המשבר הכלכלי שובר? קבלו טיפים

בחלקו הראשון של המאמר הסבירו פרופ' ליאון גרינהאוס ואירנה נתנאל מדוע אנחנו כל כך מושפעים מהמצב הכלכלי העכשווי, איך קורה שאירועים חיצוניים גורמים לנו לתופעות פיזיולוגיות, וכיצד מוחנו פועל בתקופות משבר. כעת הם ממשיכים:

מחשבות אוטומטיות הן חלק מה"שיחה הפנימית". המוח האנושי לא נח לרגע, אפילו לא בזמן שינה.

התוצר של פעילות זו הן מחשבות על נושאים רבים. לעתים קרובות נושאים אלו קשורים לחולשות של האדם, לדברים שהוא לא אוהב בעצמו, למצבים שפגעו בו בעבר, לדברים שמהם הוא לא מרוצה, לזיכרונות כואבים וכו'.

בדרך כלל מחשבות שליליות אלו מאוזנות על ידי מחשבות בעלות תוכן יותר חיובי. תהליך זה לא מודע ולכן לא נשלט. כאשר יש לאדם פגיעות גדולה, בין אם זה נובע מעברו הטראומטי, או ממצב עכשווי קשה, כמו המשבר הכלכלי הנוכחי, הוא מתקשה לאזן את התהליכים החשיבתיים האלה.

לשאלות על בריאות הנפש, היכנסו לפורומים:
פורום חרדות, טראומות, פחדים
פורום תמיכה נפשית, פסיכולוגיה
פורום דיכאון חרדה
פורום רפואת משפחה
פורום פסיכולוגיה הוליסטית
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער

כאשר האיזון לא מתבצע המחשבות הופכות למעגלים שליליים בלתי פוסקים. מעגלים אלו הם מכשול נוסף לפעילות המאזנת שהאונות הפרפרונטליות אמורות להפעיל.

כתוצאה מכך, האיזון בין האמיגדלה (החלק שנכנס לפעולה כשהאדם בסכנה ומגיב באופן אינסטינקטיבי) והאונות הפורפרונטליות מופר לרעה וכל המנגנון הקדום שנשלט על ידי האמיגדלה מתחזק מאוד. הדבר מוביל למתח בלתי פוסק, לדופק מהיר, הפרעות שינה וכו'.

מה הן תפיסות עצמיות? לכל אדם הבנה מסוימת, ברורה יותר או ברורה פחות, של מי הוא. הבנה זו נוצרת כתוצאה מתהליך דינמי שמתרחש בין האדם לסביבתו במהלך ההתפתחות המוקדמת והמאוחרת שלו.

תפיסות אלו בחלקן מודעות ובחלקן לא מודעות. יש תפיסות עצמיות שמאוד מסייעות לחיים הרגילים אבל יש הרבה אחרות שנמצאות בבסיס של רגשי נחיתות, של פגיעות, של חוסר ביטחון, של תחושות של זרות, ועוד.

התפיסות העצמיות הן תמיד הרקע של השיחות השליליות והמבקרות שאנו מנהלים עם עצמינו ב"שיחות הפנימיות". אפשר לומר שהתפיסות העצמיות מאוחסנות בעונות הפרפרונטליות של המוח.

כפי שאמרנו התפיסות העצמיות יכולות להיות יעילות ולא יעילות. התפיסות הלא יעילות לא תמיד מופעלות בשיגרה. בחיים היום יומיים האדם לא מושפע כל כך על ידן, אבל בעת משבר, כאשר אנו נדרשים להתמודדות מורכבת, הפעלת תפיסות עצמיות שליליות מקטינות את יכולותינו להתמודד עם המצב בצורה יעילה.

הן האבנים שמורידות את המהירות ב"כביש המהיר" של המוח. המחשבות האוטומטיות הן תולדה של תפיסות עצמיות וגם הן מוסיפות סלעים נוספים בכבישי החוסן של המוח.

מחשבות שליליות כגון "אני תמיד מחליט לא נכון", "תמיד אמרו לי שאני לא מספיק חכם", "אני כישלון", " בטוח שלא אוכל לתמוך במשפחתי" ועוד, מהדהדות בעוצמה גדולה בתקופת משבר ומסייעות להקטנה נוספת של החוסן המנטלי.

אז מה עושים כדי לפתח חוסן במצב הנוכחי? אפשר לשפר באופן משמעותי את יכולותינו להתמודד עם תקופת המשבר הכלכלי הנוכחי על ידי פיתוח מיומנויות חשיבה מתאימות ושינוי בתפיסות העצמיות השליליות.

1. קודם כל צריך לעשות בחינה אובייקטיבית של המצב ולדעת עד כמה אתה באמת מושפע מהמצב. צריך גם לזכור שכמו כל משבר גם הנוכחי יחלוף.

בדיקה אובייקטיבית של המצב יכולה לחסוך ממך מלהיכנס לחשיבה קטסטרופלית, עם כל התוצאות הרגשיות שנובעות מכך. תתרחק מכותרות או שיחות פסימיות על המשבר שמעוררות איום.

בחינה אובייקטיבית של המצב תחסוך ממך תגובות של פאניקה כמו למשל, לרוץ לבנק ולמכור את תיק ההשקעות בלי להתחשב במחיר או בסוג ההשקעה.

2. צריך לפתח את היכולת להתדיין עם המחשבות האוטומטיות שמתעוררות. לדוגמא, לאחרונה מדובר רבות על כך שעסקים וחברות רבים מפטרים עובדים.

