מחלות ילדות נפוצות וטיפולן בדרכים טבעיות

גוף האדם מגן על עצמו מפני מחלות על ידי מערכת החיסון. מערכת החיסון הינה מערכת סבוכה שבה משתתפים איברים רבים כגון קשרי הלימפה, הטחול, העור ועוד וכן סוגי תאים רבים. לא הרבה ידוע על כיצד פועלת מערכת זו, והיא נחשבת לאחת התעלומות של גוף האדם. כיום יודעים כי אין אלו הפתוגנים - חיידקים, וירוסים, פרזיטים ועוד - המחוללים מחלה, כי אם מערכת החיסון שנחלשת ומרשה לפתוגנים לחדור ולהתרבות. מנזלת ועד גידול סרטני, חולשת מערכת החיסון היא קרקע פורייה לאויביה ולחוסר איזון בגוף.

מחקרים רבים נערכו בנושא. קבוצת אנשים שישבו בחדר סגור שרוסס בוירוסים הגורמים לנזלת, חלקם הצטננו וחלקם לא. זה קורה ביום-יום - בגן ילדים או בכיתת בי"ס - ילד אחד חולה יושב באותו חדר עם עוד 20-30 ילדים. חלקם נדבקים וחלקם לא. בבואנו לטפל במחלות זיהומיות שכיחות במערכת הנשימה כגון נזלת, צינון, דלקות גרון, ברונכיטיס, עלינו לשים קודם כל דגש על מניעתם על ידי חיזוק מערכת החיסון.

ברפואה הסינית יש פתגם האומר: "מחלה אחת חיים קצרים, הרבה מחלות חיים ארוכים". יש לזכור כי מחלות הילדות הנפוצות טובות לגוף, שמתמודד עם פתוגנים חיצוניים. מערכת החיסון צריכה "לעבוד קשה" כדי לתקוף, היא יוצרת נוגדנים ועוד ועל ידי כך מתפתחת, וזאת בתנאי שנותנים לגוף להתמודד עם המחלה ולא מדכאים אותה על ידי תרופות. הגוף מתחסן ומתחשל על ידי כך. למרות זאת, ילד החולה כמה פעמים כל חורף, וכל משב רוח קרה גורמת לו לצינון, מעיד על מערכת חיסון חלשה.

מערכת חיסון חזקה תלויה במספר גורמים: בתזונה נכונה ובריאה המספקת לגוף את אבות המזון, הויטמינים והמינרלים החיוניים לגוף, בפעילות גופנית ובסביבה חמה, תומכת ורגועה. הגורם האחרון חשוב מעין כמוהו. הוכח למשל, כי ילדים חולי אסטמה הבאים מרקע חברתי בעייתי מגיעים יותר לבי"ח עם התקפים חוזרים.

כיצד נחזק את מערכת החיסון?

קודם כל מומלץ להפחית במזונות המחלישים את מערכת החיסון: סוכר ומוצרים העשירים בסוכר (ממתקים, עוגות, עוגיות וכולי), מזונות המגבירים את הפרשת הליחה כגון מוצרי חלב, מוצרי חיטה ומוצרי סויה. יש להמעיט ככל האפשר במוצרים אלו ולהימנע מהם לחלוטין בזמן מחלה.

המזונות המומלצים הם מזונות העשירים בויטמינים ומינרלים, חומצות שומן חיוניות ואנטי אוקסידנטים (נוגדי חימצון החשובים לגוף בזמן מחלה וכן שומרים על איברים הקשורים למערכת החיסון כגון בלוטת התימוס). על כן יש להעשיר את התזונה בירקות, פירות, דגנים מלאים (אורז מלא, קמח מלא, שבולת שועל, גריסים, דוחן, קינואה, כסמת, אמרנט), קטניות (אפונה, שעועית, עדשים, חומוס וכולי) ודגי ים צפוני (סלמון, הליבוט, סול, בקלה, טונה, סרדינים, מקרל). מקורות טובים לשומן הם אבוקדו, שקדיה, חמאת בוטנים (ללא תוספת סוכר, שומן צמחי או כל תוספת אחרת), חמאת שומשום, שמן זית. ממתיקים טובים הם מולסה, סילאן, דבש חרובים ודבש בקרב ילדים מעל גיל שנה.

אישה מבוגרת, יוצאת צפון אפריקה, שגידלה שבעה ילדים, סיפרה לי, לאחר ששאלתי אותה כיצד טיפלה בילדיה בזמן מחלה, שהדבר הכי חשוב כשהילד חולה זה שמחה בבית. לשמוח, לשיר, לרקוד, להעלות לילד את מצב הרוח. חוכמה עתיקה זו נכונה מאין כמוה. כיום, בעזרת מכשור מתוחכם יודעים כי כשהאדם מאושר רמת החיסוניות שלו עולה - מספר התאים הלבנים שלו עולה והגוף מוכן יותר להתמודד עם הפולש.

כשהמחלה סוערת, מלווה בחום גבוה והרגשה רעה מומלץ לא לאכול. לרוב לילדים עדיין יש את האינסטינקט הבריא לצום, דבר שמאוד מלחיץ את הוריהם. בזמן מחלה על הגוף להשתמש בכל האנרגיה שלו להלחם במחולל המחלה. הכנסת אוכל משמע צריכת אנרגיה לפירוק המזון וטיפול בפסולת שבמזון - כל זה מחליש את הגוף בזמן מחלה. צום של יום-יומיים יכול רק להועיל במצב כזה. לעמת זאת חשוב מאוד שהילד ישתה הרבה מים נקיים, מומלץ מינרליים.

כשמודבר בזיהומים בדרכי נשימה מומלץ מאוד לאכול עלי כובע הנזיר, הגדל בגינות רבות. צמח זה מגביר הגנה כללית על דרכי הנשימה. כמו כן מומלץ לעשות חליטה של ליקוריץ, אותו אפשר להשיג בשווקים. טעמו הוא כשל אניס והוא מצויין בחליטת תה. הליקוריץ הוא צמח מרפא נפוץ לטיפול בחיזוק מערכת הנשימה.

הצטטנות, שיעול ודלקות

להצטננות פשוטה מומלץ לעשות אמבט חם לרגליים בתוספת חרדל. מבשלים שתי כפיות גרגירי חרדל במשך חמש דקות במים ומסננים לגיגית עם מים חמים. רצוי שהמים יגיעו עד הברך. שמים את הרגליים במים 15-20 דקות טכניקה זו מתאימה יותר לילדים שיכולים לדבר ולהגיב אם הם חשים אי נוחות). אחר כך עוטפים את הרגליים בשמיכה חמה למשך שעה. ניתן גם לפני השינה לטפטף כמה טיפות של שמן אקליפטוס למבער, על מנת לפתוח את דרכי הנשימה.

כשיש נזלת חשוב מאוד לתת לה לצאת החוצה ולא לחסום אותה על ידי תרופות. הנזלת היא דרך של הגוף להפטר מפולשים ואין לדכא אותה. יש הבחין בין נזלת כרונית, שבדרך כלל שקופה, והיא על רקע אלרגי, לבין נזלת צהובה-ירוקה על רקע מחלה זיהומית. דרך להקל על הנזלת היא לדחוף בנחיריים צמר גפן הטבול במיץ בצל שפותח את האף. בעת נזלת חשוב מאוד להימנע לחלוטין ממזונות מעוררי הליחה שציינתי מקודם.

להקלה על שיעול אפשר לעשות חליטת תימין (קורנית), צמח תבלין נפוץ. כמו כן אפשר לעשות סירופ בצל ושום: לגרד בפומפייה בצל אחד ושן שום אחת, לסנן את המיץ ולערבבו עם 2 כפות דבש. לברונכיטיס אקוטי יש להכין קומפרס מחמם - לערבב חרדל טחון עם קמח לבן בחלקים שווים, להוסיף מים ולעשות עיסה, לשטח על חזה הילד ולהניח למשך הלילה. החרדל עלול לגרום לגירוי בעור אצל ילדים מסוימים ולכן מומלץ להתחיל בחצי שעה ובכמות קטנה יותר של חרדל.

דלקות גרון יכולות להיגרם מחיידקים או וירוסים. משטח גרון יכול בוודאות לקבוע מי המחולל. בדלקת גרון חיידקית המחלה תהיה יותר סוערת - חום גבוה, בלוטות לימפה נפוחות מאוד, כאב ראש ושקדים אדומים עם תפליט לבן. רוב דלקות הגרון הן ויראליות. בטיפול בדלקות גרון יש להיות במנוחה מלאה. יש להפחית את צריכת הקלוריות, וסביר להניח שהילד יעשה כך באופן טבעי. כן צריך לצרוך כמויות גדולות של נוזלים - מיצי ירקות מדוללים, מרקים ותה צמחים (מומלץ מאוד תה בבונג או חליטה משורש ג'ינג'ר טרי). יש להגביל לחלוטין את צריכת הסכר בגלל השפעתה המחלישה של מערכת החיסון.

דרכים להקלה על דלקת הגרון - כל שעה לגרגר מי מלח או חליטת מרווה ולשתות כף מיץ לימון. מומלץ ליטול אבץ למציצה ולהשתמש בתמיסה אלכוהולית של צמח הנקרא אכינצאה, במינון של כפית כל שעתיים-שלוש. אם דלקת הגרון היא חיידקית והילד לוקח אנטיביוטיקה יש לתמוך בפלורת המעיים שנהרסת על ידי האנטיביוטיקה במתן פרוביוטיקה, חיידקים ידידותיים, וזאת לאחר שסיים את האנטיביוטיקה, כמוסה אחת ביום למשך חודש ימים.

לדלקות אוזניים יש לחמם את האוזן כדי להקל על הכאב על ידי כרית חמה או שמן זית חם בתוך האוזן. כיום ישנם מחקרים רבים המצביעים על כך שמתן אנטיביוטיקה אינו מקצר את משך המחלה ולכן ישנה הוראה לרופאי הילדים לא לתת בצורה גורפת אנטיביוטיקה בדלקות אוזניים.

לחלקו השני של המאמר לחצו כאן

לאתר של לילך נהרי "טבע הריפוי"

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר