דיאטה - מתכון לדיכאון

כמו בכל תכונה אחרת, גם במשקל יש הבדל בין אנשים שונים. אנשים שנמצאים בצד הגבוה של הסקאלה נחשבים לעיתים כסובלים מעודף משקל, למרות שזהו המצב הטבעי שלהם.

למרות שלא כולנו נועדנו להיות רזים, החברה מצפה מכולנו להיות בעלי ממדי הגוף שנחשבים אידאלים. הניסיון לכבוש את הרזון החברתי גובה מאנשים מחיר ביולוגי ונפשי גבוה מאנשים שמבנה גופם רחוק מלהיות רזה.

האם הרזיה היא תולדה של כוח רצון ומתוך זה ההשמנה היא תולדה של בחירה? לא. עבור מרביתנו היא פשוט תולדה של גנטיקה המועצמת על ידי גורמים סביבתיים.

"כלי הנשק" בהם בחרנו להשתמש (הדיאטות), הפכו זה מכבר עבור מרביתנו למורשת של כישלון. גם השימוש במונח "שינוי אורח חיים" המוכר לנו את אותה הדיאטה רק בתחפושת מהודרת יותר, לא באמת עוזר לנו להרגיש טוב יותר עם הגוף שלנו.

כל מי שעשה אי פעם דיאטה, ויש מעטים שלא עשו, יודע זאת. הבעיה היא שחווית הכישלון ותחושות האשמה המונחים בבסיסה רק מעצימים את התקפי הזלילה ואובדן השליטה שלנו על האכילה.

עוד על גורמים פסיכולוגיים בהשמנה:
גם רופאים מתביישים לדבר על השמנה
להיות שמנה ולא דחויה
לרדת בגדול? אתם חייבים תמיכה נפשית
אל תקרא לי שמנצ'יק
הכל על פסיכולוגיית ההשמנה

תעשיית הדיאטה מוכרת לנו את תחושת האשם היות וזו משרתת מחד את האינטרסים הכלכליים שלה ומאידך את התלות שלנו במוצריה.

בשורה התחתונה: אנחנו עדין אוכלים הרבה מדי ופעילים פחות מדי, ובעיקר - משמינים.

מחקרים המצביעים על כך שרמה מסוימת של עודף משקל יכולה להיות גורם המגן עלינו מפני תמותה מוקדמת מעצימים אף הם את הבלבול שלנו.

רק בינואר האחרון פורסם מחקר שהתבצע על ידי אוניברסיטת תל אביב (פרופ' אורי גולדברוט) שהראה, שעלייה קטנה במשקל אצל גברים בגילאי ה-40 דווקא משפרת את הסיכויים להאריך ימים. השמנה כזו היא תהליך טבעי שלא צריך לעצור, נאמר במסקנות.

במשך שנים חונכנו לתפוס את מושגי הבריאות והכושר הגופני במונחים של שחור - לבן (שמן = לא בכושר = לא בריא, רזה = בכושר = בריא) אך גם מיתוס זה הולך ומתפוגג בשנים האחרונות, כאשר יותר ויותר מחקרים מראים שכושר גופני טוב חשוב לאין ערוך מאשר ממשקל גופנו.

אז מה אפשר לעשות?

קודם כל, ננסה להיפרד משפת הדיאטה, הקובעת לנו מה לאכול כמה ומתי, הסופרת קלוריות, ושוקלת הצלחה או כישלון בקילוגרמים על סקלת משקל. ננסה להתנתק מחוקי המותר ואסור, המגבילים אותנו, קובעים לנו ומנסים לשלוט באכילה שלנו.

ננסה להתמקד בנרמול האכילה, ברכישתה של שפה חדשה - שפת האכילה האינטואיטיבית, העוסקת בדיאלוג הפנימי שלנו לרעב ושובע, בבחירות היומיומיות הפשוטות של מה באמת היינו רוצים לאוכל, מה יענג וישביע אותנו כך שנרגיש טוב עם הגוף שלנו.

שיטה זו דוגלת בכך שאי אפשר לשקול את האושר שלנו במספרים ובק"ג, וכתוצאה, גישה זו למשקל מובילה לחיים פעילים לא לשם הרזיה אלא פשוט להנעת הגוף והנאתו.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר