דלקת התוספתן (אפנדציט) - מדריך

יש לך כאבי בטן, שלשול, הקאות? אולי יש לך דלקת התוספתן. תוספתן הוא אומנם איבר לא חיוני, אבל דלקת בתוספתן זה עדיין בעיה המצריכה ניתוח. ד"ר עמיר סולד עם הכל אודות התוספתן
מאת ד"ר עמיר סולד
| 12/03/2008 |
צפיות: 92,983
התוספתן או האפנדיקס ובשפת העם אפנדיציט, הוא איבר קטן במערכת העיכול הממוקם בצמוד למעי הגס הימני.

מה הוא התוספתן? התוספתן הוא קטע מעי צר בקוטר כסנטימטר ובאורך כשלושה עד 10 ס"מ היוצא מהמעי הגס הימני, ממש באזור בו מתחבר המעי הדק למעי הגס.

בניגוד לשאר חלקי המעי התוספתן מחובר למעי הגס בקצהו האחד וקצהו השני סגור כמו מין "דרך ללא מוצא" של המעי.

התוספתן ממוקם בבטן הימנית התחתונה, אך מיקומו ובעיקר מיקום קצה התוספתן, עשוי להשתנות ולהיות באגן, מאחורי המעי הגס וצמוד לגב ואף לעלות כלפי מעלה אל אזור הכבד בבטן הימנית העליונה.

מה הם תפקידיו של התוספתן? לא נמצא עד היום תפקיד ברור אותו ממלא התוספתן. במחקרים מהעבר נוצר רושם שלתוספתן תפקיד במערכת החיסון של המעי, אך מחקרים מאוחרים יותר הפריכו השערה זו.

ההסבר הרווח כיום הוא שהתוספתן הוא שריד התפתחותי של חלק ממערכת העיכול שהתנוון במהלך האבולוציה.

למידע נוסף בנושא היכנסו לפורמים:
פורום ניתוחים לפרוסקופים (כירורגיה לפרוסקופית)
פורום כירורגיה כללית
פורום מחלות המעי הגס
פורום כירורגית כלי דם וורידים
פורום רפואת משפחה

האם ניתן לחוש בתוספתן או בפעילותו? באופן נדיר ישנם מטופלים המדווחים על כאבים בבטן הימנית התחתונה שחולפים מעצמם.

ייתכן וכאבים אילו נגרמים מחסימה חולפת בפתחו של התוספתן והתנפחות שלו, אך הדבר אינו ברור. חלק מהמנותחים העוברים כריתת תוספתן בשל דלקת, מדווחים על כאבים דומים אך בעוצמה פחותה שאירעו בעבר.

מהי דלקת התוספתן? דלקת התוספתן נגרמת קרוב לודאי, מחסימה לאורך התוספתן או במוצאו מהמעי הגס.

החסימה יכולה להיגרם מהצטברות של צואה קשה מאד, או להתעבות של תאי לימפה במעי כתוצאה מזיהום ויראלי תמים (מצב זה שכיח יותר בילדים).

חסימה זאת גורמת להצטברות של חיידקי מעי בכמות רבה מאד בקצהו האטום של התוספתן ולהתנפחותו. כאשר תהליך זה מתקדם נוצר זיהום החודר את דופן התוספתן וגורם לדלקת גם בציפוי החיצוני של המעי ובסביבתו.

מצב דלקתי זה עשוי לגרות להתנקבות של התוספתן (התוספתן לא "מתפוצץ" כפי שנהוג לחשוב) ולפיזור של מוגלה ותוכן מעי מזוהם בחלל הבטן, או ליצירת מורסה (אבצס) סביב התוספתן.

מי עשוי ללקות בדלקת התוספתן? המחלה שכיחה יותר בצעירים, אך עשויה להתרחש בכל גיל מינקות ועד שיבה. בגילאים 20 עד 40 המחלה יותר שכיחה וקל יותר לאבחנה. סיבוכי המחלה שכיחים יותר בתינוקות וקשישים, בהם המחלה מאובחנת מאוחר יותר.

לכתבות נוספות בנושא:
כירורגיה לפרוסקופית של יותרת הכליה
שיטה חדשה לכריתת תוספתן במרכז הרפואי קפלן
הרניה, בקע או קילה? כל הטיפולים
ניתוחים לפרוסקופיים - המהפכה השקטה
10 מחלות עם שמות מוזרים

דלקת התוספתן מתאפיינת בסיפור מחלה אופייני, אם כי קיימת שונות רבה ובמקרים רבים לא יופיע סיפור המחלה הטיפוסי. במקרים האופייניים התלונה השכיחה היא של הרגשה כללית רעה וכאבי בטן עמומים בעיקר במרכז הבטן.

כאבים אלו עשויים להופיע עם עליה בחום הגוף ולהיות מלווים בהקאות ולעיתים בשלשול. כעבור מספר שעות נודד הכאב ומתמקד בבטן הימנית התחתונה. ללא טיפול יופיע חום גוף גבוה, ההקאות יחמירו ולבסוף, אם מתרחשת התנקבות של התוספתן יופיעו כאבי בטן מפוזרים קשים, חום גבוה ואף צמרמורות.

מכיוון שהתוספתן עשוי להיות ממוקם במספר מקומות והתגובה הדלקתית אינה שווה בין החולים, עשויות להופיע תלונות שונות מהסיפור הקלאסי. ישנם חולים ללא חום כלל, ללא הקאות או עם כאב הממוקם יותר בגב או באגן.

בנשים בגיל הפוריות קשה לעיתים להבדיל בין התמונה הקלינית של דלקת התוספתן לדלקת בחצוצרה, הריון חוץ רחמי, דמם מציסטה בשחלה או פתולוגיה שחלתית אחרת.

במצבי ספק, במיוחד אם ישנן אבחנות סבירות נוספות כמו בנשים בגיל הפוריות, מקובל כיום לבצע בדיקת אולטרה-סאונד או CT של הבטן כדי לאשר את האבחנה.

עד לפני כ-10 שנים היה שעור הניתוחים המיותרים (בהם לא נמצאה דלקת תוספתן), כ-15% מהניתוחים. כיום שיעור הניתוחים המיותרים הוא שניים עד שלושה אחוזים וזאת בשל נקיטה באמצעי הדמייה.

כיצד מטפלים בדלקת התוספתן? הטיפול בדלקת התוספתן הוא כמעט תמיד ניתוחי והדרך הבטוחה ביותר לטפל במחלה היא כריתת התוספתן.

במקרים פחות שכיחים, בדרך כלל במחלה מתקדמת, מוצאים גוש דלקתי שרצוי לטפל בו על ידי צום, אנטיביוטיקה ונוזלים לווריד, מכיוון שניתוח עלול להסתיים בכריתת חלק מהמעי הגס ולעיתים יש צורך בכריתת התוספתן לאחר ההחלמה מהדלקת כדי למנוע הישנות של המחלה.

במרבית המקרים ניתן לבצע את הניתוח בגישה לפרוסקופית, גישה זו מקצרת את משך האישפוז ומפחיתה באופן משמעותי את הסיכוי לזיהום בפצע הניתוח.

החיסרון של ניתוח לפרוסקופי הוא ששעור הזיהומים התוך בטניים לאחר הניתוח קצת יותר גבוה, אך בכל מקרה זהו שיעור נמוך מאד. את הניתוח הלפרוסקופי מומלץ לבצע בנשים בגיל הפריון, בזקנים ובאנשים מאד שמנים.

בכל אלו לניתוח הלפרוסקופי יש יתרונות כמו אפשרות טובה לראות את כל חלל הבטן ולחפש אבחנות נוספות וכן שיעור הזיהומים במיוחד נמוך יותר באנשים עם דופן בטן המכילה שומן רב.

כיצד מתבצע הניתוח? הניתוח מתבצע תמיד בהרדמה כללית, בין אם הוא מבוצע בשיטה המסורתית או בשיטה הלפרוסקופית.

בשיטה המסורתית מבצע המנתח חתך אלכסוני בבטן תחתונה באורך כחמישה עד 10 ס"מ. המנתח מפריד את שכבות דופן הבטן עד לחלל הבטן, מחלץ את התוספתן המודלק, קושר את בסיסו בצמוד למעי הגס הימני ומרחיקו.

במקרים של זיהום סביב התוספתן או התנקבות שלו כתוצאה מדלקת קשה עשוי המנתח לבחור לסגור את העור רק כעבור מספר ימים כשהסיכוי לזיהום מופחת.

בשיטה הלפרוסקופית מחדיר המנתח שלושה צינורות דקים מאד לבטן התחתונה בקוטר חמישה עד 10 מ"מ. דרכם מוכנסים מצלמת וידאו משוכללת וממוזערת, סיבים פיבראופטיים להולכת אור ומכשירי ניתוח.

המנתח מבצע את הניתוח כשכל צוות הניתוח מתבונן במסך גדול ובעזרת המכשירים מבודד את התוספתן מאספקת הדם שלו, קושר את בסיסו ומרחיק אותו, לרוב בתוך שקית אטומה כדי לא לזהם את דופן הבטן בהוצאה.

משך שני הניתוחים כחצי שעה עד שעה ומרבית המנותחים משתחררים לביתם תוך 48 שעות מבית החולים.

מה קורה אם לא מנתחים בזמן? דלקת של התוספתן כשאינה מטופלת כהלכה עשויה להתפתח למצב מסכן חיים.

התנקבות התוספתן ופיזור מוגלה ותוכן מעי בחלל הבטן והיווצרות מורסה (אבצס) גדולה המכילה מוגלה ותוכן מעי הם שני סיבוכים קשים העשויים להצריך מספר ניתוחים, כריתת חלקי מעי ואף מוות.

יש לציין כי סיבה מאד שכיחה להפרעות בפוריות בנשים צעירות היא זיהום תוך בטני שלא טופל והסיבה השכיחה ביותר לזיהום כזה היא דלקת תוספתן.

לאתר אסיא מדיקל

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

נפגעת? חלית? יש לך זכויות!
רוצה לדעת מה הזכויות שלך בביטוח לאומי או בחברות הביטוח?
מלא/י פרטייך ונחזור אלייך בהקדם
השירות ניתן ללא התחייבות.
אנו מתחייבים על דיסקרטיות מלאה.

אולי יעניין אותך גם

מחלת אדיסון – תסמינים ודרכי טיפול
מאת מערכת BeOK
| 22/02/2017 |
צפיות: 40
מחלת אדיסון נגרמת מפגיעה בבלוטת יותרת הכליה ועלולה לגרום לחולשה בשרירים ולהתעלפויות. הזנחת המחלה יכולה להוביל לקריסה של פעילות מערכת הדם
קרא עוד
שיגלוזיס – תסמינים ודרכי טיפול
מאת מערכת BeOK
| 21/02/2017 |
צפיות: 45
שיגולזיס היא מחלה זיהומית הנגרמת מהידבקות בחיידק השיגולה. החולים במחלה סובלים מקלקול קיבה חמור והם נמצאים בסכנת התייבשות
קרא עוד
מהם התסמינים של תסמונת העצב המשולש ואיך מטפלים בה?
מאת מערכת BeOK
| 21/02/2017 |
צפיות: 57
נוירלגיה טריגמינלית היא תסמונת של העצב המשולש הממוקם בפנים. התסמונת מאופיינת בהתקפי כאב חמורים שנגרמים מגירוי וממגע בפנים
קרא עוד
גלוסיטיס – מהם התסמינים וכיצד מטפלים בדלקת הלשון?
מאת מערכת BeOK
| 19/02/2017 |
צפיות: 74
גלוסיטיס היא דלקת הפוגעת ברקמה של הלשון. הדלקת גורמת לכאבים, להתנפחות הלשון, לשינוי הצבע שלה ולהיעלמות בלוטות הטעם
קרא עוד
מיאלופיברוזיס – תסמינים ודרכי טיפול
מאת מערכת BeOK
| 19/02/2017 |
צפיות: 40
מיאלופיברוזיס היא מחלה הנגרמת משינוי גנטי של תאי הדם. המחלה מאופיינת בדימומים ובכאבים בצלעות והיא יכולה להתפתח ללוקמיה מיאלואידית
קרא עוד
תסמונת קושינג – גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
מאת מערכת BeOK
| 16/02/2017 |
צפיות: 80
תסמונת קושינג היא הפרעה הנוצרת מייצור מוגבר של קורטיזול. התסמונת גורמת לחולשה בשרירים, לדלדול מסת עצם, לדיכאון ולחרדה
קרא עוד
מחלת גרייבס – תסמינים, אבחון וטיפול
מאת מערכת BeOK
| 14/02/2017 |
צפיות: 118
גרייבס היא מחלה אוטואימונית שגורמת לתקיפת התאים הבריאים בבלוטת התריס. המחלה גורמת לדפיקות לב מואצות, לרגישות לחום ולחולשה בשרירים
קרא עוד
היפותרמיה – מהם הגורמים וכיצד ניתן למנוע את התופעה?
מאת מערכת BeOK
| 14/02/2017 |
צפיות: 95
היפותרמיה היא מצב בריאותי הנגרם משהות ממושכת במזג אוויר קר או במים קרים. היא יכולה לגרום לכוויות קור, לנזקים בלתי הפיכים לכלי הדם ואפילו למוות
קרא עוד
אורטיקריה – מהם הגורמים, התסמינים ודרכי הטיפול באלרגיה?
מאת מערכת BeOK
| 13/02/2017 |
צפיות: 96
אורטיקריה היא תגובה אלרגית של העור המלווה בכתמים מגרדים. היא יכולה להיגרם מאוכל, מלחץ נפשי, מזיעה ומשינויי טמפרטורה
קרא עוד
תסמונת רגליים חסרות מנוחה – תסמינים ושיטות טיפול
מאת מערכת BeOK
| 13/02/2017 |
צפיות: 92
תסמונת רגליים חסרות מנוחה היא הפרעה הגורמת לדחף בלתי נשלט להזיז את הרגליים. התסמונת מפריעה לשינה סדירה והיא שכיחה יותר אצל נשים, בעיקר בזמן הריון
קרא עוד