השמנת יתר היא מחלה? כן!

השמנת יתר היא אחת הבעיות הרפואיות המשמעותיות ביותר של העולם המערבי, איתה הרפואה המודרנית איננה מצליחה להתמודד בהצלחה.

בשנים אחרונות הועלתה השאלה העקרונית האם השמנת יתר היא מחלה לכשעצמה או רק גורם סיכון המאפשר את הופעתן של מחלות, שהן אלו שגורמות לתחלואה ותמותה מוגברת ממחלת לב וכלי דם.

תהיה התשובה אשר תהיה לשאלה עקרונית זו, אין ספק שהשמנת יתר היא "מחלה" בכך שהיא גורמת, בצורה זו או אחרת, לירידה משמעותית באיכות החיים.

היא פוגעת באיכות החיים בדרך עקיפה על ידי התפתחות/החמרה של סוכרת, יתר לחץ דם ושומני דם גבוהים, ובדרך ישירה על ידי תחלואה, תופעות לוואי של תרופות להרזיה ולבסוף השפעה פסיכולוגית - בעולם משתנה המושפע על ידי אופנה ותקשורת המונים נגישה וזמינה לכולם.

למידע נוסף בנושא תזונה היכנסו לפורומים:
פורום השמנת יתר - התמודדות
פורום תזונה ודיאטה
פורום פוד קואצ'ינג
פורום תזונה קלינית
פורום בישול בריאות
פורום תזונת ספורט

לדעתי, לשאלה הראשונה - האם השמנת יתר היא מחלה, התשובה חד משמעית כן! גם ללא נוכחות גורמי סיכון אחרים אנשים שמנים חולים יותר במחלת לב וכלי דם. להלן מספר מחלות קשות ומסוכנות שהשמנה מאפשרת/מחמירה:

סוכרת סוג 2. להבדיל מסוכרת נעורים (סוג I), שאיננה תלויה בהשמנת יתר, למעלה מ- 85% מהמקרים של סוכרת מסוג II תלויים ישירות בעליה משמעותית במשקל.

מחלת הסוכרת היא גורם סיכון חשוב ביותר (אולי המשמעותי ביותר) למחלת לב וכלי דם - אוטם חד בשריר הלב, תעוקת חזה, מחלה בכלי הדם הפריפריים של הגפיים, הצרויות בעורקי הכליות העלולות לדרדר את החולים לקטיעת גפיים ואי ספיקת כליות עד כדי דיאליזה, בהתאמה.

על כך יש להוסיף את התחלואה והתמותה הנגרמת ישירות כתוצאה מפעולות פולשניות המבוצעות לחולים אלו לעתים קרובות כדוגמת צנתור, ניתוח לב פתוח, ניתוחים לכלי דם, זיהומים בעקבות אשפוזים מרובים ועוד. וכן חשוב לציין שסוכרת היא הסיבה השכיחה ביותר לעיוורון בגיל המבוגר.

העובדה המרה היא שהתרופות והטיפולים הקיימים כיום אינם יעילים מספיק בהפחתת התחלואה הרבה הקשורה במחלת הסוכרת.

הפחתה משמעותית במשקל עד כדי משקל "אידיאלי" (ולא פחות מכך), יכולה להסדיר את ההפרעה המטבולית הבסיסית של מחלת הסוכרת.

יתר לחץ דם (יל"ד). יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה) היא תופעה הקיימת אצל 75% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם המערבי. ערכי לחץ הדם עולים בהדרגה במהלך השנים.

איזון אופטימלי של לחץ דם גבוה מפחית בעשרות אחוזים את הסיכויים להתקף לב, אי ספיקת כליות, מחלה של העורקים בגפיים ובעיקר את הסיכויים לשבץ מוחי.

מניסיון העבר ניתן ללמוד כי אצל חולי יתר לחץ דם שמנים שטופלו בתרופות ושלא ירדו במשקל - לחץ הדם המשיך לעלות (או אולי לרדת מעט), בעוד שאצל חולים שהפחיתו ממשקלם מעל 10% - ערכי לחץ הדם ירד באחוזים רבים.

המנגנון האחראי לשינויים אלו בלחץ הדם כתוצאה מירידה במשקל לא ברור לחלוטין. אחת הסברות טוענת שהשינוי הדיאטטי בכיוון של פחות מזון תעשייתי בעל תכולת מלח גבוהה, פחות קמחים וסוכרים ובמקביל לכך גם פעילות גופנית (שלעתים קרובות מתלווה לשינויים באורחות החיים) הם האחראיים לירידה בלחץ הדם.

שומנים בדם. שומנים גבוהים בדם ובעיקר כולסטרול "רע" גבוה (LDL), מהווים גורם סיכון משמעותי לאוטם שריר הלב ושבץ מוחי.

רמה גבוהה של שומנים בדם לרוב קשורה בנטייה משפחתית כזו או אחרת, והפחתתם לערכים סביב 70 מ"ג מפחיתה משמעותית את הסיכויים להתקף לב ראשון (מניעה ראשונית) או התקף לב חוזר (מניעה שניונית).

במחקרים רבים הוכחה אף נסיגה בכמות הטרשת בעורקי הלב לאחר טיפול אגרסיבי בתרופות המפחיתות את ה - LDL לערכים נמוכים.

השפעת הירידה במשקל על הכולסטרול הרע מועטת ומוגבלת בעיקר לחולים שמנים מאוד, שעיקר תזונתם מבוססת על מזון שמן.

עם זאת, הפחתה במשקל גורמת לירידה מאוד משמעותית בכמות הטריגליצרידים שתרומתם למחלת לב וכלי דם גם כן חשובה.

יתרה מכך, במספר מחקרים שנערכו על אנשים שמנים שהפחיתו במשקל נצפתה עליה ברוכה ברמת הכולסטרול ה"טוב" (HDL).

השמנת יתר בטנית. השמנת יתר בטנית מקורה בצבירת שומן סביב האברים הפנימיים בבטן ולא רק ברקמה התת עורית. מצב זה קיים בצורה טיפוסית בחולים עם "הסינדרום המטבולי" (ראה בהמשך).

השמנה בטנית פתולוגית מוגדרת על ידי הקף המותניים: אצל גברים ערך זה עומד על 102 ס"מ ואצל נשים על 88 ס"מ וגם על ידי היחס בין היקף המותניים להיקף הבטן. בטן רחבה יותר מהמותניים היא פתולוגית. חשוב לציין שיחס זה מהווה גורם סיכון גם אצל אנשים שמשקלם הכללי לא גבוה.

הסינדרום המטבולי. הסינדרום המטבולי הוא מצב בו מספר גורמי סיכון קיימים אצל אותו אדם ויחדיו הם מהווים גורם סיכון מוגבר יותר. התופעה נפוצה מאוד, הסינדרום המטבולי קיים אצל כרבע מאוכלוסיית ארה"ב. המרכיבים של הסינדרום המטבולי כוללים:

סוכרת או "נטייה" לסוכרת (קרי רמת סוכר גבוהה בצום בערכים פחותים מאלו המגדירים סוכרת מלאה).
עמידות לאינסולין.
יתר לחץ דם.
השמנה בטנית.
שומני דם גבוהים ובעיקר טריגליצרידים גבוהים וכולסטרול "טוב" (HDL) נמוך.

השפעה פסיכולוגית/חברתית. ההשפעה החברתית/פסיכולוגית על חייהם של אנשים שמנים היא המשמעותית ביותר. בעיקר על חייהם של אנשים צעירים שעדיין לא סובלים ממחלות כמצוין מעלה.

אעשה עוול אם אנסה, אפילו בקצרה, לאפיין השפעות אלו ובטח ובטח אם אטען שאני יודע או שאי פעם אוכל להבין ולאתר את ה"סיבות" שגורמות לפלוני או אלמוני לעלות במשקל.

יחד עם זאת אני משוכנע שאין אפשרות לשנות אורחות חיים, לרדת במשקל לשנות תפושי תזונה והתנהלות ללא חריש עמוק בנפש שיאפשר ויתור על סוגי מזון מסוימים.

במבט רחב יותר. במהלך שני העשורים האחרונים הושקעו מאמצים אדירים לטיפול בגורמי סיכון אלו - תרופות שונות להורדת לחץ דם, לאיזון סוכרת, להפחתת הכולסטרול וגם תרופות להרזיה, במקביל להצפה של תוכניות פרטיות להורדת משקל, סימון מוצרים ועוד אמצעים כאלו או אחרים.

הכל על מנת להפחית את שכיחות מחלת כלי הדם - התוצר הסופי אליו מובילים גורמי סיכון אלו. אומנם היו הצלחות מסוימות, אך במבט כללי נראה שבעיית ההשמנה רק הולכת ומחמירה ובד בבד גם מחלת הסוכרת ומחלת הלב וכלי הדם.

בהיבט זה, יש להודות שהרפואה המודרנית על מגוון הטיפולים שהיא מציעה איננה מסוגלת "לרוץ" מספיק מהר.

לכתבות נוספות בנושא תזונה ודיאטה:
תזונה נכונה לטיפול בסוכרת וכולסטרול
סקר: 30% מהישראלים סובלים מהשמנה
כמה שיותר מלא יותר טוב?
סקר: 56% מהישראליות משמינות בחורף
למה התזונה שלנו לא בריאה בחופשות?

נראה על כן, שהתרומה העיקרית לשינויים האפידמיולוגיים אשר אולי יפחיתו את ההשמנה ואיתה את יתר גורמי הסיכון לא יכולה להגיע רק מצדה של הרפואה המודרנית במתכונתה הנוכחית, שיודעת לטפל די טוב בסיבוכי המחלה שמופיעים לעתים עשרות שנים לאחר שזו החלה לגרום נזקים מצטברים לכלי הדם.

אין בכך אמירה שעלינו לוותר - להיפך עלינו לציין ואף ביתר חדות את חשיבותה של המניעה הראשונית וכמובן לטפל.

יחד עם זאת חשוב מאוד להדגיש שעיקר העבודה צריכה להיעשות על ידי האוכלוסייה עצמה, רשויות הבריאות השונות וגם (ואולי בעיקר) הרשויות הממלכתיות.

אין בליבי ספק שהשינוי הגדול יכול להתרחש רק על ידי שינוי רדיקאלי באיכות וכמות המזון. פתרונות יש, לפחות על הנייר, אך לשם ביצועם צריכה להתקיים התגייסות כללית גורפת של ממשלות (חוקים ותקנות), תעשיית המזון, הפרסומאים, איגודי הרופאים ובעיקר האוכלוסייה עצמה שצריכה ל"הצביע ברגליים" לטובת מזון איכותי יותר.

האם אני אופטימי שכל אלו יתרחשו בהקדם? לצערי לא. נותר לנו להלחם לבד. לנסות להתגבר לבד על המכשולים העצומים בדרך רצופת קשיים סובייקטיביים ואובייקטיביים עצומים בדרך למטרה - משקל תקין וחיים טובים.

"תוכניות דיאטה" קיימות לרוב - ולמרות זאת נראה שאחוזי ההצלחה לרדת במשקל ולשמור על משקל גוף תקין מזעריים. במגוון תוכניות הרזיה יש כ-95%-97% כשלון בניסיונות לרדת ולשמור על משקל תקין.

התגייסתי לכתוב בפורום השמנת יתר - התמודדות, המהווה עוד טיפה קטנה בים הניסיונות לעזור לסובלים מהשמנת יתר, כי בתחום זה אף פעם מה שיש לא מספיק. בהצלחה לכל אלו שמעוניינים לרזות.

לאתר גדולות



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר