מיניות - זה לא עובד ללא מילים

היא שואלת אותו איך היה בעבודה והוא אומר, הנה הבאתי לך חזיר. היא שואלת אותו מה שלומו והוא עונה רק - יופי. עוד משחר ההיסטוריה התקשורית הזוגית והמינית לא היתה משהו, לי ראובני כאן כדי לשקף זאת
 לי ראובני
| 12/06/2008 |
צפיות: 6,157
בפרק הראשון של הכתבה החלה לי ראובני לדון בשוני בין גברים לנשים, בפרק זה היא משלימה פערים ולוקחת אותנו אחורה לימי המערות.

לפני מיליוני שנים משך ההריון של בני אדם היה ארוך יותר. המשמעות של עובדה זו היא שתינוקות היו נולדים במצב מוטורי מפותח יותר, תוך זמן קצר בהרבה ממה שאנחנו מכירים היום הם היו יכולים לעמוד, ללכת ולהיות עצמאיים.

זה מאוד מזכיר את הצאצאים של החיות שתוך ארבע דקות עומדים על רגליהם ויכולים להתרוצץ מסביב לאמא. בייבי ג'ירפה שלא מצליח לרוץ תוך ארבע דקות בדיוק בתוך הסוואנה של אפריקה, גוזר על עצמו גזר דין מוות כמעט ודאי במקרה של לביאה רעבה שעוברת באזור.

עם התפתחות האינטליגנציה האנושית, גדל מוחם של בני האדם וגם העוברים פיתחו ראש גדול יותר מזה שהיה מותאם לאגן הצר של אמותיהן. העוברים היו נתקעים בשעת הלידה באגן בלא יכולת להיוולד ומאחר הניתוח הקיסרי עוד לא היה חלק מהלקסיקון הרפואי של אז, פירוש הדבר היה מוות עבור האם והעובר.

הטבע החכם קיצר את משך ההריון כך שראש התינוק יוצא בעודו זעיר יותר ורך, והוא מתגמש בנרתיק בהתאם לגודלו.

אך לכל יתרון יש גם חיסרון מובהק בצידו, תינוקות שראשם קטן, ומוחם זקוק לחלבון בכדי להתפתח צריכים אבא ואמא שיטפלו בהם כשהם חסרי אונים וחסרי הגנה. האם מניקה והאב יוצא לציד כדי להביא למשפחה הצעירה בשר עשיר בחלבון.

למידע נוסף על מיניות האישה היכנסו לפורומים:
פורום מיניות האישה, מין נשי
פורום זהות מינית, תפקוד מיני
פורום טנטרה, מיניות
פורום מין וסקסולוגיה
פורום גינקולוגיה - רפואת נשים

התפקידים המסורתיים שלנו נקבעו משחר ההיסטוריה. מה שאנחנו עושים ביום יום קובע במידה מסוימת את האופן שבו ננהג באינטראקציות החברתיות והמשפחתיות ואת האופן שבו אנחנו תופסים יחסים, מיניות, ילדים, משפחה וכו'.

האמא נשארה מאחור במערה עם שאר האמהות כדי לטפל בתינוק "הלא מפותח", שאינו יכול ללכת כאמור והוא חסר אונים ורעב. היא הפכה למלקטת.

היא ושאר הנשים היו מסתובבות סביב פתח המערה, משוחחות בנעימות ובשלווה, מגדלות את הצאצאים האהובים ומתקשרות סביב מגוון רחב של תחומים.

הגברים שהיו יוצאים לציד כבר לא יכלו לדאוג למספר בלתי מוגבל של צאצאים. הם נאלצו להגביל את מספר הנשים שהם לקחו על עצמם לפרנס (תחילת המונוגמיה טמונה ביכולת הכלכלית המוגבלת של גברים לפרנס ולא בשוויון) ויצאו ל"שדה הקרב" של החיים האמיתיים כדי להביא אוכל הביתה.

הגברים נאלצו להתמודד עם פחד תהומי על בסיס יומיומי. לצוד ממותה זה דבר מאוד מפחיד אם יש סיכוי שהיא תדרוס אותך תוך כדי או תנסה לצוד אותך במהלך המסע.

גברים בלית ברירה הפכו להיות ממוקדי מטרה, שקטים, לא מתקשרים אלא אם כן יש צורך במילים והפכו להיות מצוינים בהבעת רגשות באמצעות מעשים ולא מילים: "הנה צדתי בשבילך חזיר בר, אני עושה את זה כי אני אוהב אותך, דואג לך ורוצה לגדל איתך את ילדנו המשותף". לעיתים זה נראה כאילו הם עדיין מתקשרים ככה.

לכתבות נוספות בנושא מיניות, זוגיות:
סקס? כאן שביתה!
אהבה נכזבת, סיפור שחוזר על עצמו
גברים רוצים סקס, נשים רוצות רומנטיקה
גבר, כך תהפוך למאהב טוב יותר
גברים ונשים: מה אומרות לכם נשיקות?

נשים שהיו מאומנות בשיחה ובדיבור, כי זה מה שהן עשו כל היום עם ילדיהן ועם הנשים האחרות בשבט, מביעות אהבה ורגש בצורה ורבלית, הן מדברות את זה. ברור שכשהציד והמלקטת נפגשים, התקשורת היא מאוד מאוד שונה.

היא שואלת אותו איך היה לו בעבודה והוא אומר לה הנה הבאתי לך חזיר. היא שואלת אותו מה שלומו והוא עונה לה יופי. היא מחכה שהוא ישאל אותה איך היה היום שלה, אבל הוא רוצה לא לחשוב ורק להרפות את מחשבותיו מהיום המתיש שהיה לו. היא נעלבת, הוא לא מבין למה, הוא רוצה בערב סקס ולא תופס למה היא לא מעוניינת בו.

אנחנו מתקשרים על גלים שונים כשכל אחד משדר משהו אחר לגמרי. גברים בתקשורת הקונקרטית שלהם ונשים בצורך בתקשורת מתמשכת.

גברים מתחילים את הסקס באקט, נשים רואות את כל הערב כתהליך מכין למה שיבוא אחר כך. הן רוצות לראות אותו משכיב את הילדים לישון, מספר להם סיפור, עוזר להן עם הכלים ובסוף גם מלטף להן את הגב.

הקושי שלנו הוא בלהגיד את זה או בלבקש את מה שאנחנו באמת רוצים. אנחנו היינו מעדיפים שבן הזוג שאנחנו בחרנו יבין לבד מה באמת עושה לנו טוב ללא מילים, ללא התסכול של אי ההבנות ועם המון אמפטיה והקשבה לדברים שאינם נאמרים בקול.

מצד שני אנחנו מתקשים להיענות למה שבן הזוג שלנו היה רוצה. אנחנו לא מבינים למה הוא כל כך שונה מאיתנו ולמה הדברים שהוא רוצה הם כל כך ההפך ממה שנראה לנו נכון ומקובל.

אם בן הזוג יבוא ויבקש חצי שעה של שקט בשובו מן העבודה כדי להיות עם עצמו ועם מחשבותיו, זה ייתפס בעיננו כאגואיסטיות והסתגרות, אבל אם אנחנו נדרוש ממנו לטפל בהשכבות מייד עם שובו משדה הציד, האם זה לגיטימי יותר להתעלם מצרכיו ברגע זה?

אין נכון או לא נכון. כמו באינטליגנציה רגשית ומינית, אנחנו אמורים לעשות מה שעושה לנו טוב אבל בשיטה של win win כלומר זה נהנה וזה לא חסר, אף אחד מבני הזוג לא יכול להיות תמיד זה שבא בדרישות ובבקשות מבלי להיות מסוגל להקשיב ולהיענות לדרישותיו של בן הזוג.

כמובן שהבעת הדרישות הרגשיות, הפיסיות והמיניות בקול מצריכות תרגול רב הן באספקט של הקשבה והן בעזירת האומץ לבטא בקול את מה שעד כה הבענו בלב.

לחלק א' של הכתבה - "נשים מגורדון גברים מפרישמן"

לאתר חינוך למיניות של לי ראובני

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

לקביעת תור עם לי ראובני
עובדת סוציאלית אוטוטו בעלת תואר M.A, מחנכת למיניות, חוקרת מיניות של נשים רווקות בתל אביב, מרצה בערבי רווקות וערבי נשים, מנחת קבוצות "נשים מדברות מיניות", מתמחה במרפאה לטיפול מיני "רעות" יד אליהו.