כששומעים על זה מתחילות להתרוצץ בראש מחשבות כמו: "אני אפוטר? המשמעות של הדבר שלא תהיה לי הכנסה, משפחתי תצטרך לחיות בבצמצום, אשתי תצטרך לצאת לעבודה ולהשאיר את הילדים הקטנים, המשפחה תתפרק, הילדים יפגעו.... קטסטרופה!!!! אני בצרות! החיים שלי נגמרו !!!!".

נסיבות אלו גורמות לעליה מיידית של פחד, דיכאון ותחושות שליליות אחרות מאוד חזקות. אפשר ללמוד חשיבה אחרת. המחשבות האוטומטית שהזכרנו הן הנחות לא מבוססות, השערות שניתן לאושש או להפריך.

לכן, כדאי לנסח את המחשבה האוטומטית כהשערה ולא כהכרעה חד משמעית: "אני מניח שיכולים לפטר אותי" ולהוסיף מיידית "הסיכוי שזה יקרה הוא כך וכך אחוזים", כדאי גם לאזן מחשבות אלו על ידי חשיבה חלופית שנותנת פרספקטיבה יותר אמיתית של המצב.למשל : "תפקידי בעבודה מאד מרכזי לתפעול החברה, לפיכך הסיכוי שיפטרו אותי הוא נמוך".

3. צריך לבדוק את ההשערות על סמך עובדות וראיות חד משמעיות. "אלו עובדות, ראיות, תומכות בהשערה שאני אפוטר? אלו ראיות, עובדות סותרות את ההנחה שאני אפוטר? שמשפחתי תקרוס? שאשתי תברח?".

4. כלל רביעי אומר שלמרות שלא תמיד פשוט לעשות זאת, צריך להכיר טוב יותר את אמונות היסוד שלנו.

קיימות אמונות יסוד כלפי עצמנו ("אני חכם", "אני מוכשר", "אני כישלון", אני לא שווה כלום", "אני חלש" וכו'), כלפי האנשים שבסביבתנו ("כולם רמאים", "כולם רוצים רק לנצל אותי", "אנשים הם רעים", "אנשים אוהבים אותי", "אנשים בסביבתי מעריכים אותי" וכו'), וכלפי החיים והעולם בכלל ("העולם מקום מסוכן", "החיים אכזריים וקשים" וכו').

רוב האנשים לא מודעים כל כך לאמונות היסוד שלהם מאחר ולא תמיד נעים לחשוב עליהן. עם תרגילים מסוימים כמו רישום מחשבות מטרידות, תשאול עצמי בשאלה "מה עבר לי בראש בזמן שחשתי לא טוב", ועוד ניתן להבין יותר על האמונות היסוד וכך לנסות לאזנם.

5. כלל חמישי קשור לכלל הרביעי והוא אומר שאמונות יסוד נמצאות בבסיס של רוב ההחלטות שאנו עושים בחיים.

אנשים עם אמונות יסוד קשורות לאופטימיות בחיים יהיו מוכנים לקחת על עצמם רמה גבוה יותר של סיכונים, לדוגמה להשקיע בבורסה בזמנים של פסימיות גוברת. לעומת זאת, אנשים עם אמונות יסוד מכוונות לפסימיות לא יהיו מסוגלים לשאת סיכון וירוצו למכור השקעות אפילו בזמנים הכי פחות מתאימים ועם הפסדים משמעותיים.

לכתבות נוספות על דיכאון ובריאות הנפש:
כיצד להתמודד עם התקף חרדה
זה לא פחד, זאת חרדה
תרופות פסיכיאטריות: לקחת או לא?
פורום תמיכה ברשת - כמו טיפול קבוצתי?
היתרונות שבלהיות חולה נפש

לסיכום, ניסינו בכתבה הזאת להתייחס לקשר שבין תפיסות עצמיות של שאדם (אמונות יסוד), מחשבות מטרידות, רגשות, והתנהגות של האדם.

ניסינו גם להסביר את הבסיס העיצבי (של המוח האנושי) של התגובות הפיסיולוגיות לסטרס ואת התפקידים של האונות הפרפרונטליות והאמיגדלה במצבים של סטרס מוגבר.

אנו מקווים שלימוד של תהליכים אלו יאפשר לאנשים, בדרך עצמאית או בשילוב עם עזרה מקצועית, להגדיל את החוסן המנטלי שלהם. להלן כמה תרגילים ופעולות שאפשר להיעזר בהם בעת משבר:

לבחון מצב באופן אובייקטיבי על סמך עובדות וראיות חד משמעויות ומוחשיות.

להשתמש ברישום של סיבות בעד וכנגד לפני לקיחת החלטות.

להחליט בצורה מודעת על צימצום הזמן המוקדש לחדשות או שיחות כלכליות.

למצאו יועץ כלכלי שיודע לתת הערכות מאוזנות של מצבך האישי.

אם הגעת למסקנה שנשקפת סכנה ממשית אז כדאי לפעול על מנת להתגונן, לגייס מקורות תמיכה ולנסות ליצור יציבות וביטחון.

כדאי להקשיב גם למידע חיובי, לחדשות טובות, אופטימיות וחיוביות.

כדאי להרבות בפעילות גופנית וספורט המשחררים לחצים.

להשאיר זמן לפעילות מהנה.

להשתמש בתרגילי הרפיה ומדיטציה.

לחלקו הראשון של המאמר

לאתר מיינד קליניק

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר