25 מושגי מפתח בלידה

השנה הקרובה היא שנה בה חיים חדשים שצומחים בתוכך כיום יגיעו לעולם? לפני שתזכי לחבוק את בנך או בתך, תצטרכי לעבור את השלב המסתורי והמאיים של הלידה. כדי להפחית את המסתורין, ולאפשר לך להבין את דברי הצוות הרפואי, גלית מוריה שלגי אספה עבורך 25 מושגים שכדאי לך לדעת לפני הלידה
 גלית מוריה שלגי
| 10/09/2007 |
צפיות: 10,764
1. לידה פיזיולוגית. לידה טבעית המתבצעת ללא מכשירים (כמו לידת וואקום) או לידה בניתוח קיסרי. במהלך לידה כזו בדרך כלל נמצאת היולדת בתנועה ובתנוחות טבעיות, אשר באופן פיזיולוגי מקדמות את תהליך הלידה ואת הגעת התינוק אל תעלת הלידה. מדובר בתנוחות מאונכות שמאפשרות לכוח הכובד לסייע ביציאת התינוק.

2.מנח. הצורה שבה העובר שוכב ברחם ביחס לציר האורך של האם.

3.מצג. החלק הראשון שפונה לכוון היציאה מהרחם והנרתיק (מצג ראש, מצג עכוז וכו').

4. פתיחה. כדי שהתינוק יוכל לצאת מהרחם, צוואר הרחם צריך להתרכך, להימחק ולהיפתח עד לפתיחה מלאה של 10 ס"מ.

5. מחיקה. צוואר הרחם מתקצר לאט לאט ונמחק - עד 100% מחיקה.

6. ספינות. אזור הספינות הוא האזור הצר ביותר באגן. כשיש פתיחה הצוות הרפואי מעריך מה גובה הראש של התינוק ביחס לספינות. הספינות אלה הם זיזים הנמצאים בחלק הפנימי של האגן ודרכם עובר התינוק בדרכו החוצה.

מינוס מתאר את גובה הראש לפני שעבר את הספינות, ופלוס- מתייחס למרחק שראש התינוק עבר מהספינות לעבר היציאה. ראש מבוסס הוא בגובה 0.

7. שלבי הלידה. במהלך הלידה קיימים מספר שלבים:

שלב לטנטי. שלב בו פעילות רחמית סדירה מלווה בפתיחה ומחיקה איטית של צוואר הרחם. בדרך כלל מפתיחה של 1 ס"מ עד 4 ס"מ.

שלב אקטיבי. מפתיחה של 3-5 ס"מ עד פתיחה מלאה של 10 ס"מ.

שלב המעבר. שלב קצר יחסית ואינטנסיבי מאוד, מתרחש בדרך כלל מפתיחה של 7 ס"מ עד 10 ס"מ. שלב בו ראש העובר לוחץ ומתקרב לתעלת הלידה. נחשב לחלק הקשה ביותר בלידה. שלב זה מאופיין בתחושות של ייאוש, איבוד אמונה, "אני לא יכולה יותר", רוגז, פחד.

עוד על הלידה:
לידה מוקדמת - סכנה לאם ולתינוק
לידת בית - חזרה למקורות
הכנה ללידה - לא לנשים בלבד
יוגה, ללידה קלה
דולה, כמו טראק בנפאל

יכולות להופיע תופעות כמו בחילה, רעד, רגליים רקות, חום. רוב היולדות נוטות להיכנס למעין טראנס בשלב הזה.
חשוב לציין שלאחר שלב זה בא שלב האושר והאקסטזה.

השלב השני של הלידה. מתחיל כשצוואר הרחם פתוח לגמרי - פתיחה של 10 ס"מ, ומסתיים בלידת התינוק. נמשך בדרך כלל בין מספר דקות למספר שעות. שלב זה ארוך יותר בלידה ראשונה, וקצר יותר בלידה חוזרת.

8. צירי לחץ. לקראת השלב השני מתעורר דחף ללחוץ כתגובה לירידת התינוק: ראש התינוק לוחץ על פי הטבעת והמוח מתרגם את התחושה לצורך עז לעשות את הצרכים.

9. פרינאום. החלק שבין פתח הנרתיק לבין פי הטבעת אזור זה נמתח מאוד בזמן יציאת התינוק.

10. אפיזיוטומיה/חיתוך החיץ. הליך רפואי שבו המיילדת או רופא מרחיבים את פתח הנרתיק כדי לאפשר לתינוק לצאת מהר יותר או כדי למנוע נזקים חמורים לפרינאום. בישראל נהוג לבצע את החתך בצורה אלכסונית כדי למנוע מהחתך להיקרע באופן לא מבוקר לכיוון פי הטבעת.

11. עיסוי פרינאום. אחת הדרכים להפחית את הצורך בחתך היא לבצע בשבועות האחרונים שלפני הלידה- החל משבוע 35 עיסוי של הפרינאום. עיסוי כזה מגמיש את הרקמה הרכה שבחלק התחתון של פתח הנרתיק דרך הפרינאום לכיוון פי הטבעת.

ניתן לעסות את האזור מספר דקות ביום. העיסוי נעשה בתנועות מתיחה רכות לשני הצדדים ולכיוון פי הטבעת. רצוי להשתמש בשמן שקדים, שהינו ניטראלי, ואינו גורם לפטריות בנרתיק. בזמן הלידה רצוי שיהיה עמך בקבוק סגור של שמן שקדים לשימושה של המיילדת, אם יהיה צורך בעיסוי הפרינאום.

12. רצפת האגן. רצפת האגן היא מוצא למספר פתחים חשובים בגוף האשה: צינור השתן, הנרתיק ופי הטבעת. רצפת אגן בריאה חשובה לתפקוד תקין של מערכת השתן, המין והצואה.

רצפת האגן מורכבת מרקמות חיבור, עצבים, כלי דם, ושרירים, היוצרים כולם יחד מעין "טרמפולינה" בפתחו התחתון של האגן. שרירים אלו חיוניים מאד בזמן הלידה מכיוון שעליהם משנה ראש התינוק את כיוון ירידתו בתעלת הלידה מאחורה קדימה, כלפי פתח הנרתיק.

כדי למנוע נזק לרצפת האגן יש צורך לטפל בעצירויות בזמן ההריון ובכלל, לבצע תרגילים לחיזוק רצפת האגן (יוגה לנשים הרות, שיטת פאולה, פיזיותרפיה ועוד) ולהימנע מלחיצות מיותרות בעיתוי הלא נכון.

13. זירוז. מצב שבו גורמים לתהליך הלידה שכבר החל, להיות אפקטיבי ומהיר יותר. ניתן בדרך כלל כשלידה "נתקעה" וזקוקה להאצת התהליך, ובמידה והצירים הטבעיים אינם מספיקים בכדי להביא ללידה עצמה.

14. השראת לידה. הכוונה היא להשפיע על פעילות הגוף ולגרום לו לפתח צירים ולהתחיל בלידה. בדרך כלל שוקלים לבצע השראת לידה כשהאם או העובר במצב לא תקין, כשיש ירידת מים ללא התפתחות של צירים, או שהאם סיימה 42 שבועות ולא התפתחה לידה באופן טבעי.

15. פיטוצין. חומר תרופתי שניתן בחדר לידה על מנת לזרז צירים, או לעודד לידה שנעצרה. זהו חיקוי סינטטי של הורמון האוקסיטוצין שמופרש באופן טבעי בגוף האישה בזמן לידה.

הפיטוצין ניתן בעירוי דרך הווריד, וכשהוא מתחיל להשפיע, הצירים מתפתחים בבת אחת ועוצמתם חזקה מאוד, והצירים ארוכים יותר מצירים טבעיים, ולכן הכאב עלול להיות חזק יותר, מה גם שעירוי של פיטוצין מחייב חיבור למוניטור אשר מצריך שכיבה על הגב- תנוחה שאינה טבעית ולא מומלצת ללידה, מכיוון שאיננה מקדמת אותה.

בנוסף - במקרים רבים יש צורך במתן משככי כאבים לאחר קבלת פיטוצין. לכן יש לשקול היטב מתן פיטוצין, ואם כבר לקבל אותו - אז רק בשלב מתקדם של הלידה.

16. פרוסטגלנדין. חומר המופרש בזמן הלידה ותפקידו להכין ולרכך את צוואר הרחם. נמצא באופן טבעי בנוזל הזרע, ניתן לעיתים באופן מלאכותי כזירוז בעזרת ג'ל, טבליות או טמפון כדי להתחיל ולרכך את צוואר הרחם ולגרום להתפתחות צירים.

17. סטריפינג. שיטה לזירוז לידה המתבצעת על ידי רופא או מיילדת. פעולה הנעשית תוך כדי בדיקה וגינלית הגורמת להפרדת קרומי השפיר מדופן הרחם. פעולה מהירה מאוד וגורמת לכאב רגעי. כשנעשה בשלב מתקדם של הלידה עשוי לזרז אותה מבלי לפגוע במהלך הטבעי שלה.

18. אפידורל. חומר הרדמה שמטרתו להקל על כאבי היולדת בזמן הלידה. מדובר בהרדמה של פלג הגוף התחתון. חומר ההרדמה מוזרק על ידי רופא מרדים לחלל האפידורלי שבעמוד השדרה. הזריקה עוצרת את אותות הכאב המועברים מאזור צוואר הרחם דרך עמוד השדרה אל המוח. מרגע קבלת הזריקה ועד לתחילת השפעת ההרדמה תעבור כרבע שעה.

19. אנדרופינים. הורמונים דמויי מורפין, משככי הכאבים הטבעיים של הגוף. מעין סם הרגעה טבעי של הגוף, שמונע את תחושת הכאב, מגביר את הערנות, מרגיע ומשחרר.

במהלך לידה טבעית, שלא מעורבים בה חומרים חיצוניים ומשככי כאבים מלאכותיים, גוף האישה יפריש כמות גדולה של אנדורפינים ויעזור לה להתמודד עם הצירים.

הפרשת אנדרופינים תלויה במצבה הרגשי של האם, וביכולת שלה להיות רפויה ולתת לחומרים החכמים האלה לעשות את העבודה. מקלחת בזמן צירים, שהייה במים וסביבה רגועה עוזרים לשחרר הורמונים אלו.

20. מקוניום. הצואה הראשונית של היילוד המופרשת בדרך כלל לאחר הלידה. לעיתים הוא מפריש את המקוניום בתוך הרחם, לקראת הלידה. מי שפיר שיש בהם מקוניום שהופרש על ידי העובר הם מים עכורים למראה.

מים מקונייאליים הם מי שפיר מעורבים בצואה הראשונית של היילוד. במקרה של מיים מקונייאליים תנוהל הלידה בהשגחה קפדנית יותר.

21. ירידת מים. פקיעה של קרומי העובר וזרימת מי השפיר החוצה, לאו דווקא עם צירים או כאבים. ירידת מים יכולה להתבטא בטפטוף עדין שירטיב קלות את תחתוניך. במקרה של ירידת מים, חייבים להגיע לחדר הלידה בהקדם האפשרי (אם המיים צלולים - עד שעתיים).

בדרך כלל מופיעים צירים תוך כמה שעות לאחר ירידת המים. אם לא מופיעים צירים, מזורז התהליך בחדר לידה. כ -20% מכלל הלידות מתחילות בירידת מים.

22. מי שפיר. מי השפיר ממלאים את שק השפיר, שבתוכו חי וגדל העובר, ומאפשרים לעובר לנוע בחופשיות. כמו כן הם מגנים עליו מפני חבלות ושומרים על חום גופו. מרכיבם העיקרי הוא מים.

פרט למים יש בנוזל חלבונים, סוכרים ומלחים - בדומה למצוי בדם האם. תרומת העובר למי השפיר היא שתן, תאים הנושרים מגופו, שומנים הנפלטים מריאותיו, שערות ולעיתים אף צואה.

העובר שותה את מי השפיר, בולע אותם וכן "נושם" אותם אל תוך ריאותיו. מי השפיר חשובים להתפתחותו התקינה של העובר והקטנת נפחם או הגדלתם מעידים על בעיה כלשהי ועלולים, כשלעצמם, לגרום לבעיות במהלך הלידה.

23. ורניקס. חומר לבן שומני דמוי גבינה שמכסה את עור העובר ושומר עליו בעודו ברחם. חלק מהתינוקות נולדים עם הרבה ורניקס על הגוף.מומלץ לא לשטוף את הורניקס כיוון שהוא מכיל המון חומרים מזינים שייספגו בעור התינוק.

24. קולוסטרום. החלב הראשוני. צהבהב ודביק. עשיר מאוד בחלבונים ויש בו נוגדנים רבים וחשובים. הרכבו מתאים בדיוק ליכולת הספיגה של מעי התינוק. הקולוסטרום מספק את כל צורכי התינוק ואין צורך בכל תוספת שהיא.

25. ביות. הישארות התינוק בחדר יחד עם האם. לעיתים מדובר ב-24 שעות (ביות מלא) ולעיתים רק בשעות היום (ביות חלקי). מחקרים מראים כי שהייה עם התינוק בביות מלא תורמת רבות לתינוק ולאינסטינקטים של האם.

בברכת לידה קלה, בריאה ומעצימה

לאתר של גלית מוריה שלגי

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר