאב גרון.

העליה בשכיחות הזיבה מוסברת בין השאר בשל אי שימוש בקונדום כשגרה ביחסי מין אורוגניטליים. אצל כ-40 אחוזים מהנשים הסובלות מדלקת בצוואר הרחם בודדו תרביות חיוביות לחיידק הזיבה ברקטום, אם כי רק שעור קטן מהן סובל מדלקת באזור זה.

בנשים הנושאות את חיידק הזיבה שכיח ביותר למצוא שילוב עם אורגניזמים נוספים כמו מוניליה (פטרית השמרים), טריכומונס, המופילוס וגינליס וכלמידיה.

כפי שהוזכר לעיל, רוב הנשים חסרות סימנים ותלונות, וכלל לא יודעות שהן נושאות את המחלה ובכך טמונה עיקר הסכנה: כושר ההדבקה שלהן רב ביותר, הן ממשיכות לקיים יחסי מין ויש לעשות הכל כדי לאתר נשים אלו.

לאתר "גניקולוג.net" של ד"ר שרגא וקסלר

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

לקביעת תור עם ד"ר שרגא וקסלר
רופא נשים בכיר
גניקולוג נשים בכיר מחלות עריה, צוואר הרחם וקונדילומה בגברים ובנשים, מנהל מכון שער לבריאות האישה והגבר

יועצים בתחום

  • ד"ר שרגא וקסלר
    ד"ר שרגא וקסלר
    גניקולוג נשים בכיר מחלות עריה, צוואר הרחם וקונדילומה בגברים ובנשים, מנהל מכון שער לבריאות האישה והגבר ... קרא עוד