מה אתם יודעים על מיניות האישה?

מיניות האדם היא מימד באישיותו המורכב מהיבטים פיזיים, נפשיים, אינטלקטואליים וחברתיים המנווטים במסגרות תרבותיות, המגדירות מה המוסרי, מה נכון ומה לא.

פרויד הגדיר מיניות ככוח גדול שמכוון את כלל ההתנהגויות האנושיות. מיניות האדם מגוונת ומרתקת בכך שהיא מערבת יצרים חזקים ובכך שניתן לתרגם יצרים אלו למגוון רחב של רגשות וצרכים: אהבה, שנאה, רכות, אינטימיות, הרפתקנות, רומנטיות, כאב, עונג, אמפטיה וכוח.

בעבר התנהגות מינית היתה נחשבת לברת מימוש בעיקר במסגרת מוסד הנישואין למטרות רבייה, אולם היום יותר ויותר אנשים רואים במיניות אספקט בחייהם שאיננו קשור דווקא בחתונה ובהולדת ילדים, אלא מקום לביטוי הנאה ועונג במסגרת זוגית אינטימית או אף במסגרת שאיננה מחייבת מבחינה זוגית.

התייחסות ספציפית למיניות האישה היתה קיימת מקדמת דנא. התייחסות זו שיקפה את התפיסות המוסריות של התקופה, את המדע ואת הדת.

ההתייחסות הדתית, המסורתית, אל מיניות האישה ראתה קשר בין טומאה למיניות, לעומת, טוהר ואי מיניות. באירופה, בתקופת ימי הביניים, עת ציד המכשפות קישרו בין הנאשמות בכישוף לבין השטן במה שניתפס כמיניות בוטה.

למידע נוסף על מיניות האישה היכנסו לפורומים:
פורום מיניות האישה, מין נשי
פורום זהות מינית, תפקוד מיני
פורום טנטרה, מיניות
פורום מין וסקסולוגיה
פורום גינקולוגיה - רפואת נשים

לתיאורו של פרויד, האישה הנורמלית היא כזו שבסופו של מהלך התפתחותה המינית היא סבילה, כנועה ותלותית ומוקד העונג המיני שלה נמצא בתוך הנרתיק.

תחושות האשם שמקורן בדת, נטו כאמור לדכא את את מיניות הנשים. לאמונות הדתיות אין או כמעט שאין, כל השפעה על ההנאה המינית של הגבר אולם ביכולתן לחתוך כסכין מוהלים בהנאה המינית של נשים ולחבל בעזרת עירור אשם ובושה בהנאה שהיתה יכולה להיות מנת חלקן.

החל במילת נשים במצרים, דרך סוגר במבוק לנרתיק בסודן, וכלה בחגורת צניעות בגרמניה, הדתות הפטריאכליות הקדומות תמיד חיפשו דרכים לשלוט במיניות האישה.

מבחינה טכנית איבר המין של נשים הוא אכן ככלי קיבול שאינו יודע שובע. בהתחשב ביכולתן של נשים לחוות אורגזמה בשרשרת, אורגזמה מתמשכת, אורגזמה חדה ועוצרת נשימה בדגדגן, או אורגזמה בעלת עצמה רגשית מהממת שמקורה בנרתיק, כמו גם אורגזמה מליטוף בחזה שלא לדבר על שלל הצירופים הבלתי נדלה של כל אלו יחד.

יכולת ההנאה המינית של נשים, לפחות תיאורטית, היא בלתי מוגבלת. אולם יכולת ההנאה המינית המופלאה הזו של נשים איננה מתבטאת בחיי המין הנוכחיים שלהן. נתוני מחקרים מראים בעקביות שגם אחרי המהפכה המינית נשים רבות חשות עצורות ורחוקות מרחק רב ממיצוי יכולת הנאה המינית שלהן.

לכן ניתן אולי לטעון כי הדחף המיני עצמו מעוצב בידי החברה. בדומה לבני אדם, גם בקרב חיות, התנהגות מינית היא תכונה נרכשת.

כיום מאמינים האנתרופולוגיים, כי רבייה מוצלחת היא יותר תוצאה של לימוד מאשר של אינסטינקטים. לדוגמא, קופי מעבדה אינם מסוגלים להזדווג וגם בני האדם צריכים ללמוד דרך איתותים חיצוניים כיצד להיות מיניים.

בשנות השבעים קפצו נשים לעמדות כוח. עם כניסתן למעגל העבודה והצטרפותן לתנועת הנשים הפך טבע התשוקה הנשית לא רק לנושא לדיון רציני אלא גם לאיום רציני.

באותו עשור שבמהלכו החלו נשים לפתח מודעות פוליטית באשר להגדרת נשיותן, התרבות הפופלארית החלה לראות ב"מין רך" ואינטימי דבר משעמם.

האנונימיות הפכה לשיקוי התאווה של התקופה. סרטים בנוסח "מחפשים את מר גודבאר" ותופעת הסקס המזדמן (הסטוצים) הפכו נפוצים יותר ויותר.

לכתבות נוספות בנושא מיניות האשה:
גברים רוצים סקס, נשים רוצות רומנטיקה
"יש סקס אחר, והוא ממש לידכם"
נשים מתביישות לדבר על כאבים בנרתיק
חשק מיני: בקרוב גלולת פלא?
אין לך חשק מיני? מרחי ג'ל טסטוסטרון

לכאורה המסר שהועבר לנשים הוא בכך שאם הן רוצות לזכות בשחרור מיני ולקבל את חלקן בעמדות הכוח בעולם הזה, אז מן הראוי שהן ילמדו לשכב כמו גברים.

הגוף הנשי האידיאלי הופשט והוצג לראווה בכל פינת רחוב. בפעם הראשונה בהיסטוריה קיבלו נשים תיאור גרפי מפורט של הגוף הנשי המושלם שכנגדו יכלו למדוד את עצמן, ונחשפו לחוויה נשית חדשה: הבחינה החרדה והמדוקדקת של הגוף הנשי כדבר הקשור באופן מורכב להנאה המינית הנשית.

עד מהרה שלמות הגוף הנשי הוצגה ככלי הנשק המיני של הנשים. בשנות השמונים גוף האישה הפך ליעד דחוף, בשעה שהאווירה שנוצרה עם התפשטות מחלת האיידס נטעה בנשים הרגשה שרק יפיפיה לא אנושית תוכל לגרום לגבר לסכן את חיו בשביל סקס.

בסוף שנות התשעים נכתב כי הסטנדרט הכפול לגבי מיניות נשים נשמר. נשים עדיין מצופות ליהנות ממין אולם רק במידה ובאופן שהחברה מתירה להן. הן עדיין אינן יכולות לבטא את השחרור המיני שלהן במלואו כי התרבות טרם הוקירה כיאות את התשוקה הנשית.

כיום קיימת מגמה המבקשת להבין את השוני בין נשים וגברים בתשוקה, בהתפתחות ובמבנה המיניות, מתוך בחינה של המיניות הנשית כעומדת בפני עצמה ולא כתגובה או בהשוואה למיניות גברית.

אנחנו מייחלים ליום שבו כל אדם יוכל לממש את מיניותו באופן שמתאים לו בלי קשר למינו, מגדרו, נטייתו המינית והעדפותיו.

לאתר חינוך למיניות של לי ראובני



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר