כשהוא לא עומד - הפרעות בזיקפה

רוצה, אבל לא עומד לך? אתה לא לבד, הפרעות זיקפה (או בשם הקודם: אין אונות או אימפוטנציה) היא בעיה שיותר מ-150 מליון איש סובלים ממנה. ממה הפרעות בזיקפה נובעות?
מאת ד"ר יוזה חן
| 05/10/2007 |
צפיות: 26,706
דירוג: 3.0 מתוך 1 הצבעות
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע 3.0 מתוך 5
הפרעה בזיקפה הינה אחת ההפרעות התפקוד המיני השכיחות ביותר, ולפי הנתונים הסטטיסטים יותר מ-150מיליון איש בעולם סובלים ממנה.

ההפרעה פוגעת בגברים פעילים מינית בכל הגילאים, אך שכיחה יותר בגברים שגילם מעל 50, כששכיחות הפגיעה מגיעה לכ-30% מהגברים בגיל זה. שכיחות התופעה הולכת וגדלה עם הגיל ומגיעה לכ-60% אצל אנשים מעל גיל 70.

הפרעות אלו אינן נדירות גם בגברים צעירים ופוגעת בכ- 10%-15% מהגברים מתחת לגיל 40. ההערכה היא כי בישראל נוספים כל שנה כ- 70.000 מקרים חדשים, כשרק כ- 10%-20% פונים לקבלת עזרה.

מהי הפרעה בזיקפה? הפרעה בזיקפה, או בשמה הקודם - אין אונות, (אימפוטנציה) הינה מצב בו לגבר קיימת בעיה קבועה להגיע לזיקפה מלאה שמספיקה לחדירה או לשמירה עליה במהלך קיום יחסי מין.

הסיבות להפרעה בזיקפה מתחלקות לסיבות גופניות, נפשיות או משולבות. אבחנת הסיבה להפרעות בזיקפה היא הצעד הראשוני והכרחי בפתרון הבעיה.

בעקבות ההתפתחויות בשנים האחרונות, ניתן לקבוע שנכון להיום ברוב המוחלט של המקרים ניתן לטפל בבעיית הזיקפה באמצעות טיפול תרופתי, מכני, נפשי או טיפול משולב.

סיבות נפשיות. בקרב כחמישית מהפונים לטיפול יש סיבות נפשיות להפרעות בזיקפה.

דיכאון, מתח וחרדה, חרדת ביצוע שהופכת לחרדה "משתקת" (פוגעת לרוב בצעירים, אך גם במבוגרים לאחר כישלון חד פעמי בקיום יחסי מין), מתחים ביחסים בין בני הזוג, פרטנר מיני לא תומך ועוד - כל אלו יכולות לפגוע בזיקפה.

מידע מוטעה וציפיות מוגזמות בנוגע לתפקוד המיני תורמים אף הם ליצירת הפרעות בזיקפה. בנוסף, כאשר יחסי המין אינם מתרחשים באווירה רגועה הדבר פוגע באיכותם ויכול להביא להפרעות בזיקפה ואף להחריפן.

בכל ההפרעות הנ"ל, עלול להיווצר "מעגל קסמים" שבו חוסר היכולת להגיע לזיקפה גורמת להחמרת הבעיה המקורית (כמו דיכאון, חרדה וכדומה) וחוזר חלילה.

סיבות גופניות. סיבות גופניות רבות גורמות להפרעות בזיקפה, רוב המקרים קשורים למחלות כלי דם, סוכרת, מחלות מטבוליות ונוירולוגיות (75%-80%). גורמים אחרים הם הפרעות הורמונליות, שינויים אנטומיים, ניתוחים באזור האגן וטיפול תרופתי.

סוכרת. הסיבה השכיחה ביותר להפרעות בזיקפה (יותר מ 50% מהחולים) והיא פוגעת בזיקפה הן עקב פגיעה בעצבים והן על ידי פגיעה בזרימת הדם לפין.

חולי סוכרת סובלים מהפרעות בזיקפה מוקדם יותר בהשוואה לאוכלוסיה הרגילה, כ-10 שנים לאחר התחלת המחלה וככל שמשך המחלה ארוך יותר השכיחות עולה.

חולים הסובלים מסוכרת נעורים חשופים למחלה באחוזים גבוהים יותר מאלה שסובלים מסכרת מבוגרים (סוג II). יתרה מזה, אצל חולים עם סוכרת נעורים חומרת הפגיעה במנגנון הזיקפה קשה יותר.

הפרעות בזרימת הדם. זיקפה תקינה דורשת הגברה ניכרת בזרימת הדם אל אבר המין, וירידה בזרימת הדם העורקית עלולה לגרום להפרעה.

שכיחותן של הפרעות זיקפה על רקע וסקולרי בלבד מגיעה עד לכ- 30%. השכיחות עולה בצורה משמעותית ביותר כאשר מצרפים לזה את החולים הסובלים מסכרת.

ככלל, הפרעות זיקפה וסקולריות ניתן לחלק לעורקית, ורידית ומשולבת. תתכננה גם פגיעות משולבות בעורקים ובורידים וכן פגיעות בכלי הדם בתוך איבר המין עצמו ,לאחר פציעה או הצטלקות הרקמה.

מחלות הגורמות לפגיעה בזרימת הדם העורקית הן: טרשת עורקים, יתר לחץ דם, רמת שומנים גבוהה בגוף, חבלה באיזור האגן או בפרינאום, עישון, ניתוחים באגן וכאמור - סוכרת.

בדרך כלל חולים הסובלים מהפרעות זיקפה מסיבה עורקית מסוגלים להגיע לזיקפה חלקית בלבד או שנידרש להם זמן ומאמץ רב להגיע לזיקפה מלאה.

הסיבות העיקריות להפרעות בזרימת דם ורידית הינן: פגיעה במעטפת הפין, ורידים מרובים ורחבים, החלפת השריר המחילתי על ידי רקמה פיברוטית, מחלות מקומיות כמו שבר הפין, מחלה על שם Peyronie’s ועוד.

עוד על הפרעות בתפקוד המיני:
תסביך האשך והתפקוד המיני
סוכרת ובעיות תפקוד מיני
"אל תוותרנה על אורגזמה"
פז"מניק במיטה? זה די גרוע
סקס רע? קחו ריטלין

במקרים של הפרעה בזיקפה עקב הפרעה בזרימת הדם הורידי, החולים מסוגלים להגיע לזיקפה מלאה או כמעט מלאה אך מאבדים אותה לפני או זמן קצר אחרי החדירה.

חולים עם שילוב של הפרעה בזרימת הדם העורקי והורידי אינם מצליחים להגיע לזיקפה וקשיחות מלאה, והם מאבדים את זיקפתם עוד לפני החדירה או מייד אחריה.

הפרעות עקב פגיעה במערכת העצבים. פגיעה במערכת העצבים יכולה להיות סיבה יחידה או משולבת להפרעות בזיקפה. הפגיעה יכולה להיות בבקרת הזיקפה במוח, במרכזים האוטונומיים בגזע המוח ובחוט השדרה או בעצבים הפריפרים לפין.

מחלות בהן נפגעת מערכת העצבים הן: סוכרת, אירוע מוחי, מחלות מערכת העצבים המרכזית, פגיעות בעמוד השידרה, פציעות וניתוחים באגן, סמים ואלכוהוליזם. כל פגיעה באחת המערכות הללו בנפרד או בתזמון המערכות יכולה לגרום להפרעות בזיקפה.

תרופות וסמים. בכ- 25% מהמקרים הסיבה להפרעות בזיקפה היא נטילת תרופות לטיפול במחלות שונות. הפגיעה יכולה להיות בכל אוכלוסית גיל ועקב נטילת תרופות שונות.

דוגמאות אופייניות הן: תרופות ליתר לחץ דם, תרופות למחלות לב, תרופות להרגעה ותרופות נגד דיכאון, משתנים שונים, תרופות נגד חומציות גבוהה במערכת עיכול, תרופות להרזיה ועוד. צריכת אלכוהול, ניקוטין וסמים הם גורמים נוספים בקבוצה זו.

הפסקת תרופות שגורמות להפרעות בזיקפה או החלפתן יכולה להחזיר לעיתים את המצב לקדמותו, אך לפני כל שינוי בנטילת התרופות יש צורך להתייעץ עם הרופא המטפל.

ניתוחי אגן. ניתוחים של האגן הקטן כמו כריתת רדיקלית של הערמונית או שלפוחית השתן, ניתוחי ערמונית עקב הגדלה שפירה, כריתת החלחולת, ניתוחים בכלי דם, גידולים באגן וניתוחים בעצמות האגן - כולם יכולים להסתיים בפגיעה במנגנוני הזיקפה.

הפגיעה מתרחשת עקב פגיעה בעצבוב, בכלי דם או בשילוב של שניהם. השכיחות משתנה לפי סוג הניתוח, גורמי הפגיעה ויכולת המנתחים לשמור על מערכת העצבים.

חבלות באגן. התפתחויות טכנולוגיות חדשות בתקופה המודרנית שהביאו ליצירת כלי תחבורה חדישים ומהירים יותר, גרמו לכך שהפגיעה בזיקפה עקב פגיעות באזור האגן והחלציים עלתה בצורה משמעותית, ולפי דיווחים שונים הגיעה לכ- 10% מכל הסיבות לפגיעות בזיקפה.

מדובר בפגיעות שנגרמות מנסיעה במכוניות, אופניים מהירים, נפילות מגבהים, פציעות מכלי נשק ועוד.

שינויים הורמונאליים. פעולתה התקינה של מערכת המין תלויה בחלקה בהורמוני המין.

טסטוסטרון הוא הורמון מין חיוני שמחסור בו עלול לגרום להפרעות זיקפה. חסר טסטוסטרון יכול להיות ראשוני בגלל חוסר תפקוד האשכים והערמונית או מישני, עקב חוסר תפקוד נוירולוגי.

גיל הוא סיבה מרכזית למחסור בטסטוסטרון, כש-7% מהגברים בגילאי 40-50, 10% מהגברים מעל גיל 50 ויותר מ-30% מהגברים בגיל 80-50 סובלים ממחסור בטסטוסרון.

סיבות נוספות למחסור בטסטוסטרון הן טראומה באשכים, השמנה, מחלת איידס, הקרנות, כימותרפיה, מחלות כבד וכליה, אלכוהוליזם, נטילת תרופות הגורמות לדיכוי הורמוני המין ועוד.

הפרעות הורמונליות אחרות שיכולה לגרום להפרעות בזיקפה הינה הפרשה יתרה של הורמון פרולקטין על ידי בלוטה ביותרת המוח והפרעה בתפקוד בלוטת התריס.

מחלות ממאירות וטיפולים אונקולוגים. טיפולים אונקולוגים דוגמת קרינה או כימותרפיה גורמים במקרים רבים להפרעות בזיקפה. בנוסף, הנכות שנשארת אחרי טיפולים להסרת גידול, מגבלות בניידות וביצוע פעולות פשוטות והתקנים שונים (המקל הליכה, תותבים שונים, סטומה), כולם יכולים להקשות על החולה לקיים יחסי מין תקינים.

מחלות כרוניות. מחלות קשות וממושכות גורמות לעיתים קרובות להפרעות בזיקפה. מדובר בדרך כלל במחלות ממאירות, אי-ספיקת לב, מחלות כרוניות של הכבד, הריאות והכליות, זיהומים קשים ועוד.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר