חדר כושר: יפיפיות יש, אבל מה עם ארגונומיה?

חדרי כושר אמורים להיות מתוכננים ע"פ כללי ארגונומיה, ולהיות המקום הכי בריא בעולם, אז למה לעזאזל המכשירים קרובים אחד לשני ולא ידידותיים, הטלוויזיה מרוחקת, והמזגן מכוון ישירות לעצמות?
 גיל בן טובים
| 14/10/2008 |
צפיות: 14,208
כיום נפוץ מאוד להשתמש במילה ארגונומיה בהקשר למקלדות ארגונומיים ועכברים ארגונומיים.

אולם, האם ארגונומיה קשורה גם לחדרי הכושר ומהי חשיבותה? ואיך זה שכמעט אף אחד לא ממש מיישם את תורת הארגונומיה בתכנון חדרי כושר, בתכנון המכשירים ובהכשרת מדריכי הכושר. על שאלות אלו ננסה לענות בהמשך המאמר, סקרנים? אז קדימה תמשיכו לקרוא.

כיועץ ארגונומי ובעלים של חברה לייעוץ ארגונומי וקידום בריאות, אני נתקל בהרבה מאוד עובדי היי טק שמתלוננים על אי נוחות בצוואר, בגב התחתון, כתפיים, מפרק הידיים, ברכיים ועוד.

במרבית המקרים, כחלק מהבדיקה הארגונומית שכל עובד עובר, גיליתי שאי הנוחות שלהם נגרמת מסביבת עבודה לא ארגונומית, שעות ישיבה רבות, שימוש לא נכון בציוד הקיים והעדר פעילות גופנית.

למידע נוסף על ארגונומיה, חדר כושר ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום ארגונומיה, סביבת עבודה
פורום כושר גופני
פורום תזונת ספורט
פורום ספינינג
פורום רפואת ספורט

אולם, נוכחתי לדעת שחלק מהכאבים נגרמים גם מפעילותם בחדר הכושר. איך זה יכול להיות?! שאלתי את עצמי, הרי פעילות גופנית אמורה להיות פעילות שתורמת לגוף ולא גורמת לאי נוחות וכאבים.

האם אימוני כושר הנעשים בסביבה שאינה מתאימה מבחינת הנדסת האנוש, עלולים להוות גורם פוגע במקום גורם מרפא?

הסתקרנתי ויצאתי לבדוק באופן מדגמי מספר מועדוני כושר מההיבט הארגונומי וגיליתי מספר ממצאים מעניינים.

1. מיקום המכשירים והטלוויזיה. הדבר הראשון שצד את עיני היה שורת מסלולי הריצה עמוסת המתאמנים. אני מביט בצווארם המיוזע ורואה את מרביתם בתנועת פשיטה צווארית במטרה לראות את מסך הטלוויזיה המוגבה המצוי מולם או במקרה הגרוע יותר לא מצוי מולם.

בנוסף, מדי פעם, חלקם מסיטים את צווארם הצידה על מנת לשוחח עם המתאמן לצידם או לצוד את עיניו/ה של הבחור/ה החמודים שרצים לידם.

הבנתי שלא מפתיע שיש כל כך הרבה אי נוחות בצוואר. במקרה של צפייה במהלך ריצה, המשמעות היא לא רק התנוחה הלקויה של הצוואר, אלא גם אפקט הדחיסה שהגוף סופג בזמן הריצה, מה שמחמיר את כמות העומס על הצוואר.

האם לא הגיע הזמן לחשוב על מיקום נכון של מסכי הטלוויזיה ואולי לחשוב על סידור שונה של מסלולי הריצה או ניצול אמצעים טכנולוגים להקלת אפשרות התקשורת בין המתאמנים ללא הפניית הצוואר הצידה ולמעלה.

2. מזגן. רציתי לעלות על מסלול הריצה, אולם, נאלצתי לחכות עד שיתפנה מסלול ובינתיים התאמנתי על עליות מתח. שמח ומרוצה שעדיין בגילי אני יכול לבצע 10 עליות מתח, פתאום הרגשתי משב רוח חזק על גבי, הסתכלתי למעלה ובדיוק מעלי מצוי המזגן.

כמובן, שוויתרתי על התרגיל. העמדת מכשיר לאימון כוח מול פתח מיזוג אוויר שממנו יוצא קור ישירות על המתאמן, הוא מתכון בטוח לשרירים כואבים, דלקות שונות ופגיעות.

חשוב לווסת את הטמפרטורה של המקום ל-21-23 מעלות בממוצע (בבית הפרטי הטמפרטורה המומלצת היא 24-25 מעלות). הסיבה לקירור המקום היא ריבוי האנשים שמתאמנים ומעלים את הטמפרטורה של החלל, בנוסף לחשיבות אוורור המקום שתמנע הצטברות של דו-תחמוצת הפחמן.

קירור יתר של החלל יוביל להתקררות של הגוף אצל אנשים שרגישים מעט יותר לקור. מומלץ שפתחי המיזוג אוויר יהיו מכוונים כלפי מעלה ויגרמו לתנועתיות האוויר. במקרה של מאווררים רצוי שלא יפעלו ישירות על מתאמן המשתמש במכשיר כוח כי זה יוריד את טמפרטורת הגוף באופן פתאומי בגמר הסט.

בנוגע להצבת מאווררים מול מסילות, מכשירים אליפטיים, ספינינג וכדומיהם, מומלץ שלא להשתמש בעוצמה המרבית שלהם, אלא לגרום למשב רוח כייפי ורענן שיסיע בנידוף הזיעה ולא לשינוי הטמפרטורה של הגוף.

3. התאמת המכשירים. לאחר שהתעייפתי מההמתנה למסלול הריצה והתאכזבתי מהמיקום של עליות המתח, הסתכלתי סביבי וראיתי מדריך כושר משקיען מנסה להתאים את מכשיר הפרפר לבחורה צנומה בגובה 150 ס"מ.

הבנתי שלא חשוב מה המדריך יעשה, המכשיר לא מתוכנן למידות שלה. כפי שלא כל גודל של מכונית מתאים לכל אדם, כפי שלא כל כיסא מתאים לכל אחד שרוצה לשבת עליו וכפי שלא כל בגד הוא בגודל מותאם לזה שרוצה ללבוש אותו, גם במכשירי הכוח יש להתאים את המכשיר למתאמן.

המדריך התאמץ ובסוף הבחורה התאמנה, אבל ראיתי שעומק המושב גדול עליה, זוויות הכתפיים לא במנח המתאים וכולה הולכת לאיבוד במכשיר.

רשמתי לעצמי לדבר עם המדריך ולהסביר לו את עקרונות הארגונומיה. המכשירים אומנם מתוכננים ארגונומית, אבל לפי סטנדרט שנקבע על פי ממוצע גובה ומשקל. ניתן לבצע את אותם חיזוק שרירים גם בתרגילים אחרים ולא להתעקש על מכשיר לא מתאים.

4. מרווח מחיה. הגיע הרגע המיוחל, עליתי על ההליכון, הרגשתי כמו תמיד התרגשות קלה, האם אצליח לסיים 40 דקות ריצה מבלי להישבר באמצע?

בצהרים אכלתי קצת יותר מדי והרגשתי קצת גזים בבטני, לימדו אותי שאם יש גזים עדיף להוציא אותם. הסתכלתי סביב, שורה של מתאמנים ומתאמנות מאחורי ואני מתאמץ ומכווץ את בטני שלא אגרום לבושה ומבטים מלגלגים מאחורי.

הצלחתי במשימה, אבל חשבתי לעצמי שאני חייב לדבר עם בעל מכון הכושר שיבין שחלק מתכנון ארגונומי, זה סידור חכם של המכשירים על מנת לתת הרגשת מרווח מחיה ונוחות למתאמנים.

5. מכשירים לא ידידותיים. שמח ותשוש לאחר הריצה בת ה-40 הדקות, הלכתי לעשות סבב מכשירים. המכשיר הראשון שהגעתי אליו היה קל לתפעול, כיוונתי את המכשיר בדיוק לפי מידות גופי והתאמנתי בדיוק לפי הנחיות המדריך, המכשיר השני היה מאוד לא ידידותי לתפעול, ניסיתי להבין איך בדיוק מכוונים אותו ואף ביקשתי עזרה מהמדריך, ולאחר מספר דקות הצלחנו במאמץ ממושך להבין כיצד משתמשים נכון במכשיר.

לצערי, פרק הזמן שלי הסתיים, כיוון המכשיר לקח דקות יקרות מזמני, שתיתי מים והבטתי סביבי ובאמת שמתי לב שישנם מכשירים שהמתאמנים כמעט ולא ניגשים אליהם. מניסיוני, כיועץ ארגונומי, מכשירים שלא ידידותיים לתפעול, אנשים נוטים לא להשתמש או לכוון אותם.

6. התשובות הבנאליות. קיבלתי SMS שהישיבה שלי נדחתה ונזכרתי פתאום שכאב לי הגב במשרד, ניגשתי למדריכה וסיפרתי לה שכאב לי הגב במשרד ומה היא מציעה לי לעשות.

המדריכה, ללא היסוס ובביטחון רב, אמרה לי שאני צריך לחזק את שרירי הבטן, כי שרירי בטן שומרים על הגב התחתון. הסכמתי מיד, נשמע הגיוני ההסבר שלה.

שכבתי על הגב, ידיים מאחורי העורף והתחלתי לעשות עליות בטן. הרגשתי שגם הצוואר וגם הגב כואבים לי מהתרגיל, ציינתי זאת בפני המדריכה והיא אמרה לי בביטחון שאני צריך להתרגל ובפעמים הבאות אני לא ארגיש שום כאב.

עוד בכושר גופני:
שרירים בבטן - כל הדרכים להשגת קוביות
הרמת משקולות - שאלות ותשובות
הכי חכם: אימון לפי מבנה גוף
כושר: טיפים קטנים להתחלת האימונים
אימון כוח או אימון אירובי?

התאכזבתי, חשבתי שחלפו הימים עם התשובות הבנאליות וקצת יותר מסתכלים היום בהיבט רחב וכולל על הקשר בין גוף האדם וסביבת עבודתו.

7. ארגונומיה בעמדת הפקידה. ניגשתי לפקידת הקבלה והיא ביקשה ממני משוב לגבי ההדרכה שעברתי, אני מסתכל לעברה ורואה עווית כאב בכל הקלדה, לא התפלאתי, גם בדלפק הקבלה לא היה שום תכנון ארגונומי, הדלפק צר, הכיסא לא מותאם למידות הבחורה, מסתור הדלפק גבוה מידי, המסך בצד וגבוה, המדפסת והטלפון צמודים לעכבר, לכיסא אין משענות ידיים מתכווננות וכל העמדה נראית כמו מושב טיסה בטיסות צ'רטר.

לסיום, ביקשתי להיפגש עם הבעלים של מכון הכושר, הצגתי את עצמי לפניו כיועץ ארגונומי לסביבות עבודה ושפכתי בפניו את המלצותי:

לפני שמתכננים חדר כושר, רצוי לבקר במספר מועדונים, לאפשר ליועץ ארגונומי לבצע מיפוי ארגונומי בעזרת תצפיות, שאלונים, תשאול מתאמנים ומדריכים, מדידות ובעזרת ממצאים אלו לתכנן חדר כושר שלא יחזור על אותם טעויות המצויות בחדרי כושר קיימים.

חשוב לתת למדריכי הכושר הדרכה ארגונומית כחלק מההכשרה שלהם.

רצוי גם להעביר למתאמנים הדרכה ארגונומית בחדר הכושר ובסביבת עבודתם.

רצוי לבחור מכשירי כושר ידידותיים וקלים לתפעול בעלי מספר אפשרויות כוונון שיתאימו למידות גוף שונות.

תרגילי הכושר צריכים להיות בראיה בריאותית בעלת קשר לסביבת העבודה ולצרכים האורתופדים של המתאמן.

חדר הכושר מייצג בריאות ונוחות ועל כן רצוי שכל התכנון של חדר הכושר יהיה מבוסס על נוחות בכל היבטיו, החל מדלפק הקבלה, מקלחות, מיקום הברזים, המגירות והארונות וכלה במכשירי הכושר והכשרת המדריכים.

חדר כושר שישכיל לאמץ את עקרונות הארגונומיה בתכנונו, יזכה ליתרון מיידי על פני מתחריו ויעניק שירות בעל ערך מוסף שלא קיים כיום.

ייעוצים ארגונומיים אישיים בעמדות העבודה, תכנון וייעוץ ברכישת ציוד ארגונומי ועוד, ניתן למצוא באתר חברת ergo4u

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר