אשליה מול מציאות בניתוחים פלסטיים

עד לפני שני עשורים הייתה כמות הניתוחים הפלסטיים שבוצעו קטנה והם נערכו בעיקר בסתר. עם השנים תרמה המודעות הציבורית לעליה במספר המנתחים והמנותחים. הצד המוכר יותר של הכירורגיה הפלסטית בקרב הציבור הוא התחום האסתטי.

משך שנים רבות הייתה התלבטות לגבי התערבות הרפואה אצל אנשים 'בריאים', התערבות שבצידה סיכונים שונים. בשנים האחרונות קיימת השלמה שאין עוד צורך לקבל פגמים חיצוניים כגזירה משמים.

אולם למרבה הצער, השכם וערב קמים מרכזים כאלו ואחרים, שמנופפים בהבטחות בלתי ניתנות ליישום. לעתים קרובות, מגיעים למרפאה נשים וגברים, נערים ונערות, עם תמונות או חלופות שהיו רוצים לקבל על ידי ניתוח פלסטי. אך ברוב המקרים, נתוניהם החיצוניים לא מאפשרים הגשמה של החלום.

אחד התפקידים החשובים של מנתח פלסטי כיום, הוא לגשר בין המציאות לבין האשליה, המופיעה בצורת תמונות של 'לפני ואחרי' או תוצאות מניתוח אצל חברים, לא בהכרח ברי יישום, אצל מבקש השינוי.

על המטופלים להבין שהרופא המנתח אינו עובד עם חומר גלם שהוא בוחר, אלא ברקמה חיה, שמדממת, מצטלקת ומגיבה באופן לא תמיד צפוי. רק כאשר מצליחים להבהיר את המגבלות ולהעביר למועמד לניתוח את הסיכויים והסיכונים שבניתוח, יש בסיס לבחון את ביצועו.

על ההבדל בין תקשורת לתשקורת

התדמית העכשווית של הניתוח הפלסטי כיום היא של מעין קסם שפותר את כל הבעיות: מציל זוגיות, מחזיר אהוב נושן, פותר בעיות חברתיות, נפשיות, פסיכולוגיות. דימוי זה אינו אלא אשליה. ניתוח פלסטי עשוי לשפר דימוי גוף כאשר קיימת בעיה אובייקטיבית הנובעת מפגם כזה או אחר.

אי לכך, על המנתח לבחון היטב ובעדינות, האם קיימת מצוקה פסיכולוגית אחרת, שאותה הפונה מנסה לפתוח באמצעות ניתוח פלסטי. במקרים אלה, רצוי לא לבצע את הניתוח כלל, או לפחות לדחות ולשלב התייעצות עם פסיכולוג.

רק כאשר המנתח הפלסטי מפגיש בצורה אמיתית בין הציפיות של המועמד לניתוח ובין הנתונים הבסיסיים שלו והיכולת לשנותם, או אז קיים סיכוי שתהיה שבע רצון מהניתוח הפלסטי. המפגש חייב לכלול גם אינפורמציה לגבי הסיכונים, הסיבוכים, הצלקות ותופעות הלוואי, כל זאת כדי למנוע אכזבה וחוסר שביעות רצון.

כיום, מרבית הפונים לניתוח פלסטי, מקבלים את האינפורמציה באמצעות המדיה, דרך פרסומות, עדויות של סלבריטאים, כתבות ועוד. השפעתה של המדיה על תחום הכירורגיה הפלסטית דומה להשפעתה בכל תחום אחר כמו אופנה, פנאי, תרבות ועוד. יש להפריד לשני תפקידים את השפעתה של המדיה על הכירורגיה הפלסטית.

התפקיד הראשון הוא התפקיד החיובי. משלב כניסתה של המדיה לפעולה בתחום הכירורגיה הפלסטית היא העלתה את רמת המודעות לאפשרות של תיקון פגמים והפיצה את האינפורמציה באשר למגוון הפרוצדורות לתיקון אסתטי.

אנשים רבים, שכלל לא ידעו שיש פיתרון לבעייתם, נחשפו לסיפורים אישיים במדיה והזדהו איתם, ולאחר מכן פנו גם הם לפתרון הבעיות, הגבירו את ביטחונם העצמי והקרינו כלפי חוץ תדמית חיובית והרגשה נפלאה.

אך לתקשורת גם תפקיד שלילי. למדיה ישנו תפקיד עיקרי ביצירת נורמות התנהגות, וכך גם בתחום הכירורגיה הפלסטית. מאחר והמדיה, בעיקר הצהובה, עוסקת בפרובוקציה, ושואפת לעלות מן הממוצע אל הקיצוני, הרי שרופא המעונין להתפרסם, יעמוד בפני התלבטות בין הצורך לייצר פרובוקציות מול הרצון לתקן את הפגם באופן הטבעי ביותר.

לדוגמא: מובן כי השתלה של שתלי 1000 או 1500 CC להגדלת שדיים אינה תקינה, וכי היא חורגת ממטרתה האמיתית של הכירורגיה הפלסטית בתיקון פגמים, וחורגת מתפקידו של הכירורג הפלסטי כרופא, ורוב הסיכויים שאותה אישה גם תסיר את השתלים בעתיד.

תפקיד זה של המדיה יצר מצב בו חלק גדול מהפונים לניתוחים פלסטיים עושים זאת כדי להיות IN ולא לצורך תיקון פגמים. הפונים מעונינים להשתוות למפורסמים, ועל פי רוב, יעדיפו להידמות לסלבריטאים שהתפרסמו בהקשר לניתוח כזה או אחר. במקרים אלה הקיצוני משפיע באופן לא חיובי.

גם תוכניות הריאליטי בתחום הפלסטיקה מהוות שירות רע, שכן אף פעם אין לדעת כיצד נראות אותן נשים לאחר תקופה, ואין לבחון את התוצאות של הניתוח בסמוך לביצועו. כמו כן, ניתוחים צריכים להיות מבוצעים תחת היגיון בריא וסטנדרטים רפואיים אמיתיים.

לחלקו השני של המאמר

לקליניקה של ד"ר יצחק מאייר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר