גמילה מחיתולים - השפעות בגיל בוגר

במאמר הקודם הסבירה ד"ר רוני סולן על נושא שמטריד אימהות ואבות רבים: תופעות העצירות על סוגיהן השונים, איך מטפלים, ואיך יש להתייחס לילד.

במאמר הנוכחי והאחרון לסדרת המאמרים בנושא גמילה מחיתולים, מפרטת ד"ר סולן אודות השתקפות עקבות הגמילה בילדות בתכנים רגשיים בבגרות.

עומרי, גבר בשנות ה-40 פונה אלי לטיפול ומתלונן על ה"אין" שבחייו ונזהר מלהתייחס ל"יש". לאחר מספר חודשי טיפול הוא מגלה שהוא חושש לשתף אותי בשינויים לטובה שחלו בו: "אני אף פעם לא מגלה, אפילו לאשתי, שטוב לי או שאני נהנה ממשהו. יש בי פחד מוזר שיקלקלו את הטוב שלי, שילעגו לי. אני תמיד מספר שקשה לי, רע לי, שאין לי".

בהמשך אני מוסיפה: "נראה לי שבילדותך המוקדמת חשת שעלולים לקלקל לך את ה"יש"; האם זכור לך משהו מהחינוך לניקיון?".

עומרי נבוך מהשאלה ועונה: "איני זוכר דבר, אבל נכון שאמא שלי ממש אובססיבית לניקיון. כאשר היא חושבת שהטיטול של איתי, בני הקטן, "מלא", היא מזרזת את מאיה, אשתי, להחליף לו.

למידע נוסף בנושא גמילה מחיתולים, יעוץ פסיכולוגי:
פורום התפתחות תינוקות
פורום פסיכולוגית ילדים, יעוץ להורים
פורום חרדות, טראומות, פחדים
פורום תמיכה נפשית, פסיכולוגיה
פורום פסיכולוגיה הוליסטית

למאיה לא בוער ושמעתי אותה אומרת לאמא: 'החום והרטיבות נעימים לו, עזבי אותו, אני אחליף לו יותר מאוחר'....אם אמא מגיבה כך כלפי איתי, סביר שהחליפה לי אין ספור חיתולים מדי יום.

אמא סיפרה לי שהייתי מחביא את הקקי שלי במקומות מסתור בבית, וזה הרתיח אותה....עדיין אינני מבין איך כל זה מתקשר לכך שאינני חושף את הטוב שלי".

פירשתי: "כנראה שכל מעייניה של אמך היו מנותבים לניקיון, ולא למחשבה שנעים לך". עומרי משיב: "אני לא מאמין למשמע אוזני, את חושבת שאני מסתיר את הנאותי כפי שהסתרתי את הקקי מאמא? לא יכול להיות, זה לא ייתכן", עומרי מופתע מהקישור שעשה בין הסתרת הנאותיו לבין עברו.

ציפי, מטופלת בוגרת, מגלה להפתעתה שעל אף רצונה לשתף אותי במה שמעיק עליה קשה לה לדבר. במשך שעות ארוכות היא מתעטפת בשתיקה ומדי פעם מביעה חשש מפני ואומרת: "אני לא יכולה לדבר, את לא מבינה? ואת לא תצליחי לקחת ממני שום דבר".

במהלך הטיפול מתוודעת ציפי לחרדתה מגילוי סודות. כעבור זמן היא אומרת: "נזכרתי שאמא סיפרה לי שבגן סבלתי מעצירויות ששיגעו אותה...המצב כיום די דומה, השתיקות שלי משגעות אותה וכל זמן שאני שותקת - אני מרגישה חזקה".

המלצה: במהלך פסיכותרפיה, על המטפל לכבד את רצון המטופל לשמור סוד ולהמתין בסבלנות עד שהמטופל ירצה מיוזמתו לשתף את המטפל בסודו.

יונתן, מטופל מבוגר, משתף אותי בפנטזיה שהעיקה עליו בעת שירות מילואים: "בשדה שבו התבצע התרגיל לא היו מתקני שירותים. באחד הבקרים לאחר עשיית צרכים חשתי אי נוחות להשאיר את הפרשותי כך גלויות בשדה הפתוח... תחושה ממש מוזרה חלפה בי שמישהו עלול לבעוט בהן.

גיליתי צורך לכסות אותן כדי לשמור עליהן ולהסתירן. אני מתקשה להאמין שכמבוגר עודני טרוד בדמיונות ילדותיים ומתבייש בהם. ...ייתכן שרבים מרגישים כמוני, אלא שאיש לא מדבר על כך".

במהלך הטיפול של יונתן התברר לנו כמה קשה היה לו להיפרד כילד מהקקי שלו, שמא מישהו יגזול אותו לעצמו, או יהרוס אותו ולכן נהג להסתירו במקומות מסתור בבית. למרות שהיה אז אולי בן שנתיים וחצי או שלוש, הוא נזכר בבהירות בזיכרונות ילדות אלה.

לסיכום, החוויות הרגשיות שעוברות על הפעוט סביב הגמילה מחיתולים ניתנות לתיאור בערך כך:

ההורים דורשים ממנו "לתת" להם משהו משלו, הפרשות מגופו שהוא חרד לאבד.

דרישת ההורים נחווית כזרה ובלתי מובנת; למה עליו לוותר על תוצריו ועינוגיו?
הדרישה נחווית כפלישה וכהשתלטות על הפרטיות ומעוררת חרדה מגזילת רכושו.

האסלה בשירותים מעוררת בפעוט זרות בהשוואה למוכרות ולאינטימיות שבחיתולים.

הפעוט חווה אובדן שליטה על הפרשותיו, כשהם נעלמות עם הורדת המים באסלה.

לאחר ההתרוקנות הוא חווה אי ודאות עד חרדה, שמא יישאר מרוקן ולא יהיה לו "מתת" נוסף "לתת" להוריו.

הפעוט מוכן "לתת" מרכושו בתגמול נאות ובשותפות רגשית בהישגיו.

לכתבות נוספות על טיפול פסיכולוגי, פסיכולוגיה:
בטיפול: למה לי ללכת לפסיכולוג?
פורום תמיכה ברשת - כמו טיפול קבוצתי?
נדודי שינה, אינסומניה - לחיות בלי שינה
התמודות עם חרדה חברתית (חרדת קהל)
10 טראומות ילדות שאי אפשר לשכוח

תחושות ההנאה מהשליטה במלאות, בהתאפקות ובהתרוקנות לובשות ופושטות צורה גם במהלך החיים הבוגרים, כמו: איפוק בביטוי הרגשי כלפי חוץ; אופן ההתבטאות המילולית, שימוש נכון במילים, שמירת סוד.

כמו גם אספנות בתחומים שונים; שמירה על רכוש וסדר; רכושנות; הנאה מ"התרוקנות", רכילות, הסתודדות; הפרדה בין פנים לחוץ, בין דמיון למציאות, בין עצמו לזולת; הנאה לפנטז במקום עשיית מעשה, הנאה ממאמץ פיזי מתמשך (ריצות למרחקים ארוכים), מספורט הישגי או מהרפתקנות.

במקרים מסוימים אפשר שתופעות נורמליות אלה יסחפו את הפעוט או הבוגר לקיצוניות יתרה מלווה בחוסר הנאה, כמו: צורך אובססיבי לאגור אוספים, נטיה לכפייתיות נוקשה, פרפקציוניזם וסדר מוגזם, שתלטנות וכוחניות.

ומנגד, חיים בלכלוך ובאי סדר. שליטה קיצונית באיפוק עלולה להתפתח למצבים דוגמת עקשנות יתר, קמצנות, או לחלופין כניעה, פזרנות ועד ביטויים סומאטיים כמו עצירות.

לחלק א' של המאמר על גמילה מחיתולים

לחלק ב' של המאמר: גמילה מחיתולים - פסיכולוגיה לגיל הרך

לחלק ג' של המאמר - גמילה מחיתולים - עצירות ושליטה בסוגרים

לאתר של ד"ר רוני סולן ולמידע על ספרה: חידת הילדות



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר