הכירו: סרטן בלוטות הלימפה

סרטן בלוטות הלימפה (לימפומה) מתגלה מכל שנה בקרב כ-1,500 ישראלים. מה הבדל בין מחלת הודג'קין לבין לימפומה שאינה הודג'קין, מהם הטיפולים, ואילו סימנים אמורים לגרום לכם לרוץ להיבדק
מאת פרופ' דינה בן יהודה
| 24/04/2008 |
צפיות: 127,245
דירוג: 3.9 מתוך 20 הצבעות
התקבלו 20 דירוגים בציון ממוצע 3.9 מתוך 5
מערכת הלימפה היא אחת הדרכים הטבעיות של הגוף להגן על עצמו מפני זיהומים.

מערכת הלימפה מורכבת מאיברי לימפה, כגון בלוטת התימוס והטחול, וכן מבלוטות המקושרות על ידי צינורות לימפה זעירים.

בלוטות הלימפה ממוקמות בכל רחבי הגוף, אבל רק את אלה הממוקמות בבית השחי, הצוואר ובמפשעה ניתן לחוש ולמשש.

כאשר סובלים למשל מדלקת גרון ניתן להבחין בנפיחות בבלוטות הלימפה בצוואר, זה סימן לכך שהגוף נלחם בזיהום.

מספר בלוטות הלימפה משתנה בחלקים השונים של הגוף: בחלקים מסוימים יש מעט בלוטות, בעוד שבבית השחי, למשל, יש בין 20 ל-50 בלוטות.

לימפוציטים הם תאים הנמצאים בנוזל הלימפה ויש להם תפקיד חיוני במערך ההגנה של הגוף מפני זיהומים ומחלות.

לשאלות בנושא, היכנסו לפורומים שלנו:
פורום המטולוגיה, קרישת דם
פורום סרטן (אונקולוגיה)
פורום סרטן ילדים (המטו-אונקולוגיה ילדים)
פורום קרינה סלולרית, סרטן
פורום סרטן ורפואה משלימה

תאים אלה נוצרים במוח העצם כתאים לא בוגרים - הם תאי הגזע. ישנם שני סוגי לימפוציטים: תאי B, המבשילים במח העצם או באיברי הלימפה, ותאי T, המבשילים בבלוטת התימוס (הממוקמת מתחת לעצם החזה).

גידול ממאיר של מערכת הלימפה פוגע בתאים אלה והוא מתבטא, כמו כל סרטן אחר, בכך שחלוקת התאים משתבשת ויוצאת מכלל שליטה.

התאים ממשיכים להתחלק ללא צורך ולפעמים הם ניתקים מהאזור המקורי וחודרים למחזור הדם, וכך מגיעים לאיברים אחרים בגוף.

גידולים ממאירים של המערכת הלימפתית מסווגים למחלת הודג'קין, או לימפומה שאינה הודג'קין. בארץ מתגלים כל שנה כ-170 מקרים של מחלת הודג'קין וכ-1,300 מקרים של לימפומה שאינה הודג'קין.

הטיפול בגידולים במערכת הלימפה, גם בכאלו שהתפשטו לאזורים אחרים בגוף, התפתח מאוד בשנים האחרונות ויותר ויותר אנשים מצליחים לשמר את המחלה במצב של הפוגה במשך שנים רבות ואף להבריא ממנה.

ההבחנה בין סוגי הגידולים במערכת הלימפה מתבצעת על ידי בדיקת ביופסיה שבה דוגמים רקמה הנלקחת מבלוטה או איבר נגוע אחר.

לאחר שהרופא הפתולוג בודק את הרקמה ניתן לדעת באם מדובר במחלת הודג'קין או בלימפומה שאינה הודג'קין.

ישנם סוגים רבים של לימפומה שאינה הודג'קין וגם לאבחנה המדויקת של סוג הלימפומה תפקיד חשוב בקביעת הטיפול.

כאשר מתגלה בביופסיה כי מדובר בגידול ממאיר במערכת הלימפה, צפוי הרופא להמליץ על מספר בדיקות נוספות, שיזהו את שלב המחלה - היקף התפתחותה ומידת התפשטותה.

הבדיקות יכללו דגימות דם, צילום חזה, סריקת אולטרה-סאונד או סריקת CT (המאפשרת זיהוי מדויק של מיקום הלימפומה), בדיקת מוח עצם, וכן סריקת גאליום או PET המתבצעות ביחידה לרפואה גרעינית ויכולות לאתר מחלה גם בשלבים מאוד מוקדמים. לעתים יש צורך בבדיקות נוספות למשל MRI - הדמיית תהודה מגנטית.

עם תום הבירור נקבע שלב המחלה מאחד עד ארבע:

שלב 1. מוגדר כמעורבות של איזור אחד של בלוטות לימפה, למשל בצד אחד של הצוואר או באחת המפשעות.

שלב 2. שתי קבוצות או יותר של בלוטות לימפה נגועות, והמחלה קיימת רק מעל או מתחת לסרעפת.

שלב 3. המחלה נוכחת בבלוטות לימפה מעל ומתחת לסרעפת.

שלב 4. המחלה התפשטה לאזורים שמעבר לבלוטות הלימפה, כגון הכבד, הריאות או העצם.

בנוסף יש לציין ליד השלב האם יש או אין את אחד מהסימנים הבאים: חום, ירידה במשקל או הזעות לילה. אם אחד מאלה קיים מצוינת האות B ליד השלב ואם לא מצוינת האות A.

הגורמים למחלת הודג'קין או ללימפומה שאינה הודג'קין עדיין אינם ידועים, אך מחקרים מראים כי לאנשים שמערכת החיסון שלהם דוכאה או שנטלו תרופות נגד דחיית איברים מושתלים יש סיכוי גבוה יותר ללקות במחלה.

חשוב לציין שגידולים של מערכת הלימפה בדומה לסוגי סרטן אחרים, אינם מדבקים ואינם ניתנים להעברה לאנשים אחרים, גם לא בתורשה. במחלת הודג'קין הטיפול נקבע בעיקר על סמך השלב של המחלה והוא כולל כימותרפיה עם או בלי הקרנות.

הטיפול בלימפומה שאינה הודג'קין תלוי בסוג המדויק של הלימפומה כפי שהוא מוגדר על ידי הבדיקה הפתולוגית.

בסיווג גס, מסווגים את הלימפומות לשלוש קבוצות: לימפומות בעלות דרגת ממאירות נמוכה, בינונית וגבוהה. גם במחלות אלו סוגי הטיפול העיקריים הם כימותרפיה והקרנות.

הטיפול בכל הגידולים הממאירים נקבע על ידי צוות מומחים, בהסתמך על שלב המחלה, גיל המטופל, מצב בריאותו הכללי, סוג הלימפומה, גודלה ומיקומה, וכן סיבוכים רפואיים אחרים.

לימפומות מדרגת ממאירות נמוכה גדלות בדרך כלל בקצב איטי וייתכנו תקופות ארוכות בהן לא יתרחשו שינויים כלל או שיתרחשו שינויים מזעריים בלבד.

במקרים רבים נדרשות רק בדיקות מעקב תקופתיות, וניתן לדחות את הטיפול למשך זמן רב. הטיפול הראשון הוא בדרך כלל כימותרפיה, לעתים קרובות בטבליות אותן ניתן ליטול בבית, או בטיפולי הקרנה לאזור הנגוע בלבד.

לימפומות מדרגה ממאירות בינונית או גבוהה גדלות במהירות ודורשות כימותרפיה אינטנסיבית יותר, שרובה ניתנת במרפאות החוץ, למרות שיתכן כי ידרש גם אשפוז.

כיום מקובל להוסיף לטיפול הכימי גם נוגדנים חד שבטיים (הסבר בהמשך). בגידולים מקומיים מדרגה גבוהה, במיוחד אם הם גדולים, ניתן לטפל גם בקרינה.

בילדים החולים בלימפומה שאינה הודג'קין מדובר כמעט תמיד בגידולים מדרגת ממאירות גבוהה, וסוג הטיפול העיקרי הוא כימותרפיה אינטנסיבית.

לכתבות נוספות בנושאי סרטן:
סרטן: על כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים
יין אדום ומיץ ענבים מונעים סרטן
גרורות בעצמות: על הבעיה ופיתרונה
הקשר בין סרטן לבין דיאטה
סרטן שלפוחית השתן - זה ממאיר!

ישנם חולי לימפומה המקבלים טיפול שונה, והדבר נובע בדרך כלל בביטוי שונה של המחלה או מגישה שונה של הרופא.

להלן סימנים וסימפטומים נפוצים של לימפומות, עם הופעתם יש לפנות מיד לרופא:

נפיחות בצוואר, בבית השחי או במפשעה. הנפיחות בדרך כלל אינה מלווה בכאב.
הזעה במשך הלילה או חום בלתי מוסבר.
אובדן תיאבון, ירידה במשקל ועייפות.
שיעול או קוצר נשימה.
כאב בטן או גוש בבטן.
גרד ממושך לא מוסבר.

בכל מקרה של הופעת סימנים אלה יש לפנות לרופא, אולם יש לזכור כי סימנים דומים עשויים להופיע גם במחלות אחרות שאינן ממאירות.

טיפול בנוגדנים חד שבטיים. נוגדנים חד שבטיים הם תרופות המסוגלות "לזהות" ולמצוא תאים ספציפיים בגוף. תרופות אלה מסוגלות למצוא תאי סרטן מסוג מסוים, להתחבר אליהם ולהשמיד אותם.

ניתן להשתמש בנוגדנים כטיפול יחיד, או כשהם צמודים למולקולה רדיואקטיבית המעבירה קרינה ישירות לתאי הסרטן.

הנוגדנים המצויים היום בשימוש נרחב בלימפומה שאינה הודג'קין הם נוגדנים כנגד אתר על פני הלימפוציטים הקרוי CD20. התחברות הנוגדן לאתר על פני הלימפוציט גורמת לתמותת התא.

התנאי ההכרחי לשימוש בנוגדנים הוא שהלימפומה היא מסוג תאי B, ושאתר ה-CD20, שנגדו עובד הנוגדן, מצוי על פני הלימפוציטים החולים.

חלק מהאנשים מפתחים תגובה אלרגית לנוגדנים חד שבטיים ולכן העירוי ניתן באיטיות, במשך מספר שעות. הוספת הטיפול בנוגדנים חד שיבטיים בלימפומה שיפרה מאוד את תוצאות הטיפול.

המידע באדיבות האגודה למלחמה בסרטן

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

אולי יעניין אותך גם

Temporal Arteritis: כיצד מטפלים בדלקת עורק הרקה?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 11/07/2019 |
צפיות: 161
דלקת עורק הרקה היא מחלה מסוכנת שיכולה לגרום לסיבוכים קשים כמו שבץ, עיוורון ומפרצת באבי העורקים. מה הם תסמיני הדלקת? כיצד ניתן לאבחן? ומדוע אסור להזניח את הטיפול בה?
קרא עוד
מחלת רעד: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 02/07/2019 |
צפיות: 250
רעד ראשוני הוא מחלה המאופיינת ברעידות קלות באזורי גוף שונים. המחלה אינה גורמת לבעיות בריאותיות, אך יכולה להשפיע על איכות החיים
קרא עוד
תסמונת מרפן: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 01/07/2019 |
צפיות: 285
תסמונת מרפן היא הפרעה גנטית אשר גורמת לנזקים גופניים רבים בעיניים, בכלי הדם ובמבנה השלד. בטיפול נכון החולים במחלה יכולים לחיות חיים ארוכים ומלאים
קרא עוד
דלקת העצם: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 26/06/2019 |
צפיות: 304
אוסטאומיאליטיס היא מחלה זיהומית אשר פוגעת בעצם וברקמה המקיפה אותה. המחלה תוקפת הן ילדים והן מבוגרים, והיא יכולה להשפיע על המבנה ועל התפקוד של העצם
קרא עוד
fUS: טיפול חדשני לרעד
ד"ר סיימון ישראלי-קורן
| 06/06/2019 |
צפיות: 1,032
פיתוח ישראלי הוביל ליצירת טיפול חדשני המפחית משמעותית הופעת רעד בקרב חולי פרקינסון ומחלת הרעד הראשוני. כיצד מתבצע הטיפול? האם קיים צורך בתפרים? ומה הם אחוזי ההצלחה?
קרא עוד
ASC-US: תשובה לא תקינה של משטח ציטולוגי
ד"ר שרגא וקסלר
| 05/06/2019 |
צפיות: 950
בדיקת פאפ היא בדיקה שגרתית ומאוד חשובה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם. רוב תוצאות הבדיקות מעידות על תאים תקינים, אך מה קורה כאשר בבדיקה מתגלים תאים קשקשיים לא תקינים?
קרא עוד
דמנציה ושכחת הקרובים
ד"ר דנה פאר
| 04/06/2019 |
צפיות: 482
מחלת הדמנציה פוגעת, בעיקר, בזיכרון לטווח הקצר. אחד הקשיים הכואבים ביותר איתם יש להתמודד במחלה הוא הרגע בו מתחיל החולה לא לזהות את קרוביו. רגע זה מרגיש כמו אגרוף שורף בבטן חשופה. ד"ר דנה פאר מסבירה מה מומלץ לעשות ברגעים אלו וכיצד מתמודדים עם השלב הכואב
קרא עוד
הזעת לילה: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 28/05/2019 |
צפיות: 499
הזעת לילה היא תופעה שעלולה להתרחש עקב גורמים רבים. היא יכולה להופיע מעצמה או כסימפטום שמאותת על בעיה בריאותית אחרת. מתי יש צורך להיוועץ עם הרופא? ומהם הגורמים השכיחים ביותר לתופעה זו?
קרא עוד
הקשר בין חום גוף גבוה בעבר למניעת תאים סרטניים בהווה
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 26/05/2019 |
צפיות: 421
האם מקרי עבר שבהם סבלתם מחום גוף גבוה יכולים לעזור במניעת מחלת הסרטן? מחקרים חדשים בתחום שופכים אור חדש בנושא
קרא עוד
הסוכר שבדם: כל מה שצריך לדעת על גלוקוז
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 21/05/2019 |
צפיות: 452
הסוכר בדם הוא מרכיב חיוני עבור תפקוד יעיל של הגוף. באילו רמות עליו להיות? מהיכן הוא מגיע וכיצד הוא מתעכל בגוף?
קרא עוד